בעקבות תלונות ההורים, כמו גם הקמת עמוד מחאה בפייסבוק תחת הכותרת אני כן מחליטה - להחרים את שוש, הרשות השנייה דווקא כן החליטה לילד ופסקה כי הפרסומת תשודר מהשעה שמונה בערב בלבד. אמנם בעמוד הפייסבוק המדובר יש בעיקר הורים שלא מבינים על מה ולמה המחאה ורבים מהם מצאו את הפרסומת חביבה ומשעשעת, אבל נראה שיש מגמה חדשה של פרסומות שמציגות ילדים המדברים בצורה בוטה ולעיתים מזלזלת. אמנם הם נראים מאוד חמודים ומצחיקים כשהם אומרים דברים של גדולים, אבל האם זה באמת מצדיק לשגור בפיהם ביטויים ״מגניבים״ שאחר כך עלולים להיכנס לשיח שלהם עם הוריהם? ועד כמה הפרסומות האלה באמת משפיעות עליהם? בדקנו
"אפ, אפ אפ"
בפרסומת של AIG, הילד מאשים את אימו חצי בצחוק, חצי בחוצפה, ש"אמא, הרסת לי את הבריאות". הוא ממשיך בטון המתנשא בעוד אמו נראית מוכת הלם למשמע התובנות והחוכמה של בנה הצעיר, כשניכר שהיא לא מבינה או יודעת כלום בנושא ביטוחי בריאות.
פרסומת נוספת שהכעיסה לא מעט הורים הייתה סדרת הפרסומות של נטוויז'ן, לכאורה מדובר בפרסומות חמודות למראה המציגות את הילדה ענתי בת ה-6 וחברותיה דנות במסננת תכנים לילדים באינטרנט. הורים שזעמו על הפרסומת טענו שהילדה מדברת בזלזול כלפי הוריה, מה שלא בדיוק מהווה דוגמא טובה לילדים שלנו. או במילים אחרות, כמו שאומרת חברתה של ענתי, "את צריכה לתת לו להירגע לבד", "אי אפשר לקפוץ מכל בכי קטן, אחרת איך הוא ילמד?".
סדרת פרסומות אחרת שמציגה את הילד בתור ה"בלבוסטה" בבית, היא זו של מזגני "טורנדו". בפרסומת הילד, שון גיטלמן החביב, קוטע מבוגרים בביטוי "אפ, אפ, אפ" ודואג לסובב את אביו על האצבע כמו שצריך ודורש ממנו בבוטות, חמודה אמנם, להוציא את הארנק במסגרת משחק המונופול. וזו לא הפרסומת היחידה בסדרת הפרסומות המבוססת על השלטת ״הטרור״ של גיטלמן בבית.
"הפרסומת של שוש הופכת את התפקידים בין הורה וילד ומזלזלת בהורים ובסמכותם ההורית וזה מקומם עוד יותר. המסר מאד לא חינוכי, מעודד חוצפה של הילדים וגם הצורה בה הילד מדבר: הוא לא אומר את הדברים בחיוך, אלא בחוצפה וכאן הבעיה. ילדים רואים את הפרסומת וחוזרים על הנאמר בה מול ההורים, היא נותנת להם לגיטימציה כי אותו ילד בפרסומת משמש להם כמודל, בדומה לתכנים של אלימות שאנחנו חוששים להראות לילדים שלנו כדי שלא יחקו אותם".
עמרי אימבר חלפין, אב לשלושה ילדים מרמת השרון, מסכים עם הביקורת ומזהה בה עוד בעייה, "כמי שעומד בראש מיזם סופר דאד המקדם אבהות והורות שיוויונית במרחב הישראלי, קשה שלא לשים לב שהפניות לצרכן מוטות באופן מקיף לכיוון האמא וכך גם בפרסומות הספציפית של שוש. האב הוא לא סמכות הורית מלכתחילה, ואפילו לרמה של לרמוס אותנו האבות עוד לא הגענו".
