ילדים צעירים פועלים מתוך סקרנות ותמימות. הם מדברים ישירות על מה שמעסיק אותם, בלי מסננים. לעתים הם תופסים אותנו לא מוכנים, מופתעים, מובכים ומגמגמים. אך באמצעות השאלות אפשר ללמוד מה מטריד אותם ומה עובר להם בראש. לעתים נגלה שהילד פיתח תפיסה מוטעית לגמרי לגבי נושא כלשהו או שהוא חרד ממצב מסוים, ורצוי ללמד אותו את העובדות, ובמקרה הצורך לעודד ולהרגיע. יש שאלות שהן הזדמנות ללמד את הילד שיעור חינוכי, מיני או ערכי, שיהיה אבן יסוד לדרך שעוד נכונה לו לחקור בעצמו את הנושא בפרט והעולם בכלל.
אבל אבא, למה?
"ילדים הם סקרנים מטבעם ואין כמעט ילד שלא עובר את שלב ה'למה?' וה'איך?'", אומרת יערה גונן הלפרין, מנחת הורים ומשפחות. "סביב גיל שלוש ילדים מתחילים לגלות את העולם, מתעניינים ושואלים על מה שהם רואים ('למה לאיש הזה אין רגליים?', 'למה לאישה הזו יש קרחת?'). הסקרנות הטבעית הזו משמעותית להתפתחותם. חשוב לתת להם תשובה רצינית התואמת את גילם, את יכולת ההבנה שלהם ואת האמונה שלנו כהורים".
גונן הלפרין מסבירה שיש נושאים שמביכים אותנו כהורים: "אלה יכולים להיות נושאים שלנו כמבוגרים קשה להתמודד איתם, כגון מוות או גירושים, או נושאים שאנחנו מעדיפים שהילד לא ידע עליהם. לעתים אנחנו רוצים לגונן על הילדים (ממוות, ממחלות, מפרידה וכדומה), ולעתים אנחנו חוששים שזה יעורר אצלם מחשבות ושאלות שעד עכשיו לא העסיקו אותם. כך למשל, בנושאי מין, יש הורים שמאמינים שאם הם לא ידברו על זה, הילד לא ישאל ולא יתעניין. זה כמובן רחוק מהמציאות.
לדבריה, כדי להשיב לילד בנושאים מאתגרים או מביכים, מומלץ קודם כל להקשיב לשאלה. כך אפשר לזהות מה באמת מעניין אותו ולספק תשובות המתאימות לרמת העניין וההבנה שלו. חשוב לענות על השאלות באופן קצר וענייני ולא להציף במידע. "נושאי השיחה ורמת התשובות משתנים בהתאם לגיל. חשוב לענות ברצינות, באופן פשוט וברור, ובשפה המותאמת ליכולת התפישה של הילד. ההסבר צריך להיות נכון מבחינה עובדתית ולהתייחס לשאלה. הילד הוא זה המכוון את רמת הפירוט, ואין טעם להציף אותו במידע.
"כדאי להימנע מלענות תשובות קצרות של 'כן' ו'לא', כדי שהילד לא ירגיש שההורה מנסה להתחמק ולצאת ידי חובה", מוסיפה גונן הלפרין. "בנוסף, כשעונים תשובות סתמיות כגון: 'ככה', 'לא עכשיו' או 'אחר כך', כשמתעלמים או כשעונים בחוסר סבלנות, יש סכנה שהילד יפסיק לשאול ולהתעניין. ילדים צריכים לקבל תשובות מההורים שלהם, כדי שההורים ייתפסו אצלם כמקור ידע אמין ובטוח שאפשר לדבר איתם על הכל.
"אם ההורה עסוק, הוא יכול לומר לילד: 'השאלה שלך חשובה. כשאסיים אענה לך'. חשוב כמובן לחזור לילד בזמן שהובטח לו. אם הילד שואל במקום ציבורי שבו לא נעים לדבר, אפשר לומר: 'שאלה מצוינת, אסביר לך בבית'. בכל מקרה כדאי שהתשובה תאמר באופן נינוח ורגוע, שתעביר לילד תחושת ביטחון, ושתספק אווירה שבה מותר ואפשר לדבר על כל דבר".
קיבצנו שאלות של ילדים בנושאים מביכים או מאתגרים – מין, מוות, מחלות ועוד, וביקשנו את עצתו של מוטי גלעם, עובד סוציאלי קליני, יועץ נישואים ומטפל משפחתי מוסמך, כיצד להשיב עליהן.
שאלות על מוות
כשמישהו במשפחה חולה בסרטן, שאלות על מחלות ועל מוות עלולות לעורר אצל ההורה תחושת עצב, והנטייה הטבעית היא לגונן על הילד ולא לחשוף אותו לכך.
