זוג דובים על חוף הים (צילום: istockphoto)
יקירתי, ניפגש בהפסקת עשר ליד הברזייה? |צילום: istockphoto

אל תזלזלו באהבה ראשונה שנרקמת בגיל הילדות: אומנם לרוב מדובר בהיקשרות שטחית וברצון מכמיר לב להרשים את החברים בכיתה, אבל דווקא בגלל שאין לה כל קשר למערכות היחסים שניצור בחיינו הבוגרים – לאהבה בין ילדים שמור מקום חם בלב לנצח, והיא יכולה אפילו להשפיע על תפקודנו הרומנטי כמבוגרים.
כהורים, ניתנת לנו הזדמנות נוספת לחוות את האפיזודות המרירות-מתוקות דרך עיני הילדים. אבל איך נדע להתייחס להצהרות האהבה התמימות שלהם בלי לשפוט, מה נגיד להם כשיבכו על אהבה נכזבת, ובאיזה גיל היום בכלל מתחילים הבנים למשוך לבנות בצמות? קבלו את המדריך המלא להורה לילד המאוהב.

חיזורים קטנים, אהבות מתוקות

מתי מתחילים לגלות עניין במין השני?
זה כמובן מאוד אינדיבידואלי, אבל בגדול אפשר לומר שמכיתה ג'-ד', כלומר בגילאי 8-9, מתחילים החיזורים הקטנים וההתאהבויות, שבהדרגה הופכים לבילויים משותפים ובהמשך לזוגיות.
על פי התיאוריה הפסיכואנליטית, ילדים מתחילים להתעניין מבחינה מינית בילדים אחרים אפילו מגיל שלוש, אבל בגיל שש עם הכניסה לכיתה א', מתחילה תקופה שבה ילדים מכוונים יותר ללימודים (נקראת גם תקופת החביון). הערך העצמי שלהם ניזון בתקופה זו מהיכולת ללמוד ומהיכולת להיות מקובלים חברתית. התקופה הזו היא פחות טעונה מינית, ויכולה להימשך גם עד גיל עשר או יותר. על כל פנים, ילד שמצליח להתחבב על בני המין השני – ערכו החברתי עולה בעיני עצמו ובעיני אחרים.

על בסיס מה ילדים נמשכים לבני המין השני בגיל זה?
המשיכה לבני המין השני בגילאי הילדות היא פעמים רבות על בסיס מכנה משותף; הילדים מחפשים מישהו שדומה להם. היא לא מבוססת על אלמנטים רגשיים ולא על משיכה מינית או על מראה חיצוני.
בגילאי הגן יכולים להיות ניסיונות להבין מה האיברים השונים אצל בני המים השני, אבל זו כמובן לא משיכה מינית אלא אטרקציה חברתית על בסיס סקרנות מהשוני בין המינים.

איך ילדים מציעים חברות?
אם פעם היו מתביישים יותר והדבר הכי נועז היה למשוך בצמות, היום יש יותר תעוזה. ילדים היום מזמינים למסיבות כיתה ונותנים מתנות, יכולים לגשת לילדה ולהגיד לה "היי" ולראות אם היא מגיבה. החיזור היום יותר מקובל. חוץ מזה יש גם כמובן את המסנג'ר, או את הדרך העתיקה – לשלוח חבר שיציע לילדה חברות בשמם.

כיצד באה לידי ביטוי חברות בגיל הילדות?
בגילאים אלה יש פחות צורך רגשי להתבודד בשניים ולחלוק חוויות. עושים מה שמקובל חברתית – ללכת לסרט, לרקוד יחד במסיבה, להיפגש בתנועת הנוער. פעילויות נוספות על בסיס חברי: לחזור הביתה יחד מבית הספר, לקנות ארטיק, לדבר על תוכניות בטלוויזיה; שום דבר פנימי או עמוק.
לפעמים ילדים מוצאים מישהו מהמין השני שהוא מקביל לבן מינם – קשר אפלטוני לחלוטין, וקורה גם שבגיל הזה לא תמיד יודעים מה לעשות עם החברות, ושניה אחרי שהוא מציע והיא מסכימה – הם מפסיקים לדבר מתוך מבוכה גדולה.

