מדובר באחת הרעות החולות של מערכת החינוך בישראל – יותר מדי תלמידים על מורה אחד. המורים מתקשים ללמד כך, הילדים לא מצליחים להתרכז ולהורים כבר נמאס לצעוק.
"הבת שלי לומדת כרגע בכיתה של 48 תלמידים שזה פשוט אסון", אומרת אם,"זה לא לימודים, זה עונש. כמעט ואי אפשר להכניס את כל הילדים לכיתה. יש המון רעש. גם אם חמישה תלמידים יזוזו זה ייצור המון רעש. התעצבנו, כעסנו צעקנו, אבל נראה לי שבסוף התייאשנו".
כן, קראתם נכון, 48 תלמידים בכיתה. 8 תלמידים יותר מעל הרף המקסימלי שקבע משרד החינוך, וגם הוא יש שיגידו, ממש לא הגיוני.
"ארבעים זה גוש וקשה מאוד לראות את הילד האחד, האינדיווידואלי", אומרת ד"ר מיכל גולן, ראש מכון מופ"ת.
מה זה חצי כיתה?
ממוצע התלמידים בכיתה בישראל עומד על 27.4, אך משתנה בין מסגרת למסגרת: בבתי הספר הממלכתיים הוא עומד על 29 תלמידים, בממלכתיים דתיים על 24.8, בפרטיים - 25.4, ובבתי הספר החרדים תמצאו 23.4 תלמידים בממוצע בכיתה.
לשם ההשוואה, הממוצע במדינות ה-OECD (ארגון המדינות המפותחות) הינו 21.5 תלמידים. כיתות צפופות יותר מבישראל ניתן למצוא רק בדרום קוריאה, צ'ילה ויפן.
"ללמד בכיתה של 40 ילדים זה קשה", אומר דניאל טופז, מורה לתנ"ך מתל אביב. "לנסות להגיע לכולם וללמד שיעור שיעניין גם את המתקדמים יותר וגם את החלשים יותר זה לא פשוט".
באחד מבתי הספר בשוהם לומדים בכיתה א' 37 זאטוטים בחדר אחד. בכיתה הזו אין מקום למורה לעבור בין השורות והתלמידים מטפסים על השולחנות כדי להגיע למקום הישיבה. אך לפעמים, הבעיה היא לא רק מספר התלמידים אלא שטח הכיתה. בבית ספר בנתניה, לדוגמא, לומדים במעין חצי כיתה שקטנה בהרבה מהתקן שקבע משרד החינוך. התלמידים כאן מבזבזים יותר מדי זמן על סידורי ישיבה, והרבה פחות על למידה.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, המצב בשנים האחרונות דווקא השתפר. בשנת 2007 היו 28.3 תלמידים בכיתה בממוצע, ובשנת 2010, כאמור הוא עומד 27.4 תלמידים. השיפור במידת הצפיפות בכיתות הגיע בין היתר הודות להחלטת ממשלה שהתקבלה לפני כמה שנים, ולכנית חומש לבניית כיתות שאימץ משרד החינוך ומסתיימת השנה. בעיה היא שהמגמה הזו עלולה להיעצר בקרוב. במסמך שהעביר משרד החינוך למנהלי מחלקות החינוך הוא מודיע: בשנת הלימודים הנוכחית יוקפא המשך יישום הפחתת מקסימום תלמידים בכיתה בחטיבה".
כל כיתה חדשה עולה למערכת החינוך מאות אלפי שקלים, ולבסוף, הילדים האלה הולכים למורים פרטיים ומי שנאלץ להוציא את הכסף הגדול באמת הם ההורים.
