הקיץ מתלהט, ועמו מגיעים הסיפורים המחרידים על תינוקות שמוצאים את מותם במכונית של הוריהם. לרוב מדובר בהורים שעשו שינוי במסלול הבוקר הקבוע ושכחו שיש תינוק במושב האחורי. אחד הפתרונות לנושא, שעולים שוב ושוב לסדר היום, מציע שהגננת תתקשר לכל הורה של ילד שלא מגיע עד השעה שמונה וחצי בבוקר על מנת לוודא שהילד לא נשכח. הנושא הזה אף הפך לעצומה המבקשת ליצור חוק המחייב גננות לדווח על ילד חסר. גננת החליטה להגיב לנושא כמי שילדים קרובים ללבה, ואומרת: ״זוג הורים לא מסוגלים לקחת אחריות על ילד אתד או שניים, אז גננת אחת וסייעת צריכות לקחת אחריות על 35 ילדים?״
״ראיתי את העצומה לפיה גננת תתקשר לכל ההורים שילדיהם לא הגיעו לגן״, כתבה הגננת באנונימיות באתר החדש של מאמאזון. ״מעניין מאוד. זוג הורים לא מסוגלים לקחת אחריות על ילד אחד או שניים, אז גננת אחת וסייעת צריכות לקחת אחריות על 35 ילדים? לא הגזמתם? ומה? תקבלו שיחת טלפון ותשעטו אל הרכב להוציא את ילדיכם הנשכחים? הגיוני? הגיוני שהגננת או הסייעת תהיינה עסוקות בשיחות טלפון, ו-30 ילדים נוספים יסתובבו בגן בהשגחתה של אשת צוות אחת בלבד? מה עם האחריות כלפיהם?
"גילוי נאות - אני גננת. ולא אקח אחריות על חיי ילדכם. תביאו אותם בשלום אל הגן. אני גם אמא לילדה קטנה ובהיריון, ואני לא מצפה מאף אחד אחר שיקח אחריות על חייהם. יש ימים שלשירותים אני לא מספיקה אפילו להגיע מרוב עומס. לא תמיד אני מספיקה לאכול, רק לחטוף איזה ביס פה ושם. הכל כדי לספק לילדים את מה שהם צריכים, שזה בעיקר ביטחון ובטיחות כשהם תחת אחריותי. עד שהם מגיעים לגן, ומרגע שהם עוזבים את הגן, הם באחריות הוריהם״.
"תשלחו פחות תמונות בוואטסאפ של הגן והופ, התפנה לכן זמן"
התגובות לפוסט היו מעורבות. ״זה עניין של סדרי עדיפויות״, כתבה אם אחת. ״אני אישית מעדיפה שהגננת של הבת שלי תשגיח עליה ועל שאר הילדים, ולא תהיה עסוקה בשיחות טלפון. אני לוקחת אחריות על להביא אותה בבוקר לגן, ולעדכן כשהיא לא מגיעה לגן״. אם אחרת הסכימה: ״להשגיח היטב על הילדים, זה גם מונע אסון. לדעתי, אם כבר עושים עצומה היא צריכה להיות על העלאת מספר המטפלות בגן, זה הרבה יותר חשוב. ברגע שיהיו יותר מטפלות ביחס לכל ילד, אפשר יהיה לעשות את בדיקת הנוכחות בבוקר״; ״גננת יקרה, אני הכי איתך בעולם״, חיזקה אם שלישית. ״נראה לי כאילו כולם איבדו כיוון. השאלה לא אם את יכולה להתקשר או לא. זו הלגיטמציה שאנשים נותנים לעצמם שיכול להיות שנשכח את הילד ואז יזכירו לי״.
אבל לא כולם הסכימו עם הגננת. ״דור מפונק, דור מעצבן, דור ששוכח את הילדים באוטו. הכל נכון״, כתבה אם אחת, אבל אם זה יציל חיים שווה שגם תתעצבנו מזה, זה המצב״; ״מאוד מתאים לגננות להקטין ראש, בגנים פרטיים יש גננת על כל 5 ילדים. תשלחו פחות תמונות בוואטסאפ של הגן והופ, הנה התפנתה לכן עוד שניה לשלוח סמס לילד שלא הגיע. ״ כותבת אחרת ומספרת סיפור מצמרר אחר שהתרחש: ״השבוע נזכרתי במקרה שקרה בכפר סבא. ילד לא הגיע לגן בבוקר והגננת התקשרה לאמא שלו ממש באותו בוקר. האמא לא ענתה. הגננת לא אמרה לעצמה: מה אכפת לי? גם ככה יש לי עומס, הולדתם ילדים אז תהיו אחראים עליהם. היא הגדילה ראש והתקשרה לסבא ואמרה לו שהילד לא הגיע לגן והאמא לא עונה. הסבא מיהר לבית של הבת שלו וגילה שהיא מתה בלילה משבץ והילד בן השלוש בעצם לבד בבית. זאת גננת אמיתית״.