בנוגע למסרים המועברים בפרסומת הוא אומר, "כשאתה ילד הטלוויזיה היא מודל לחיקוי וילד שרואה ילד אחר מתנהג בחוצפה ובגסות ומקבל בסופו של דבר את מה שהוא רוצה, הוא לומד שזו דרך להשיג דברים מאמא, אבא ומהחברה" אומר אימבר חלפין. "אני חושב שלמפרסמים יש המון אחריות שהם לא תמיד עומדים בה.
"הילדים חושבים שהם אומרים דברים שהם בסדר"
גם לענת לביא מרחובות, אם לילדה בת שנתיים וחצי, יש בטן מלאה על הפרסומות האלה: "יש מוטיב חוזר בפרסומות האלו של טשטוש סמכות הורית או בכלל, טשטוש של ההיררכיה המשפחתית. הבת שלי עוד לא מבינה, אבל היא כן פלטה לבעלי ש'אתה לא תחליט עליי' וזה נורא הצחיק אותה. היא לא מבינה מה זה אומר, אבל הפרסומות האלו גורמות לילדים לחזור כמו תוכי אחרי משהו שהוא לא בהכרח תקין. זה היה בסדר אם היא הייתה אומרת את זה בגיל מבוגר יותר ומביעה את עצמאותה, אבל לא בלי הקשר. אם כבר תתנו דוגמא חיובית. מהפרסומת הזאת הילדה שלי לא זוכרת את המוצר אלא את המשפט המטופש הזה ששגור בפיה".
למרות שהורים רבים דיווחו שילדיהם התנהגו אליהם בחוצפה בשל הפרסומת, לביא טוענת שהכל נובע מחינוך ראשוני בבית. "אני מאמינה שהשמת החינוך שלי ושל בעלי ברורים וחדים. אבל עם זאת, אני חושבת שלטלוויזיה יש השפעה תודעתית מאד גבוהה עלינו ויש לילדים הרגשה שהם אומרים דברים שהם בסדר למרות שהם שליליים".
גלזר מסכימה ומוסיפה, כי "הפרסומת לא תשנה סדרי עולם במשפחה ועכשיו הילדים יהפכו לחסרי גבולות. אם יש גבולות בבית והילד ינסה לחקות את הפרסומת הדבר הזה יעלם בשיח המשפחתי. במשפחה שיש בה גם ככה בעיות של גבולות ובסמכות ההורית, אז הפרסומת מחזקת את זה ונותנת לילד כלי להיות הסמכותי בבית".
"הטלוויזיה נתפסת כמקום אמיתי יותר מהחיים עצמם"
חיים עמית, פסיכולוג חינוכי ומטפל משפחתי, מחבר הספר "הורים בטוחים בעצמם: מנהיגות הורית בגיל הרך" מחזק את דברי ההורים "אם אנחנו מאמינים שפרסומות בטלוויזיה משפיעות על ילדים, ואני חושב שזה נכון, אז כמובן שזה נכון לגבי פרסומת שנותנת לילדים להבין שלהורים אין סמכות ושלילדים יש יכולת להחליט לגבי מה שקורה בחיים שלהם. יכול להיות שיש פה משהו חיובי. אנחנו רוצים שילדים יבטאו את עצמם ויהיו עצמאים, אבל אם זה נעשה בצורה בוטה דרך פרסומת הם יכולים אולי לפרש את זה לא נכון.
בנוגע לשינוי שעת השידור של הפרסומת הספיציפית של שוש, עמית אומר, "ככל שילד גדול יותר יש לו יותר יכולת ביקורת ולכן פרסומות שמשודרות בשעה יותר מאוחרת, אפשר להניח שילדים קטנים יותר יצפו בהן פחות. אני חושב שככלל, על ההורים לתקן את המסרים המועברים מהמחשב ומהטלוויזיה ולהבהיר לילדים שמדובר בפרסומת עם אינטרסים ומה שמדובר שם לא קורה במשפחה שלהם. אצל ילדים גדולים יותר זה יכול להתקדם לדיון של מה מותר ומה אסור. הכי חשוב זה שהורים יגיבו ולא יהיו פסיביים ויהיו שם בשביל להגיב".