יש הרבה שפות בישראל, אבל גם אלימות הפכה להיות אחת השפות ששולטות כאן. כשאדם מאבד את חייו בגלל ויכוח על חנייה, כשקבוצת נערים בני 12 משפילים, מתעללים באכזריות ואונסים ילדה בת 11, וכשחבורה של גברים צעירים נוסעת לחופשה, וחלק מהבילוי שלה הוא לשכב עם אישה שיכורה בזה אחר זה, לצלם את זה ולהפיץ ללא רשותה והסכמתה, אנחנו מבינים, שהחברה שבה אנו חיים נמצאת בבעיה.
"הפרשות האלו טלטלו את כולם", אומרת מרגנית ארז, מיוזמות מערך ההרצאות הלאומיות של חינוך נערים למיניות. "כל מקרה לעצמו. מעבר לטלטלה אישית, הרגשתי שחייבים לעצור את הכול ושאני חייבת לעשות משהו כדי להנגיש את השיח, מה שקורה כאן זו קריאה להתעוררות מאוד חזקה".
היא מוסיפה כי בנוגע לשחרור הנערים – ייתכן שמבחינה משפטית לא התרחש אונס אך מבחינה מוסרית, אישית, חברתית - התנהגות הנערים היתה מבישה. "כמנחה ויועצת, אני עדה למקרים רבים ולפגיעות המתקיימות בתחום האפור של המיניות, ופה עיקר דאגתנו. ההתעסקות אם כן או לא עשו, אם כן או לא אנסו - היא לא באמת רלוונטית. הנערים האלו הם בעיני מראה לחברה שלנו. נחשפנו בכיעורנו, והם היוו את השליח שהראה לנו את זה. זה הזמן שלהם, של משפחתם ושל כל אחד מאיתנו - להתבונן באומץ פנימה ולהבין מה חלקנו בפרשה הזאת ומה אנחנו עושים כדי למנוע הישנות אירוע כזה?".
מרגנית מספרת שבשבועות האחרונים נתקלה בתגובות של חרדה וחוסר אונים של אימהות שמא גם הבנים שלהן יכולים להפוך לאנסים. אבל האם אנסים בני 12 או בני 17 שמנצלים מינית לכאורה בחורה צעירה ושיכורה יכולים לגדול בכל בית? לא בטוח. עשבים שוטים לא צומחים יש מאין.
"הכול מתחיל מהבית. ילד שזוכה לכבוד מעצם קיומו, שיודע להבחין בין טוב לרע, שנותנים מקום לרגשות שלו וניתנת לו הלגיטימציה לבטא אותם, הסיכוי שימצא את עצמו בכזה מקום הוא די נמוך", אומרת מרגנית ומוסיפה כי לאחרונה קראה פוסט של בחור בפייסבוק אשר סיפר על סיטואציה דומה לזו שהייתה בקפריסין. הבחור סיפר כי מישהו קרא לו להיכנס לחדר שבו הייתה בחורה כמעט ללא הכרה על מיטה ואחד מחבריו גהר עליה. לקח לאותו בחור כמה דקות להתעשת עד שהעיף את החבר שלו, לקח את הבחורה לחדר וכיסה אותה בשמיכה. "למרות שהבחור היה שיכור, היה כאן משהו עמוק בבסיס שלו. אתה צומח עם הערכים האלה אם מתייחסים אליך בצורה כזו. הסיכוי שאתה לא תתיחס ככה לבנאדם אחר הוא הרבה יותר גבוה מאשר ההיפך".
במקרים בהם מעורבים מספר נערים בקיום יחסי מין בהסכמה או שלא בהסכמה עם בחורה צעירה עולות שאלות לגבי לחץ חברתי ועד כמה הוא יכול לכופף לאדם צעיר את הערכים והמוסר. "אני מאמינה שלחץ חברתי לא גובר על החינוך של ההורים", אומרת מרגנית, "בנים צריכים מההורים וממערכות החינוך לגיטימציה להיות רגישים ולהראות רגשות, אך הבעיה היא שברוב המקרים מועברים להם מסרים כמו: 'תהיה גבר', 'אל תבכה אתה לא ילדה'. השיח איתם חייב להיות על רגישות לאחר והכרה בו, ללמד אותם תקשורת, שילמדו לשאול "האם את רוצה להתקדם", אבל שילמדו גם לשאול את עצמם מה אני מרגיש, ומה מתאים לי, שיקחו את הזמן להבין מה הם רוצים, ושיבינו שהם חייבים להפסיק כשאין רצון מהצד השני".
