מה עושים אם הילד חוזר הביתה עם ריח של אלכוהול?

ממרום אימהותי בת ה-11 שנים, כבר הפנמתי את העובדה שהחרדה שנוצרה יחד עם לידת בתי וליוותה אותי בשנים הראשונות לחייה אינה מתכננת להיעלם עם הזמן. הכוונה שלי היא לאותה חרדה שחולקים ביניהם כל ההורים באשר הם, הנוגעת לשמירה על שלום האפרוח שלנו וביטחונו ולדאגה להתפתחותו התקינה. אולם מסתבר כי גם כשהילדים שלנו הופכים להיות עצמאיים, החרדה הזו חיה ובועטת. היא רק משנה פנים וצורה.

וכך, בטרם הספקתי לנוח על כמה זרי דפנה, הנה מתדפק לו על דלת נפשי גיל ההתבגרות – והוא מלא באתגרים ובתהפוכות. במקום להיות חרדים לעיכוב התפתחותי או לפרכוסי חום, אנחנו חרדים למתבגרים שמתקשים בלימודים או נוהגים בכביש. לפרקים נדמה לנו שאיננו יודעים עליהם דבר: הם פחות משתפים, פחות עונים, יותר כועסים ופחות זמינים. הוסיפו לכך את האתגרים מבחוץ: חברה שהפכה אלימה יותר, מינית יותר, הישגית יותר, שבה כל התהליכים מהירים ומלחיצים מאשר בעבר. פלא שאנחנו מרגישים מתח וחרדה?

מנמיכים את מפלס החרדה

הורים רבים נוטים להאמין כי אם הם ינסו להסיח את דעתם מהחרדות שלהם באמצעות עיסוקים מרובים, כמו לימודים, חוגים, קריירה ואפילו עבודות בית – הם יצליחו לברוח מהן. אולם הפסיכולוגית מרין ליבמן מהקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל, סבורה כי אין בכך פתרון אמיתי לבעיה, וכי בטווח הארוך לא ניתן להפחית חרדה בדרך הזו. "הפחתה אמיתית של החרדה תיעשה באמצעות עבודה של ההורה מול הילד, כשבמהלכה הוא בונה לשניהם כלים של שיחה והבנה בסיסית", היא אומרת. במילים אחרות, יש ליצור מראש מצב שבו ההורה הוא השולט בסיטואציה, ולא הסיטואציה שולטת בו.

ליבמן מדגימה מחיי היומיום מצבים שונים העלולים לעורר בהורים למתבגרים חרדה, ומציעה כיצד להתמודד עמם:

ילדכם מעוניין לשהות במחיצת חבריו עד שעה מאוחרת ומסביר שכל חבריו קיבלו אישור לכך.
" זה הזמן שבו כדאי לחשוב יחד עם הילד על שעת החזרה החדשה שלו הביתה, ולהגיע להסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים", מציעה ליבמן. "המשא ומתן סביב שעת החזרה עשוי להיות מתיש, לכן שימרו על קור רוח והתעקשו על השעה שנראית לכם סבירה, תוך גילוי גמישות מחשבתית. אם ילדכם לוחץ לכיוון חזרה בשעה 4 לפנות בוקר, תוכלו להתעקש עמו על חזרה בשעה שתיים וחצי".

ילדכם מעוניין לצאת לבלות עם חבריו במהלך השבוע, כשיום לימודים מצפה לו למחרת.
"גם במקרה הזה, חשוב שתגיעו להסכם עם ילדכם. חישבו על הימים בשבוע שבהם בכל זאת יוכל הילד לצאת, וקבעו שעת חזרה שתהיה גמישה יחסית לעבר, אך גם כזו שתאפשר לו לישון מספיק שעות על מנת שיוכל לקום רענן לבית הספר".

