כשאתם עמלים על רשימת המוזמנים לחתונה שלכם, שמור מקום של כבוד לחברים מהעבודה. בכל זאת, מדובר באנשים המבלים אתכם לפעמים יותר מאשר עם בן או בת הזוג, שותפים לגורל, הרבה פעמים חברים טובים. אבל יש עבודות שבהן פחות מתאים להזמין את הקולגות (רובם, לפחות), או במקרה של שמרית חן, 31, גננת בגן ילדים – הרבה פחות מתאים.
את הימים שלה בעבודה מלווה חבורה קטנה של ילדים חמודים בגילאי חמש ושש שהולכים לגן חובה אבל העובדה שהיא צפויה להתחתן בעוד כשבועיים, לא השאירה את ילדי הגן מבת חפר אדישים. למעשה, כששמרית סיפרה לילדים על החתונה הקרבה, הם רצו להצטרף למסיבה בעצמם. "הילדים בגן הם כמו הילדים הפרטיים שלי, והיה לי ברור שאספר להם כשאיתן הציע לי להתחתן", מספרת שמרית. "כשהם שמעו את החדשות הם מאוד התרגשו ורצו לבוא לחתונה האמיתית". בתחילה שמרית הציעה שאולי הילדים יבואו רק לחופה, אבל משזה לא הסתייע, היא החליטה למצוא דרך לחגוג איתם בכל זאת. "הבנתי שאי אפשר להזמין את כל ילדי הגן לכל האירוע, אבל מאוד רציתי שהם יהיו חלק מהאירוע", היא ממשיכה, "מטרת העל שלי הייתה שיהיה מזה ערך מוסף, יש כאן למידה משמעותית עבורם. רציתי שהם יהיו שותפים להכל".
שמרית החליטה לחגוג פעמיים ולקיים טקס חתונה בגן עם הילדים. "עשינו סיעור מוחות. חשבנו יחד איזה תפקידים צריך בחתונה, איזה אביזרים, מי צריך להיות ומה צריך להכין", מספרת שמרית. השלב הבא היה להזמין את איתן, הבעל המיועד, לגן ולראות מה הרצונות שלו. "הילדים דיברו איתו, ממש ראיינו אותו וגם אותי כדי שהרצונות של שנינו ירכיבו עבורנו את החתונה המושלמת. כל ילד בחר מה שמעניין אותו. כל ילד בחר מה שהוא רוצה לעשות. חלק היו צלמים, מקשטים, מקהלה, רבנים ועוד. המקהלה, למשל, הייתה צריכה לבחור שיר, ללמוד אותו, לשיר אותו. הילדים בחרו את שיר החתונה שלנו, יחד לב אל לב של להקת גאיה. קבוצת הרבנים ישבו איתי וקראו כתובה. קראנו להסכם הסכם חברות, והילדים בדקו איתנו מה חשוב להבטיח אחד לשני וציירו אייקון ליד כדי שבזמן הטקס יוכלו באמת לדבר על כך. היו לנו שני דיג'יים, הם החליטו על עשרה שירים, למשל שני משוגעים של עומר אדם, וציירו ציור כדי שיידעו בזמן הטקס לבחור את השיר על סמך הציור כי הם עדיין לא יודעים לקרוא".
לשמרית הייתה עזר כנגדה, דליה, הסייעת של הגן, שעזרה לה ולילדים להרים את האירוע. "דליה תפרה עם הילדים שמלה מיוחדת, אמנם היא לא כמו השמלה האמיתית שבחרתי בסופו של דבר, אבל זה מקסים בעיני שילדים מעורבים כל כך ועשו הכל לבד".
איך התנהל טקס החתונה?
"הילדים הכינו במה שאיתן ואני נעמוד עליה. כולם הגיעו לגן חגיגיים. החתונה עצמה התקיימה בלי ההורים כי חששתי שהם יתביישו ויהיו נבוכים. הזמנו את הגן הסמוך, מתנדבות בגן ואת השומר. הילדים שמו כסף של מונופול כמתנות".
זה נשמע ממש מרגש.
"אני מודה על הזכות להיות גננת. אמרתי לאיתן שאפשר לוותר על החתונה האמיתית. אני שמחה להתחיל חיי נישואים בכזו אהבה של הסובבים אותנו, ילדי הגן".
גם ההורים של ילדי הגן היו מאושרים מהחוייה שהילדים זכו לה. "אנחנו חשים שנפלה לילדינו הזכות להתחנך אצל שמרית", אומרת נעמי משקל, אמא של פלג, ילד בגן. "בתחילה היו חששות שכן מדובר בגננת צעירה ושאינה אמא עדיין. אבל מהר מאוד הסתבר לנו שכמה קטנה ככה גדולה. שמרית אינטליגנטית, בעלת נסיון רב ויכולת להכיל כל ילד בכל רגע נתון, והיא בעיקר השרתה עלינו ביטחון רב. היא באה לחינוך עם תפיסה צעירה וחשיבה מתקדמת. אנחנו חושבים שיש הרבה מה ללמוד ממנה על חינוך חדש, מעוף, דימיון, יצירתיות, שיתוף, ובכלל על עולם חדש וקסום שבו הילדים הם שותפים".
ואיך הילדים הגיבו לעניין החתונה?
"החתונה גרמה להתרגשות גדולה בבית במהלך התקופה. הילדים סיפרו על הלמידה, התפקידים שלהם ועוד. הרגשנו שיש משהו חדש באוויר. שמרית הגיעה ככלה ביום חתונתה והילדים הגיעו נרגשים ומחכים לרגע האמת".
צילומים, צוות הגן: דליה עובדיה, אורית אבן-פז, פאני גלילי, עידית שלומי, אורלי מכלוף