הנפש ההורית נוטה לרצות להתאבד מתישהו בין הפעם החמישים למאה חמישים שבה צריך לבקש או להסביר את אותו הדבר לילדים. מגזין ההורות המוביל PARENTS החליט ללקט את כל האינפורמציה המדעית המועילה בנושא וליצור מדריך מקיף, בעזרתו, כך הם מתחייבים, הילדים יקשיבו כבר בפעם הראשונה. שווה לנסות, אם לא יועיל, בטח שלא יזיק, וזה בטוח ירענן את שגרת מריטת השיערות הרגילה.
1. השיגו קשב
לפעמים נראה שהילד מזלזל בכם, כשלמעשה הוא בכלל לא שומע. ״ילדים אינם מומחים במולטיטאסקינג,״ מסביר הרופא ג׳ים טיילור, שחקר את הנושא. ״קשה לכולם, ובטח לילד צעיר, להתרכז מאוד במשחק ואז לתקשר ולהטמיע את הבקשה של הוריו שיוריד צלחת מהשולחן. לפני שמבקשים כדאי לבקש מהילד שיפסיק לשחק ויביט לכם בעיניים, לשם כך כדאי לרדת לגובה שלו, לומר את שמו ואז לבקש את הבקשה. אחרי שמבקשים כדאי לשאול אם הוא הבין ולבקש שיחזור במילותיו על הנאמר.
2. הגיעו לפואנטה
כשאתם קצרים בזמן, או צריכים להשיג שיתוף פעולה של הילד, זה לא הזמן לפתוח בהסברים ארוכים. דוקטור ריצ׳רד ברומפילד מאוניברסיטת הרווארד, שחקר את הנושא, קובע שילדים זקוקים למידע קונקרטי, ולא משהו מעורפל או כללי. ״תתארגן ליציאה זה לא מספיק, זה משאיר יותר מדי אפשרויות. תנו רק הוראות ישירות: תלבש מעיל ושים תיק על הגב. זה עובד היטב גם בסיטואציות אחרות. במקום: אני רוצה שכשנהיה במסעדה תתנהג יפה, אפשר לומר: כשאנחנו ליד השולחן אני רוצה שתדבר בשקט.״
3. הפכו את הבקשה למשחק
ילדים אוהבים משחקים. אם תהפכו את ההוראות לתחרות, הם יגיבו טוב יותר. ״אתה בטוח לא תצליח לנעול נעליים בפחות מדקה!״ יגרום לו להתאמץ. ״מעניין מי יכול לצחצח יותר זמן, אני או אתה,״ יגרום לו לשפשף במרץ. גם כשעושים שופינג אפשר להיעזר במשחקים כדי להעסיק את הילדים, לאתגר אותם במציאת חפצים ובחירת מספר מסויים של פירות.
4. הפכו את השלילי לחיובי
על פי ד״ר אלן קזדין, פרופסור ומנהל המרכז לפסיכיאטרית ילדים בייל, דרך טובה לשינוי התנהגות רעה מתחילה בשינוי הדרך שבה מתייחסים אליה. ״צריך למצוא חלופה חיובית להתנהגות השלילית שרוצים למגר. במקום לומר מה לא רוצים שהילד יעשה (״אל תענה לי!״) אמרו מה הייתם רוצים שיקרה. (״כשאני מבקשת ממך לסדר, אני רוצה שמיד תתחיל לעשות את זה.״) את ההתנהגות החיובית כדאי לחזק בשבחים רבים ולא כלליים, שמתארים את הדבר המוצלח שקרה. בכל פעם שמחזקים את הילד על התנהגות חיובית, אפילו חלקית, זזים לכיוון המטרה.״
5. עזבו את הדרמה
לילדים יש כושר התמדה וסיבולת גדול מלהורים. הם מוכנים להתווכח ולהתמרד כמה שרק אפשר. ״בכל פעם שנכנסים עם ילד לדיון מהסוג הזה, נותנים לו אפשרות להתחזק בעמדה שלו, והוא משתפר במשחק הזה,״ אומר ד״ר ברומפילד. ״במקום לתת עוד ועוד אזהרות ותזכורות, תנו אזהרה אחת: יש לך עוד עשר דקות לשחק והולכים לישון, למשל, ואחר כך חסל סדר דיונים.״
6. בלי מילים
במקום לבקש ״תהיה נחמד לאחיך,״ הראו לילד כיצד כדאי ולא כדאי להתנהג. היועץ ההתנהגותי קירק מרטין ממליץ לגזור לב מנייר ולתת אותו ליל בכל פעם שהילד מתנהג לא יפה לאחיו. בלי לומר מילה. ולהתרחק. ״הדימוי יגיד הכל,״ מבטיח קירק. ״גם תנועה מוסכמת, של בוהן למעלה או למטה תעשה את העבודה.
7. הסבירו שיש סיבה ותוצאה
כשהילד מסרב לחבוש כפפות בחורף ואז מתלונן שקר לו, הסבירו שהכובע היה עוזר לו נגד הקור. ואז שלפו את הכובע מהתיק. טא-דה! בפעם הבאה שיסרב לכובע בקור הזכירו לו את מה שקרה בפעם הקודמת.
8. תנו בחירה
ילדים, כמו מבוגרים, אוהבים להרגיש בשליטה. נצלו את זה, ובמקום לשאול את הילד: אתה יכול, בבקשה, לאסוף את הצעצועים? כשלמעשה, יש רק תשובה אחת שהוא יכול לתת ותספק אתכם, תנו לו בחירה, אפילו זעירה. ״בבקשה תאסוף שניים מהצעצועים שלך, או את הקופסה הגדולה שעל הרצפה.״ הבחירה הזו תקל עליהם את שיתוף הפעולה.
9. הנמיכו טונים
כשילדים שומעים מילים כמו ׳אסור׳ ו׳תפסיק׳, זה אוטומטית גורם להם להפסיק להקשיב, כך טוענת פרופסור ג׳יין נלסן, שכתבה ספרים בנושא משמעת חיובית. ״במקום לומר: אל תמשוך בזנב של הכלב, נסחו בקשה חיובית, כמו: לטף את הכלב בעדינות, ואמרו אותה בטון מתוק ונמוך. כשאתם באמת רוצים תשומת לב, כדאי ללחוש. אין דבר יותר מרתק מסוד. 