ילדכם חוזר מבילוי עם חבריו, כשריח סיגריות או אלכוהול נודף ממנו.
"הורים יקרים, חשוב שתדעו כי ילדיכם נחשפים לסיגריות ואלכוהול! גם אם הם מצהירים אחרת, מרבית המתבגרים יתנסו בעישון ובשתיית אלכוהול", מצהירה ליבמן. "חשוב שלא להיכנס לפאניקה, ולשמור על ערוץ תקשורת פתוח עם הילד שיאפשר לילדכם לשתף אתכם במתרחש. הסבירו לו את עמדותיכם בנוגע לעישון ולשתיית אלכוהול, את חששותיכם מהתנסותו ואת ציפיותיכם ממנו".

הילד נפגש עם חבריו, השעה כבר מאוחרת ואתם יושבים בבית, מתקשים להירדם. הלב שלכם דופק בחוזקה ואינכם מצליחים להימנע מלדמיין את הנורא מכול. איך מתמודדים?
"כדאי לסכם עם ילדכם טרם יציאתו מהבית שאתם תתקשרו אליו בשעה מסוימת, וכי עליו להיות זמין בטלפון ולענות". עם זאת, היא ממליצה לא להגזים בשיחות טלפון מהסוג הזה, על מנת שלא ליצור אנטגוניזם אצל הילד. "בינתיים, בבית, תוכלו לצפות בסרט, או לעסוק בפעילות כלשהי שתסיח את דעתכם מהדאגה לילדכם".

בתכם המתבגרת מסתגרת בחדרה עם החבר. מה הם עושים שם? ומה אתם ההורים עושים בנדון?
"אל תפגעו בכבודה של בתכם ובזכותה לפרטיות בחדרה. מגיע גיל שבו אינכם יכולים למנוע ממנה לסגור את דלת החדר", אומרת ליבמן ולא נמנעת מלהוסיף: "עליכם להבין כי בשלב מסוים בתכם תקיים יחסי מין עם החבר, וכי מוטב שהשלב הזה יגיע לאחר שיחה כנה ופתוחה בינה לבינכם (לפחות עם האם), הכנה לקראת המעשה, הסבר וטיפול באמצעי הגנה מתאימים. אם תיכנסו לחרדה ותכעסו עליה בצורה מוגזמת, היא עלולה להסתגר ולעשות כרצונה, מבלי שתדעו על כך".

בכל הסיטואציות שתוארו, המחשבה שצריכה להנחות אתכם בהתמודדות עם החרדה היא כי אינכם "מאבדים" את ילדכם, אלא רק "מוותרים" על הנוכחות המלאה שלכם בכל רגע בחייו.

מתי חשוב לפנות לעזרה?

ד"ר אסף כספי, פסיכיאטר בכיר במרכז הרפואי שיבא – תל השומר, מדגיש כי רמה בסיסית של חרדה ודאגה היא טבעית ואף רצויה. ההבדל בין חרדה כזו  לבין חרדה שצריכה להדליק אצלנו נורה אדומה ולעודד פנייה לעזרה טמון במינונים ובעוצמות של החוויה.
"חרדה הדורשת התייחסות תבוא לידי ביטוי בשני מישורים, העשויים להתקיים במקביל", מסביר ד"ר כספי, ומדגים:
פגיעה במערכת היחסים הורה-ילד: "הורה המגיב כלפי ילדו בצורה שאינה אופיינית לקשר ביניהם, וחש כי הדאגה והחרדה משתלטים עליו ומייצרים קונפליקטים קיצוניים – כאלה הצובעים את מערכת היחסים בצבעים כהים ויוצאים מכלל שליטה".
פגיעה במהלך ובאיכות החיים של ההורה: "הורה המוצא את עצמו מוטרד יום ולילה, מגלה דאגנות יתר שמתבטאת בחשיבה טורדנית סביב עניין מסוים, סובל מקשיי שינה או מגלה חוסר ריכוז בעבודה. "כשחלק מסוים מהמקבץ המתואר כאן מתקיים והורה חש אי נוחות, זו בהחלט סיבה לפנות לייעוץ", אומר ד"ר כספי.

הכתבה התפרסמה באתר עשר פלוס - מגזין אינטרנט להורים ומתבגרים.

>> הילד מנוזל? אולי הוא אלרגי לגיל ההתבגרות