איך להתייחס להתאהבות ראשונה של הילד? האם לעודד אותו לכך? 
אם רואים שהילד מנסה להתחבר למין השני, כדאי בהחלט לאפשר את זה. לא חייבים לעודד אקטיבית אבל כן להתבונן מהצד בחיוב כי מדובר בצעד חיובי מבחינה התפתחותית.
הורים צריכים לשמור על ראש פתוח: לא להקניט ולא לזרוק הערות ציניות. עבור הילד זהו מקום שבו הוא יכול להביע רגשות ולפתח את הכישורים הרגשיים שלו. בשלב מתקדם יותר צריכה להיות פתיחות גם להתפתחות המיניות אצל הילד.

האם יש הבדל בין בנים לבנות?
לא ממש. בגילאי שש-שבע, כשילדים משחקים לרוב עם בני מינם, בנים בדרך כלל מתרכזים יותר בעניינים פיזיים, ובנות יותר בתחום הרגשי. אבל כשמתחילה התעניינות מחודשת בבני המין השני בגילאי שמונה-תשע, אין הבדלים מיוחדים בין המינים. כן יש הבדלים בינאישיים בין הילדים עצמם – יש בוגרים ויש ילדותיים, יש ביישנים ויש נועזים יותר.
בנוסף, ישנו לחץ להידמות לילדים אחרים ולטפס בסולם המקובלות החברתית, וחלק מהעניין זה ליצור חברויות עם המין השני.
השאלה היא מה הנורמה בתוך הקבוצה שאליה הילד משתייך. בנים ובנות רבים מתחברים לקבוצות שוליים, למשל קבוצה שמתעניינת יותר במשחקי מחשב, ואז חברויות ואהבות לא ממש מעניינות אותם

הילד מאוהב

ילד וילדה מחזיקים ידיים (צילום: istockphoto)
קשר זוגי יכול להפוך את הילד לפופולרי, אבל אפשר להשיג מקובלות חברתית גם בלעדיו|צילום: istockphoto

למה בגילאים צעירים ילדים מתביישים להודות שהם מאוהבים, ולפעמים אפילו שומרים את דבר החברות בסוד?
לא רק בגילאים צעירים, אגב. בכל גיל אהבה היא עניין אישי שכרוך בחשיפת רגשות, וגרוע מכך - בפחד מדחייה. אבל ילדים הם אגוצנטריים – הם מרוכזים בעצמם וחיים בתחושה שגם שאר העולם מרוכז בהם, ושכולם יכולים לראות באיזו מידה הם מאוהבים, ובמי בדיוק. בגיל זה אין להם ניסיון רב במיומנויות חברתיות ויש להם פחד מאוד גדול שיצחקו עליהם או שיהפכו את האהבה שלהם לבדיחה של הכיתה. מסיבה זו הם שומרים בסוד את אהבתם, גם מההורים וגם מהחברים שלהם וממושא האהבה. בהמשך, כשהם מבינים שלא רק הם מרגישים כך, שאפשר לשרוד דחייה ושלא בהכרח צוחקים עליך – הם מסוגלים לחשוף את תחושותיהם.

עד כמה קשר עם בן המין השני משפיע על הפופולריות של הילד?
קשר כזה מהווה חלק חשוב מהדימוי ומהערך העצמי, ויכול להשפיע גם על המיקום החברתי של הילד, אבל יש עוד אלמנטים שמשפיעים על הפופולריות כמו מספר החברים או כישרון כלשהו. ילד חברותי ונחמד יכול להיות פופולרי גם בלי קשר זוגי.

איך להגיב כשהילד משתף את ההורה בכך שהוא מאוהב בילדה מהכיתה?
כדאי לתת כבוד לרגשות שלו, לא לצחוק עליו ולא איתו, להשתתף בתחושות שלו:"איזה כיף שאוהבים","מה אתה אוהב בה","היית רוצה להיות חבר שלה?" שהילד יבין שבבית שלנו מותר לדבר גם על נושאים רגישים – ומטפלים בהם בעדינות. הרבה פעמים, בבתים שבהם ההורים דחפו מדי ("מתי כבר תציע לה חברות?") או צחקו – הילד הפסיק לשתף אותם.

