"אתמול קיבלתי שיחת טלפון מיועצת בית הספר, היא סיפרה לי שהיא שמעה מילדים כי הם ראו תמונה שילד הפיץ שהבת שלי נפטרה והיא לא מצליחה להשיג אותה בטלפון", מספר ניר מהשפלה.
היועצת התקשרה גם אל אשתו של ניר, אורטל (השמות בכתבה בדויים), וסיפרה גם לה על פרסום באינסטגרם לפיו בתה בת ה-13 התאבדה. אלא שבניגוד להודעת היועצת, בתם של השניים כלל לא מתה. מדובר היה בשמועה שהופצה על ידי תלמיד אחר בשכבה שלה.
ניר ואורטל המבוהלים לא היו מודעים לכך. הבהלה שלהם רק החריפה כשבתם לא ענתה לטלפון שלה. "אני כל הזמן מקבל טלפונים שהבת שלי מתה כי הילדים התחילו להריץ את הפרסום שלו בקבוצות שונות בווטסאפ. הילדה שלי מוכשרת, מנגנת, מקובלת חברתית. לא הבנתי מאיפה זה בכלל הגיע ואיך זה בכלל קרה", אומר ניר.
ניר ואורטל הגיעו הביתה, ושם מצאו את בתם ישנה, ללא פגע. אבל ההלם עדיין טרי.
"יש כאן טעות חמורה ובדיחה לא מוצלחת ולא פחות חשוב כי ההורים של אותו ילד לא לוקחים אחריות וגם בית הספר לא התנהג כשורה". אומרת אורטל. "חששתי שהבת שלי לא בחיים ולא הבנתי איך זה הגיוני. זה לא נתפס רק ערב קודם לכן ראיתי אותה. לדעתי יש כאן פשלה חמורה. אין למשרד החינוך פרוטוקולים או מקרים בעבר, איך ניגשים ואיך מדברים עם ההורים? יועצת בית הספר התקשרה אלי והיא עשתה את הדבר הכי נורא, אי אפשר לדמיין מה את מרגישה כאשר אומרים לך שהבת שלך נפטרה. אני חושבת שהיא צריכה לנסות להיות יותר רגישה וקשובה, לנסות לרכך את הדברים ואולי אפילו להזמין אותי למפגש פיזית. היא יכלה להגיד לי למשל שהיא מעוניינת לדבר עם הבת שלי. אבל אחרי השיחה איתה כמעט והתמוטטתי. לא הצלחתי לעמוד על הרגליים".
לא מעט אנשים עדיין לא הבינו שלא מדובר בסיפור אמיתית. "אנשים המומים מתקשרים ומנחמים אותנו. אני אומר תודה ומסביר שזה לא אמיתי", אומר ניר. "זה לא שובבות זה לא בסדר ולדעתי גם בית הספר וגם הוריו של הילד צריכים לקחת את האחריות. צריך שבית הספר יפעל מול הילדים בצורה הכי דחופה שאפשר כי הילד הזה אמור לחזור לבית הספר עוד כחודש. אני חושב שמערכת החינוך עסוקה בלהוריד מעצמה אחריות. שאלנו אתמול את המחנך ואת היועצת, אם הם מתכוונים להוציא הודעה דחופה לילדים כי ההודעות של אותו ילד רץ כמו אש בשדה קוצים בקבוצות".
לדברי ניר ואורטל בתם עדיין פגועה מהמעשה, ולא יודעת איך לחזור לשגרה. ניר אומר בכאב ובחשש כי הוא חושש לשלום הילד שפרסם זאת, אף שזה המשיך וענה להודעות ניחומים שקיבל בעקבות הפרסום המקורי. "אולי הוא במצוקה בעצמו. אני חושש אם הוא במצב סיכון ואני לא רוצה שזה יגמר לא טוב. אני לא יכול לתאר לך איך דבר כזה מרגיש, זה מעשה מטורף ואי אפשר להסתתר מאחורי גיל צעיר".
אתה כועס עליו?
"יש גבול, וצריך לדעת לא לעבור אותו. יש דברים שלא עושים, לא כותבים על מישהו שהוא התאבד ולשלוח תנחומים. הם היו חברים. המון פעמים הסעתי אותה אליהם הביתה, לא הייתה שום סיבה לחשוב על דבר כזה. הבת שלי לא מסוגלת להתמודד עם זה. היא רק ילדה קטנה. היא בסך הכל בת 13. אסור שדבר כזה יקרה, צריך לדעת שיש גבולות. האדישות ההורית הזו תהרוג בסוף. מי יכול לדעת איך הבת שלי תשרוד אחרי חשיפה כזו שהיא לא ביקשה".
משפחתו של הילד בחרה לא להגיב לדברים.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "מדובר באירוע חמור וחריג מאד. צוות בית הספר וגורמי המקצוע במשרד החינוך מלווים את המעורבים ומטפלים באירוע במלוא הרגישות הנדרשת".
אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה!
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:
- ער"ן - בטלפון 1201*
- סה"ר - https://sahar.org.il