אחרי המשך דיונים לוהטים כמו מכונית סגורה ביולי, חזרה הגננת וחידדה: ״אולי אצלכם יש 5 אנשי צוות. אצלנו לרוב שתיים, גג שלוש, וגם לא תמיד כי כשאחת הסייעות חולה לא תמיד יש מי שתחליף אותה, גם בגילאי שלוש. הדרישה לשיחות טלפון אינה הגיונית בנוסף לכל מה שאנו עושות. אילו היתה אפשרות הייתי עושה זאת בשמחה, גם כך אני לא יושבת לרגע ורק עושה מאה דברים במקביל כל הזמן. כל מה שאני עושה בגן הוא עבור הילדים. אני לא יושבת ושותה קפה במקום לטלפן. אם זה בנפשך, כשבנותייך תהיינה בגן עירייה - תתקשרי כל בוקר, תקבלי את השמות של מי שלא הגיע, ותתקשרי את בכל בוקר לכל ההורים לברר שילדם לא נשכח ברכב. למה לא? זה הרבה יותר הגיוני, ומשאיר לי ולסייעת היחידה שאיתי אפשרות לדאוג שאף אחד אחר מ -30 הילדים שהגיעו לגן אינו בסכנה.
"ילדים קטנים בגן מסכנים את עצמם כל הזמן. הם לא מודעים לכל הסכנות. אני צריכה מאה עיניים לשמור שילד לא יקפוץ מכיסא, שלא יכעס על חבר שלקח לו קוביית עץ, ויכה את החבר עם הקוביה כי זה מה שיש לו ביד באותו רגע, שילד לא ידחוף חבר ויפתח את הראש, וזה רק חלק קטן מהתרחישים. 35 ילדים מסתובבים ברחבי הגן, בפינות, שתי סייעות מתרוצצות כל הזמן בניהם במטרה ללמד, לחנך, לאהוב ובעיקר לשמור שהם מוגנים, ואתן דורשות שנעזוב הכל ונתקשר להורים? תחשבו שוב!״
לא יקרה דבר אם הגננת תרים טלפון קצר להורים
הגננת לשעבר ויועצת הורים אור ייני, מתייחסת גם היא מנקודת מבטה של גננת. "כבר זמן רב אני שואלת את עצמי מדוע ילדים נשכחים ברכב, ואיך הגננות יכולות לתרום לעניין, כדי שזה לא יקרה. להבדיל מהגננת שכתבה את הפוסט - אני חושבת בדיוק ההפך! זה לא שהאחריות צריכה לרדת מההורים, כי הילד שלהם הוא באחריותם הבלעדית, אבל לפני שהפכתי יועצת להורים - גם אני הייתי גננת במשך 15 שנים, ואני חייבת להגיד, שלא חיכיתי שמשהו יקרה. לא חיכיתי, כי אהבתי את הילדים. ואם אתה אוהב מישהו, אתה דואג לו באמת. זו חלק מהשליחות במקצוע הנפלא הזה, בעיניי. זה נכון שקשה יותר להתקשר לכל ילד שלא מגיע, כשיש עוד "קצת" ילדים תחת אחריותך, אבל בינינו, לכל ילד יש שעה בה הוא נוהג להגיע לגן, ואם הגננת רואה שהוא לא מגיע בשעה הרגילה, לא יקרה דבר אם היא תרים טלפון קצר להורים.
"נכון, ההורים חייבים להיות יותר אחראיים. כבר ראיתי לא מעט הורים שמשאירים את הילד באוטו עם מזגן דולק או בלי מזגן, עם חלונות פתוחים או סגורים, וגם זה בעיני מחדל של ההורים. מי אמר שקל לגדל ילדים? אז מה עדיף - ילד כועס או ילד חי? ולגננות היקרות - אני יודעת שעבודה בגן קשה מאוד, ומי כמוני מעריכה את עבודתכן, ולצד זה, בעיני זהו חלק מתפקיד הגננת לשים לב לפרטים. אז במקום לתלות עוד ציור על הקיר - לכי תתקשרי לילד שטרם הגיע לגן. מקסימום הוא בדיוק ייכנס בדלת".
מה דעתכם?