איך מנחמים ילד שחווה אהבה נכזבת?
אם מגלים שהילד למשל הציע חברות לילדה מהכיתה והיא סירבה, הדבר הראשון שצריך לעשות זה להכיר בפגיעה שלו. עוד לפני שמעודדים ומנחמים – להגיד לו שזה בסדר שהוא עצוב, ולא לזלזל ולהגיד שזה שטויות ויעבור, או להדגיש שהצד השני הוא רע. באותו הרגע זה מאוד כואב לו, גם אם יחלוף בקרוב. אחרי שמוודאים שהילד חווה את הקבלה שלנו, אפשר להגיד לו – זה בטח לא נעים, אבל אתה מאוד צעיר ויהיו לך עוד הזדמנויות, לא תמיד יש הצלחות ובהמשך תרגיש כך כלפי מישהי שתרצה אותך גם. אפשר לספר על חוויות אישיות ולהגיד לו שמהניסיון כהורים לפעמים יחסים לא מסתדרים.

מה עושים אם לילד יש חברה והוא מתלונן שבכיתה מקניטים אותו על כך?
צריך להזכיר לו שזה מתוך קנאה, ושילדים רבים היו שמחים להיות במקומו. לרוב, בגילאי שמונה עד עשר ילדים יכולים להקניט מתוך קנאה, ודאי שלא מזלזול כי הרי גם הם היו רוצים להשיג חברה. לעומת זאת, אם ילד בגיל הגן מסתובב עם בנות במקום עם בני מינו, יכול להיות שכן יזלזלו בו. במקרה כזה יכול להיות גם שיש כאן איזו שהיא בעיה חברתית או בעיה של נידוי חברתי, כי בגיל שבו בכלל לא מתעניינים במין השני, הילד מסתובב עם בנות וייתכן שלא מצא את עצמו בחבורה של הבנים, ואולי כדאי לבדוק למה.

מה לגבי ההשלכות המיניות של חברות בגיל מוקדם?
אין צורך להיבהל ולהילחץ מהשלכות מיניות, אבל כן כדאי לפקוח עין על ההתנהגות המינית, במיוחד אם ידוע שהחבר או החברה מפותחים יותר מינית. כדאי לדעת מי החברים האלה, לעקוב ולראות שהקשר לא מתפתח לכיוון לא רצוי, כי יכולות להיות חוויות לא נעימות גם בקרב ילדים שימצאו את עצמם בלחץ לעשות משהו שהם לא רוצים לעשות. כדאי להכין את הילד מגיל צעיר לשמור על הגוף שלו ולא לעשות דברים שלא נראים לו.

כמה זמן יכולה להימשך אהבת ילדות?
לרוב, אהבות ילדות כאלה לא מחזיקות מעמד זמן רב, בעיקר משום שהן שטחיות ונובעות בעיקר מהרצון לקבל הכרה, להציג משהו לאחרים ופחות מתוך חיבור עמוק עם האחר.

עד כמה אהבה כזו נחרטת בזכרוננו ומשפיעה על מערכות היחסים שלנו כבוגרים?
בהחלט יש סיכוי שיחסים כאלה יישארו לנו בזיכרון. אם זו הייתה חוויה מהנה או נוסכת ביטחון, ייתכן שתהפוך לנדבך בבניית העצמי החיובי שלנו, אבל אם הילד חווה דחייה והוא לא הצליח ולא היו חוויות מתקנות, זה יכול להשפיע גם לרעה.
יש כאלו שאפילו בגיל 80 זוכרים את האקסית המיתולוגית מכיתה ו'. אנחנו זוכרים לרוב חוויות ראשוניות בצורה עוצמתית יותר, רק שעם הזמן אנחנו לומדים לקבל את התמימות שבאהבה שלנו ואת הכאב של הדחייה בצורה משועשעת ומערסלת ופחות כואבת ומאיימת.

השתתפו בהכנת הכתבה: ענבל שני, פסיכולוגית קלינית מומחית, מטפלת במבוגרים, ילדים ונוער בליווי הדרכת הורים; צחי נטר מומחה בפסיכולוגיה התפתחותית; ענת זפרני, מורה ומרצה לפסיכולוגיה, מנחת קבוצות הורים מוסמכת; נעמה סבג שמש, יועצת ומנחת הורים