התנסות ביהדות אחרת
תיקון לחוק החינוך הממלכתי אשר עבר בשנת 2008 קבע, כי שר החינוך יוכל להכריז, בהתקיים תנאים מסוימים, על מוסד חינוך ממלכתי או ממלכתי דתי רשמי, בין הכיתות א' עד ט', כמוסד חינוך "ממלכתי-משלב". משמע, מוסד חינוך ממלכתי המשלב בתכנית הלימודים שלו ובאורח החיים שלו לימוד מקורות יהודיים.
תכנית הלימודים של 'החינוך המשלב' מבוססת על לימודי הליבה שנלמדים בכל בתי הספר, ובנוסף לכך מתהדרת בטקסטים מארון הספרים היהודי המסורתי והן בטקסטים חדשים של אמנים ויוצרים, החל מספרות חז"ל ועד אריק אינשטיין ז"ל. כיום, ישנם 18 בתי ספר שקיבלו הכרה כבתי ספר משלבים, משמע שהם נהנים מתוספת שעות ורכז לימודי יהדות לכל בית ספר. מלבד זאת, קיימים גם גני ילדים, בתי ספר תיכון ואף מדרשות ומכינות שפועלות על פי עקרון השילוב. המוסדות הללו, שאינם נכללים במסגרת החוק, הם מוכרים ורשמיים ופועלים בפיקוח משרד החינוך, אולם ההבדל הוא בכך שהם אינם תחת תקנות החינוך המשלב, משמע אינם נהנים מהתוספות לה זכאים המוסדות שכן נכללים בתקנות אלו.
הכל מתחיל מההורים
בכדי להקים מסגרת לימודית שכזו, בדרך כלל, לא עושים זאת מהיסודות אלא מתחילים להחיל את תכנית הלימודים בבתי ספר קיימים. "אחרי תהליך ארוך שבו בית הספר החליט להיות משלב, יש עבודה עם ההורים, צוות המורים והרשות המקומית, על סמך הדרישות בתקנות 'החינוך המשלב'", מסבירה נבון.
מוסד חינוכי שמבקש לעבור את השינוי צריך להציג בבקשתו רוב של שני שליש מקרב הורי התלמידים הלומדים בבית הספר, אשר מביעים הסכמתם לשינוי מסגרת המוסד החינוכי. כמו כן, נדרשת הסכמה של רוב הצוות הפדגוגי בבית הספר. תכנית הלימודים המשלימה צריכה להתאים להנחיות משרד החינוך, תוך שימת דגש על עיסוק בזהות יהודית, חינוך לערכי הסובלנות במורשת ישראל וערכים נוספים שתואמים את החינוך הממלכתי והחינוך המשלב.
התלמידים אשר לומדים במוסד החינוכי המעוניין בשינוי והוריהם לא היו חלק מהתומכים במהלך, יוכלו לקבל שיבוצים חלופיים. "מנהל בית הספר מגיש את הבקשה ומפקח בית הספר חותם עליה", ממשיכה נבון. "אז מתחיל הליך בדיקה של האישורים הקיימים של תכנית הלימודים על ידי המפקחים הרלוונטיים. ברגע שהטפסים הפורמליים והטפסים הפדגוגים קיימים וטובים אנחנו מאשרים".
על מנת לקדם הקמת מוסדות לימוד משלבים, יש צורך בתוכן חינוכי ייחודי אותו ניתן למצוא בעמותות וגופים שעוסקים ומתמחים בלימודי היהדות ביניהם קשת, מיתרים, שורשים, יחד ועוד. עמותת מיתרים היא אחת המרכזיות, ונוסדה לפני כ-12 שנה במטרה לבדוק למעשה את היתכנות החינוך המשלב. "המאפיינים עיקריים של מיתרים הם האוכלוסייה, שזו אוכלוסייה משולבת", מסביר יוסי פניני, מנכ"ל העמותה. "בראשית הדרך, אוכלוסייה זו עוד נקראה דתיים וחילוניים, עד שהגיעו אליה אנשים מרצף זהויות יהודיות ודרכי ביטוי שונות לכך - מכאלו שמנהלים אורח חיים עם מחוייבות להלכה ועד כאלה שרואים ביהדות מקור השראה - יהדות כתרבות.
"המאפיין השני זה המרכזיות של לימודי היהדות בגישה פלורליסטית, שמאפשרת בעצם לימוד של תכנים מסוג זה על כל המגוון שלהם. לצורך כך, פיתחנו מערכת שלמה של תוכניות לימודים, ייחודיות לנו, שנלמדות במסגרות שלנו".
פניני מוסיף כי מאפיין חשוב נוסף הוא הקשר לקהילה. "בית הספר הופך למוקד של חיים קהילתיים. אנחנו מאוד מחוברים לקהילות שמעונייות בכך, גם בפן החברתי וגם המקצועי".
