מחקר חדש מצא שילדים שגדלו בחינוך חילוני נוטים פחות לגזענות, כוחניות, מיליטנטיות, הם פחות מלאי זעם, יותר סובלניים ונעימים לבריות ופחות נענים ללחץ חברתי מאשר חבריהם מהחינוך הדתי, בילדות וגם כאנשים בוגרים בחברה
נטעלי גבירץ | mako | פורסם 22:45 28.09.15
האם החינוך החילוני מגדל ילדים משגשגים יותר?|צילום: צביקה נבו, יחסי ציבור במדינות רבות בעולם, ערכי הדת נחשבים למצע האיכותי והנכון ביותר לגידול ילדים, והפחד של העולם הדתי מגורלם של ילדים שגדלים לתוך עולם ערכים חילוני ונטול אל הוא עצום. מחקר חדש טוען שההפך הוא הנכון, ומצא שילדים לבתים חילוניים נוטים פחות לגזענות, כוחנות, מיליטנטיות, הם פחות מלאי זעם, יותר סובלניים ונעימים לבריות ופחות נענים ללחץ חברתי מאשר חבריהם מהחינוך הדתי, בילדות וגם כאנשים בוגרים בחברה.
במסגרת מחקר המטא של אוניברסיטתדיוק, אותו מגבים שני מחקרים נוספים, של מכוןהמחקרפיו, ושל אוניברסיטת בוסטון, נמצא כי יש עלייה דרסטית בכמות הבתים האמריקאיים שמזהים את עצמם כלא שייכים לאף דת, ושמדובר בבערך חמישית מהאוכלוסיה האמריקנית. 23 אחוזים, לעומת ארבעה אחוזים בלבד בשנות החמישים. ״בניגוד לאמונה העתיקה שראתה בהם בלתי מתפקדים ומסוכנים לילדים, הבתים חילוניים היום מהווים בסיס חזק עבור הילדים״, סיכם החוקר ורן בנגסטון מאוניברסיטת צפון קליפורניה. בנגסטון גם השתתף במחקר של אוניברסיטת דיוק והוא מנהל את המחקר הארוך ביותר בנושא, שעוקב אחר הדת בדורות שונים במשפחות בצפון ארה״ב. ״ההורים החילוניים היו פעמים רבות יותר מלאי תשוקה לגבי הערכים האתיים שהם מנחילים לילדיהם מההורים הדתיים. רובם ניהלו חיים חדורי מטרות עם הנחייה מוסרית גבוהה. אצל רוב החילונים, החוק על פיו הם פועלים הוא פשוט: נהג בזולת כפי שתרצה שינהגו בך. אין צורך באמונה בדבר מה על טבעי על מנת לקיים את החוק הזה. גם הקשר בין ההורים לילדים במשפחות אלה נמצא קרוב ואמיץ במיוחד״.
עוד נתון מעניין שאספו החוקרים במחקרים השונים שהתקבצו יחד, הוא שאחוז האתאיסטים זעום בתוך קהילת האסירים האמריקנית. ״משנות התשעים והלאה החילונים כמעט לא קיימים בין האסירים שלנו״, מספר בנגסטון. ״מדובר בפחות מחצי אחוז מהאוכלוסיה הכלואה. הנתון הזה מהדהד במחקרים קרימינולוגיים כבר חצי מאה. הלא-דתיים פושעים הרבה פחות״.
"משנות התשעים והלאה החילונים כמעט לא קיימים בין האסירים שלנו|צילום: Lior Mizrahi, GettyImages ILמחקר נוסף שניתן לצרף לנושא המעניין מגיע מבריטניה, מטעם רשת BBC, שם חקרו 120 ילדי כיתות גן חילונים ודתיים. הילדים עומתו מול סיפורים אמיתיים וסיפורים פנטסטיים ומיתולוגיים, ואז נשאלו האם הסיפורים קרו באמת. החוקרים גילו שבאופן גורף, הילדים דתיים נוטים יותר להתקשות להבדיל בין מציאות לדמיון מחבריהם החילונים. ״התוצאות מראות שלחשיפה לסיפורי הדת יש השפעה עמוקה על תפיסת המציאות של ילדים״, הסבירה החוקרת שאדי אשטרי, ״למרות שיש מאמינים שברמה מסויימת הסיפורים הפנטסטיים מפתחים את דמיון הילדים, ילדים שגדלו על רעיונות של התערבות והשגחה אלוהית עשויים להסתמך על הרעיון הזה כהצדקה להתנהגות רעה שלהם״.
״כל המחקרים האחרונים מראים שילדים שגדלו בבית לא דתי נוטים להשאר לא דתיים״, אומר פיל זאקרמן, סוציולוג וחוקר, וכתב של הלוס אנג׳לס טיימס בכתבה בנושא. ״ושהם כנראה יותר מקבלים את האחר. מבוגרים חילוניים נוטים יותר להבין ולקבל רעיונות מדעיים כמו התחממות גלובלית, שוויון האישה והומוסקסואלים. מדינות דמוקרטיות בעלות אחוזי דתיים קטנים יותר, כמו שוודיה, דנמרק, יפן, בלגיה וניו זילנד מציגות באופן עקבי את אחוזי הפשע הנמוכים ביותר, ואיכות החיים הסוציו-אקונומית בהם גבוהה במיוחד. אפשר להגיד באופן חד משמעי שלילדים שגדלו ללא דת אין מחסור בתכונות חיוביות, והדעה הקדומה כלפיהם צריכה להשתנות״.
