"שוב אנחנו מוצאים את עצמנו צריכים לבקש טובות מסבא סבתא, החמות וכל העולם". אומרת נטלי צרפתי מקריית אתא, אמא לשני ילדים בני חמש ושבע, ותינוק בדרך. "אין פתרון מהעירייה או מסגרות אחרות, רק אם אקח את הקטן לגן פרטי, למרות שהוא כבר ממש לא בגיל. הצהרונים גם יקרים. לא יכול להיות שלהורים יש 12 ימי חופש בשנה ולילדים מעל לחודשיים".
אילנית היא אם חד הורית לשני בנים בגילאי 8 ו-13. לאחר שצלחה את החופש הגדול, היא כבר יודעת שהחופשה הקרובה עומדת להיות משוכה לא פשוטה. "כאם חד הורית שדואגת לבד לילדים זה ממש בעייתי. בגיל שלהם אין כל כך הרבה מסגרות בחופשת החגים וכמו שהייתי צריכה לקחת הלוואות כדי לממן את החופש הגדול, אז יהיה לי מאוד קשה לממן את החופש הקרוב, וזה מסכן לי את מקום העבודה", היא אומרת.
לדבריה, הקושי למצוא פתרונות הולמים לילדים בימי החופש מוביל למתחים בבית. "כל היום אני בטלפונים וריבים עם הילדים כתוצאה מחוסר המעש שלהם. צריך למצוא להם תעסוקה והכל עולה כסף. החופש הגדול הוא מספיק גדול בשביל לנוח. עד שהילדים מסתגלים חזרה ללימודים שוב הם יוצאים לחופשה ארוכה. ניסיתי לפנות לגורמים שונים לעזרה, אבל לא נתנו לי פתרונות. אין מסגרת שתתמוך ותעסיק את הילדים. לצערי, אין לי סבא וסבתא שיכולים להיות עם הילדים, כי ההורים שלי עובדים. אני לא גננת או מורה שבימים האלה אני בחופש וצריכה לתמרן בין העבודה לילדים. זה כמעט בלתי אפשרי ומאוד קשה. התוצאה היא שמוצאים את הילדים משוטטים ברחובות, זה כואב ומסוכן ולא לעניין בכלל".
"הנושא נמצא בדיונים"
אולם קיצור החופש הגדול לא הפחית את מספר ימי החופש של הילדים בשנה, שכן על פי ההסכמים הקיבוציים בין ארגוני המורים, הגננות ומשרד החינוך, את ימי החופש שהמורים הפסידו נדרש המשרד להשיב להם בתאריכים אחרים. מסיבה זו, הוחלט ליצור את ה"גשר" המדובר בין יום הכיפורים וחג סוכות.
במשרד החינוך מודעים לביקורת ומסרו לנו את התגובה הבאה: "מבנה שנת הלימודים, ובתוך כך חופשות תלמידי ישראל, נמצא בדיונים במשרד החינוך. שר החינוך, הרב שי פירון, התחייב לשינוי ופועל לקיימו בהסכמה ובשיתוף ארגוני המורים ויתר הגורמים הרלבנטיים".