כמדריכת הורים, אני נשאלת לא מעט על עצות לקראת החזרה לבית הספר. החופש הגדול הוא חגיגה של יציאה מהשגרה, החופשות המשפחתיות הן שיבוש מבורך של סדר היום, ובינינו – גם את השיעורים לחופשה הם לא באמת משלימים. זה טבעו של החופש הגדול, שלנו המבוגרים נראה ארוך מאד ומאתגר, אבל הילדים שלנו לא מאמינים איך הוא רק התחיל וכבר מסתיים.

נכון, המעבר מחופשה לשגרת לימודים הוא מיידי ולא פשוט, אבל בכנות, קשה מאד לייצר שגרה באופן מלאכותי בזמן החופשה. לפעמים ההתעקשות עליה יוצרת מתחים מיותרים בבית, כשהאמת היא שגם שעות השינה המשובשות ביותר, מסתדרות אחרי כמה ימי לימודים עייפים.

אבל יש שיחה אחת, רגע לפני שמתחילה שנת הלימודים, שלא הייתי מוותרת עליה. כשעושים אותה נכון, מעניקים לילדים כלי שהוא מתנה לכל החיים, ובעזרתו הם יוכלו לתכנן ולהגשים כל מטרה שיציבו לעצמם. אני קוראת לה "שיחת השנה החדשה", ובה למעשה כל ילד במשפחה מגדיר לעצמו את המטרות שלו לשנה הקרובה וגם מגבש בעצמו את הדרך להשיג אותן.

זו לא שיחה על סדר יום, מטלות ומשימות. זו שיחה ברמה אחרת, והיא מתאימה לילדים כבר מגיל בית הספר היסודי ומעלה, כשכמובן צריך להתאים את רמת השיח לגיל הילד.

התזמון המתאים לשיחה כזאת הוא ממש עכשיו – שבוע שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים – אחרי שקנינו את התלבושת והציוד לבית הספר, ומתחילים לארגן את הקלמרים והתיקים ולעטוף את המחברות. אני מממליצה לעשות אותה באווירה רגועה ובשיח פתוח – כשאנחנו ההורים מעודדים ומציעים, אבל לא מכתיבים.

איך מתחילים?

  1. השלב הראשון הוא להסתכל אחורה על השנה החולפת, ולבקש מהילד לנסות להיזכר - מה עבד טוב בשנה החולפת? מה רוצה לשמר? ולחילופין - מה פחות עבד ואילו לקחים הופקו ואפשר לעשות אחרת השנה.
  2. בשלב השני מסתכלים קדימה על שנת הלימודים הבאה ומעודדים את הילד לחשוב – מה אני רוצה להשיג בכל תחום ותחום בחיים שלי? כדאי להרחיב ולבחון את כל התחומים המשמעותיים בחיי הילד – החברתי, הלימודי, המשפחתי, וגם את שעות הפנאי והתחום הבריאותי - כל ילד מגדיר לעצמו בדיוק מה הוא רוצה להשיג בכל תחום ותחום.
  3. אני מציעה להעלות את כל המטרות על הכתב, וחשוב לא להישאר ברמה המופשטת ("אני רוצה להשתפר בלימודים" או "אני רוצה להשתפר בתחום החברתי") אלא לכתוב את המטרות בצורה מאד ספציפית, ברורה ומדידה ("אני רוצה לקבל מעל 80 במתמטיקה", "אני רוצה להכיר חברה מחוץ למעגל החברות הקיים שלי", "אני רוצה להתמיד בחוג אחד לאורך כל השנה")
  4. לאחר שהוגדרו המטרות בכל תחום – נעודד את הילדים לפרט עבור כל מטרה - מהן הפעולות הנדרשות על מנת להגיע אליה? לדוגמה: להקדיש שעה לתרגול מתמטיקה בכל יום חול, לקבוע בחודש ספטמבר מפגש אחד אחה"צ עם ילדה שלא הזמנתי בעבר, להשתתף בלפחות 3 שיעורי ניסיון בחוגים שונים כדי לקבל החלטה מושכלת וכו'
  5. השלב הבא יהיה להגדיר אמצעי עזר שיעזרו לילד לעמוד במשימות: תזכורות בטלפון, לוח תכנון חודשי, רכישת חוברת תרגילים ייעודית, ועוד.
  6. השלב האחרון הוא שלב הגדרת דרכי בקרה ומדדי הצלחה: איך הילד יכול לבדוק שהוא בדרך הנכונה? איך הוא ידע שהוא הצליח?

