צהרון זמן ילדים (צילום: ליאת פניני)
צילום: ליאת פניני

כשאנו רושמים את הילדים שלנו למסגרת של צהרון, הציפיות לא גבוהות במיוחד - איכות המזון, הרעש וההמולה, ואיכות הפעילויות גורמים לנו לקוות שבמקרה הטוב ילדינו לא יסבלו שם יותר מדי.
מרכז "זמן ילדים", שנפתח לפני מספר שנים ברמת השרון, לוקח את הקונספט הזה למקום אחר. תמצאו שם מכונאים ונגרים שמכינים פרויקטים עם הילדים, בנקאי שמגיע ללמד אותם על עו"ש וכרטיסי אשראי, פרויקטים בגינון, ועוד.

"לקחנו שיטות שנלמדות בעולם כדי להכין את הילדים של היום למציאות משתנה וכדי שהמקום יעזור להם להתמודד טוב יותר עם מה שצופן להם העתיד", אומרת אלינור קדר לוי, מנהלת ומייסדת המרכז.

אלינור, אם לארבעה ילדים, בעברה סייעת בגני ילדים ובוגרת מכון אדלר, מספרת שההשראה למרכז הגיעה מפינלנד ומהולנד. "חקרתי רבות את שיטות החינוך שלהם. הדרך שבה מעבירים ידע לתלמידים במדינות הללו לצערי לא קיימת אצלנו במערכת החינוך. במקום לשבת על כיסאות מול המורה, יש להם מרחב גדול והם עוסקים ביצירה. ילדים לומדים דרך העשייה, וחשוב ללמד אותם מקצועות פרקטיים, כדי שייצאו לעולם מוכנים. חשוב לי לשנות את מה שקורה בארץ".

ברמת השרון פועלים שני מרכזים מסיום בית הספר ועד 16:30. בקרוב ייפתח מרכז בפ"ת. נכון להיום בכל מרכז יש 20 ילדים, מגילאי 6 ועד גיל 9. "אנחנו מקבלים ילדים עד כיתה ו' כי התכנים שלנו כמו מחשוב, אלקטרוניקה ומכונאות מותאמים גם לגילאי 11-12". העלות להורים היא 1,500 שקל בחודש, כיוון שמדובר בתקופת הרצה. לאחר מכן המחיר יעלה ל-1,900 שקלים.

לדבריה, בפועל הילדים הם אלה שעומדים מאחורי הרעיון המקורי. "בגלגול הקודם של המרכז, פעלנו במשך שנתיים כמו כל צהרון אחר. במהלך הזמן ראיתי שהילדים מגיעים עצבניים ומתוסכלים ממה שעבר עליהם בבית הספר. ילד צריך מרחב שבו יוכל לבטא את הכישורים שלו ואת עצמו. ברגע שאין להם את היכולת הזו, הם נסגרים וכועסים. הבנתי שעליי לשנות את הקונספט של המרכז ולפתח את המקום, להעניק לילדים מקום שבו הם יוכלו ללמוד את מה שהם זקוקים לו, ולא מקבלים בבית הספר. השקעתי רבות בבניית התוכניות למרכז במהלך החצי שנה האחרונה. היום המטרה שלי היא לצמוח ולהגיע לכמה שיותר ערים ואולי גם בעתיד להשפיע על משרד החינוך".

_OBJ

אלינור מספרת שהלימוד במרכז נעשה באופן אורגני, כלומר, כשהנגר מגיע ויש לו פרויקט במרכז, הלימוד נעשה תוך כדי עבודה משותפת עם שבוחר להצטרף אליו. הבנקאי מסביר להם על כרטיסי אשראי, עו"ש הכנסות והוצאות. כשהטכנאי מגיע לתקן את המחשבים, הילדים שהתחום הזה קרוב לליבם לומדים ממנו תוך כדי תנועה.

"בנינו תוכנית "זורמת" אבל אנחנו נותנים גם לילדים להוביל את עצמם. יש לנו תורנות שבועית, כל ילד כותב מתי ומה בא לו לעשות. אחד שוטף כלים, השני מכין כריכים לכולם או עוזר לטבח, השלישי עורך שולחן או מוזג את האוכל. כל אחד תורם. המטרה שלנו היא שיידעו לעשות הכול, אנו כאן לכוון אותם ולעודד את המחשבה והיצירתיות", אומרת אלינור ומסבירה שלתפישתה, הידע עובר בצורה הכי טובה באמצעות חוויה או עשייה. "הכנסנו לפעילויות של ציור ובישול תכנים של מתמטיקה ואנגלית. אנחנו לדוגמא מלמדים אותם אחוזים דרך הבישול, ויש לנו מורה לאנגלית שמדברת איתם רק באנגלית כשהיא מלמדת ציור, הילדים מצליחים לתקשר איתה וזה עובד נהדר, הם צריכים שמישהו רק ייתן להם את האפשרות הזו".

יש סיכוי שנראה בקרוב מרכזים דומים ל"זמן ילדים" במקומות אחרים בארץ?
"גם אם יעתיקו את השיטה שלי, אני מאוד אשמח. כל מה שאני מייחלת לו הוא שזה ייצא לאור, ואני מאמינה שזה יגדל".