החינוך למיניות צריך להתחיל מהגיל הרך
אחת הביקורות, המוצדקות, על מערכת החינוך בישראל היא היעדר תכנים שיהיו קריטיים לחיי התלמידים כאנשים בוגרים ולהתנהלותם היום יומית, חינוך למיניות הוא אחד מהנושאים הללו. אחרי הכול מה יותר חשוב, לחקור פונקציות במתמטיקה, נושא שלא יהיה בשימוש יום בודד אחד לאחר שנסיים את המבחן או שילדים ובני נוער ילמדו על מיניות בריאה, ועל יחס מכבד לרצון ולגופן של נשים אחרות ותצמח כאן חברה טובה ובריאה יותר?
"החינוך צריך להתחיל מגיל לידה, כמו למשל כשמכריחים ילדים לתת נשיקה או חיבוק לסבתא ומעבירים את המסר, בעיקר לבנות, שהן צריכות להיות מרצות. ההורים חייבים לזכור שהחינוך הוא מה שקובע, והילדים מקשיבים להורים, גם בגיל ההתבגרות", אומרת מרגנית ומביאה כדוגמא מקרה שבו עבדה עם בני נוער, בקבוצה אחת היה נער שקיבל תמונה של נערה בעירום והפיץ אותה, ובקבוצה שנייה נער שקיבל תמונת עירום ולא שלח אותה לאף אחד. "שאלתי אותו מה השפיע עליך, הוא השיב שאבא שלו, משום שאביו שיתף אותו שכשהיה נער בעצמו, חברה שלו הייתה צעירה ממנו, ורצתה לקיים איתו יחסי מין אך הוא היה אחראי והרגיש שזה מוקדם לה, ולכן העדיף שיחכו עם זה. הדוגמא הזו ממחישה שהשיח בין הורים לילדים הוא משמעותי מאוד".
לדברי מרגנית החינוך לתקשורת ומיניות מיטיבה מדוברת מעט מאוד, אם בכלל, בבתי הספר. "יש סביב הנושא מבוכה של המורים וההורים, הם לא יודעים איך לדבר על זה, פוחדים שישאלו שאלות אישיות. בסופו של דבר, הילדים לומדים ממקורות לא מהימנים, כמו המדיה והרשת, על מיניות מעוותת ולא מותאמת, וגדלים לתוך החלל שנוצר".
מפלס החרדה של הורים לבנות עולה עוד יותר בימים אלה, כאשר פרשות מזוויעות שבות ועולות בחדשות, מהפותמוביל של אייל גולן ועד הפרשה התורנית של הצעירים שנסעו לקפריסין. "ההורים מאוד מבוהלים ממיניות ובפרט של הבנות שלנו, הנטייה היא לעצור, להפחיד ולהזהיר אבל מתעלמים פה מהיצר הבריא ומהעובדה שמיניות היא כח חיים, השיח צריך להיות מאוזן בין הנאה לאחריות ולא רק לדבר על המקום של הסכנה".
מרגנית נותנת כדוגמה את מחקרה של פגי אורנשטיין, אשר בחנה חוויות מיניות ראשוניות של שתי קבוצות של נשים צעירות מהולנד ומארה"ב. במחקר עלה כי הבחורות ההולנדיות דיווחו על חוויות טובות מהמשתתפות האמריקאיות בכל הנוגע להנאה, מניעת מצבי סיכון, והיכרות עם הפרטנר. הנשים ההולנדיות אמרו שמגיל צעיר המורים, הרופאים וההורים דיברו איתן על האיזון בין הנאה לאחריות, כלומר גם על הצד הטוב של המיניות לעומת זאת עם האמריקאיות דיברו רק על סיכונים.
מרגנית מספרת שכשסיפורי האונס צפו בתקשורת עלה בה צורך עז לפעול. "אני רוצה לעזור להורים להתגבר על המבוכה, בניתי הרצאה שאותה יעבירו מרצים מהתחום בכל הארץ. יהיו אלה הרצאות מאוד פרקטיות שנועדו לתת כלים ולהקל על ההורים לשוחח עם הילדים, המטרה היא ליצור תרבות של תקשורת שמבוססת על כבוד, חמלה וראייה של האחר, לדבר על תקשורת בין אישית, על יחסים ומגע מרצון ומבחירה מלאה. חייב להיות כאן שיח פתוח ומכבד, רק ככה החברה יכולה להשתנות".
מחפשים הרצאה קרובה אליכם? היכנסו לעמוד של אירוע 100 אחוז אחריות