זה המקום שבו אנחנו ההורים יכולים לשאול – האם אני יכול לעזור לך? שנשב ביחד כל מוצ"ש? אחת לחודש? חשוב לקבוע מראש את תדירות הפגישות ומה יהיה בהן, כדי לא להגיע למקום שבו אנחנו ההורים מנדנדים ושואלים איך המטרה מתקדמת. המטרה היא להעביר את האחריות לילד, לתת לו כלים ותמיכה, אבל אם הוא בוחר לא לעשות כלום כדי לקדם את זה – זה עניין שלו.

בלי שיפוטיות

אנחנו ההורים צריכים לגשת לשיחה הזאת ממקום חסר שיפוטיות וללא ביקורת. מבלי להכניס את האמונות שלנו ואת מה שאנחנו חושבים שנכון או לא נכון לילד. אנו רוצים לאפשר לילדים לקבוע את היעדים שלהם, לחשוב על הצעדים שצריך להשלים כדי להגיע אליהם ועל הכלים שנדרשים לכך.

זה לא המקום להכניס את המטרות שלנו ("אם להשתפר במתמטיקה אז למה לא גם באנגלית?") אלא לאפשר לילדים להוביל ולהתמקד בדברים שחשובים להם על פי סדר העדיפויות שלהם, ואנחנו שם, מכבדים את המטרות שלהם ועוזרים להם להגשים אותן.

תפקידנו כהורים הוא לעזור לילדים לדייק את המטרות והשאיפות שלהם באמצעות שאלות מנחות כגון "מה זה אומר מבחינתך להצליח בלימודים?" או "מה זה עבורך להיות חברותית יותר?". גם אם המטרה של הילד לא ריאלית בעינינו – זה לא תפקידנו לדכאו או לשפוט את המטרה, אלא להתחבר למוטיבציה של הילד, להאמין בו ולחשוב יחד איך משיגים אותה.

אבא וילדה, אבא ובת (צילום: Evgeny Atamanenko, shutterstock)
אבא וילדה, אבא ובת|צילום: Evgeny Atamanenko, shutterstock

אפשר לשאול שאלות, אפשר להציע הצעות וכלים טובים מניסיון החיים שלנו – אבל לא ממקום ביקורתי ("אם את רוצה לתרגל מתמטיקה תתרגלי גם אנגלית"), אלא לשתף מהניסיון – "כדי להתמיד בספורט קבעתי עם חברה להיפגש לאימון במועדים קבועים ואז אני לא מוותרת".

מתנה לחיים

השיחה הזאת נועדה להתכווננות אישית לקראת שנת הלימודים הקרובה, אבל חשוב מזה – השיחה הזאת היא כלי שהילדים יוכלו להשתמש בו גם בעתיד, ובאמצעותו להגדיר לעצמם ולממש כל מטרה בחיים שלהם. המסר כאן לילדים הוא אדיר – זה מסר של עצמאות, של יכולת בחירה ושל לקיחת אחריות על החיים שלהם.

ומילה לסיכום: רגע לפני תחילת שנת הלימודים החדשה, ויחד עם ההכנות המרגשות של הילדים לבית הספר, אני ממליצה גם לכם ההורים להגדיר גם לעצמכם מטרות להמשך השנה ודרכי פעולה על מנת להגשים אותן. והכי חשוב – לשתף גם את הילדים בתהליך שלכם – כי בינינו, אין כמו דוגמה אישית.

הכותבת היא עו"ס (MSW), ראש התוכניות להדרכת הורים במכללת סמינר הקיבוצים.