כיום, כ-5,000 תלמידים לומדים ב-52 מסגרות החינוך של עמותת מיתרים, בהן גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים, תיכונים, מכינה קדם צבאית, מדרשה ובית מדרש לבוגרי צבא. "על פי רוב, אנחנו נענים לפניות שמגיעות בראש ובראשונה מקבוצות הורים, אבל ישנם מקרים שבהם נענינו לפניות של רשות, שבעצם הגיעה אלינו לאחר פניות של תושביה. אנחנו לא פונים מיוזמתנו", מסביר פניני.
מרחב משותף לכולם
החינוך המשלב אולי חדש יחסית, אבל היוזמה לתגבור לימודי יהדות אינה חדשה. קרן תל"י עושה זאת כבר 35 שנה ברחבי הארץ. הקרן פעילה השנה ב-96 בתי ספר ו-34 גנים, בהם לומדים כ-46 אלף תלמידים. בזרם המשלב תחת קרן תל"י נכללים בתי הספר תל"י גילה, תל"י פרנקל ותל"י רעננה.
"מטרת הקרן היא לפתח, לקדם ולהעשיר את החינוך היהודי במערכת החינוך הממלכתית בישראל, מתוך האמונה כי קיימות זהויות יהודיות רבות שדורשות התייחסות", אומר ד"ר איתן שיקלי, מנכ"ל הקרן. "מחקרים הראו כי רוב הציבור היהודי ממקם את עצמו לא בחילוניות הקיצונית ולא בדתיות האורתודוקסית. יהודים מסורתיים, דתיים ליברלים, פוסט-אורתודוקסיים ולא מעט ישראלים שאני מכנה אותם מבקשי דרך - מחפשים, לרוב, חיבור שורשי ליהדות תרבותית. לא דתית, אלא התחברות רגשית תרבותית עם מורשת ישראל".
"אנשים הרגישו צורך במסגרת כזו בתל אביב"
כאמור, בימים אלו מתארגנת בתל אביב יוזמה למסגרת משלבת, הראשונה מסוג זה בעיר, שאמורה להיפתח בשנת הלימודים הקרובה. "השנה יקום בית ספר משלב בעיר בשיתוף עיריית תל אביב", מתאר בגאווה אלי ליפשיץ, חבר בוועד ההורים שיזמו את ההקמה. "בתחילת הדרך היו כ-150 איש רשומים, וכיום כבר יש לנו מאות הורים. היוזמה נולדה מאנשים שהרגישו צורך בחינוך מסוג כזה בתל אביב".
השותפים ליוזמה הם הורים מכל קצוות הקשת החברתית בתל אביב - חילוניים, דתיים, מסורתיים וקונסרבטיבים. להורים חשוב כי בית הספר יסביר פנים לכל מי שייבקש לבוא בשעריו. "אנחנו רוצים שזה יהיה בית ספר ממלכתי וציבורי ולא בית ספר פרטי, כזה שכל אחד יכול להתחבר ולהגיע אליו".
נכון לעכשיו, ההורים, ביחד עם עיריית תל אביב, מובילים את היוזמה. "כרגע אנחנו לא קשורים לאף אחד בצורה רשמית", אומר ליפשיץ. "תכנית הלימודים תפותח ביחד עם העירייה ועם המנהל. כאשר נגיע לרגע, סביר להניח שנבחר בעמותה כי אין לנו שום כוונה להמציא את הגלגל מחדש. אנחנו מקימים את המסגרת, אבל בסופו של דבר מי שינהל את בית הספר זה המנהל, העירייה ומשרד החינוך".
המיזם נמצא כרגע בשלב הסופי של רישום כיתה א' וגנים לתוך חוברת הרישום לשנת הלימודים הקרובה ליפשיץ מבהיר כי כבר יש מספיק נרשמים על מנת לפתוח את המסגרות הללו. "אנחנו כבר מעבר למינימום נרשמים. צפויים להיפתח: כיתה א', גן חובה, גן טרום חובה ואם יהיה ביקוש גם גן טרום-טרום-חובה. כרגע המיקום שלהם הוא זמני, בתוך בית ספר קיים. זו לא פתיחה של מסלול אלא ממש בית ספר משלב. בהמשך נעבור למבנה קבע".
ליפשיץ, חובש כיפה, לא חושש לרגע שמסגרת כזו, אולי, עלולה להחליש את האמונה של בנו. "בית ספר שכזה הוא הדבר הכי משמעותי שאני יכול לתת לילד שלי, שיהיה בן אדם דתי שמבין למה הוא דתי ורוצה לחיות חיים דתיים". למעוניינים, ניתן למצוא מידע נוסף בדף הפייסבוק בית ספר משותף בתל אביב.