איך עונים? רצוי לומר לילד שחלק גדול מהאנשים שחולים בסרטן מחלימים, ושאתם מקווים שגם הדודה תחלים. אפשר לומר: "סרטן היא באמת מחלה לא פשוטה, הרופאים עושים הכל כדי לעזור לדודה. רוב האנשים שחולים בסרטן מחלימים, אבל לפעמים המחלה יותר חזקה מהאדם, והוא עלול למות".
מה קורה לנו בגוף כשמתים?
נושא רגיש שלא מומלץ לעסוק בו יתר על המידה.
איך עונים? אפשר להסביר במילים פשוטות ובקיצור, בהתאם לגיל הילד ולהבנתו, שקוברים את הגוף באדמה והוא נשאר שם. אפשר לומר שהלב מפסיק לפעום, שהידיים והרגליים כבר לא זזות, שהגוף לא מרגיש כלום, ושכבר לא כואב לו. אם הילד רוצה לדעת מה קורה עם הגוף אחרי המוות, התשובה תלויה באמונה של ההורה. אפשר לומר שהגוף נקבר באדמה, ולהחליט אם וכמה להתייחס לנשמה. רצוי לשים לב למה שאומרים, כי ילדים תופסים דברים באופן פשוט וקונקרטי. כשאומרים לילד בגיל שלוש-ארבע שסבתא עכשיו בשמים, הוא עלול לחשוב שכשנטוס במטוס נוכל לראות אותה.
אם תמותו בתאונת דרכים, מי יטפל בי?
זה יכול לעורר בנו תדהמה שפתאום הילד מוטרד מנושא המוות שלנו וההיעלמות שלנו מחייו.
איך עונים? רצוי להרגיע את החרדה. אין להציף את הילד בנתונים ובסיכויי הסתברות, או להילחץ ולהראות לו התרגשות מוגזמת. אפשר לומר לילד: "אל תדאג, לא יקרה לנו כלום. אנחנו נוסעים בזהירות ומשתדלים לנהוג לפי החוקים". כשהילד יגדל אפשר להרחיב בנושא בהתאם.
שאלות על מין
איך ילדים מגיעים לעולם? איך תינוק יוצא מהגוף של אמא?
ילדים סקרנים לדעת איך מגיעים תינוקות לעולם, כיצד פלא הלידה מתרחש ומאיפה בדיוק התינוק יוצא. הם נחשפים למידע מבלבל בהקשר לנושא זה מכל מיני גורמים. הורים רבים מתקשים לענות לילד על השאלה הזו, מעבירים נושא או שולחים אותו להורה השני. זו באמת שאלה מסקרנת, וחשוב לתת לילד הסבר כללי עליה, בהתאם להבנתו.
איך עונים? אפשר לומר את האמת באופן רגוע ובהתאם לגיל הילד: "לאבא יש פין ולאמא יש פות. אבא מעביר לאמא זרע, שמתחבר לביצית. נוצר עובר ואחרי תשעה חודשים נולד תינוק". אם להורים קשה להסביר, הם יכולים להיעזר בספרי ילדים מתאימים. אין צורך להרחיב יותר מדי, אלא לתאר ברמה הבסיסית כיצד נוצר עובר ואיך מתפתח תינוק ברחם.
נושא הגוף הוא נושא רגיש, ומומלץ שלא להגזים בדיבור ובפירוט עליו.
איך עונים? חשוב להסביר לילד באופן כללי שהגוף שלו הוא ברשותו, ושאם מישהו נוגע בו או עושה לו משהו לא נעים - מותר לילד להפסיק את זה. חשוב להעביר לילד מסר שמספרים הכל לאמא ולאבא, ושהם תמיד יעזרו לפתור את הבעיה. חשוב מאוד לעודד את הילד לסמוך על התחושות שלו לגבי מה נעים לו ומה לא - גם אם זה אדם קרוב.
למה אתם עירומים ושוכבים ככה?
להיתפס בשעת מעשה זהו מצב מביך שמעלה שאלות ולעתים אפילו פחד אצל ילדים. מה אתם עושים? למה השמעתם קולות או שכבתם זה על זה כשיש הרבה מקום במיטה שלכם?
איך עונים? תלוי בגיל הילד, אך ודאי לא להתחיל להסביר מה בדיוק עושים. אפשר לומר: "אבא עשה לאמא נעים" וכדומה. אם השאלות ממשיכות, רצוי להחליף נושא. גם אם אתם מובכים מול הילד זה לא נורא. תעברו הלאה, זה חלק מהחיים.
שאלות על מצב כלכלי
כמה כסף אתם מרוויחים? אנחנו עשירים או עניים?
שאלות כאלה מטרידות גם אותנו, ולעתים הלחץ מורגש בבית. להורים רבים לא נוח לספר לילד מה מצבם הכלכלי ואילו חששות ניצבים בפניהם.
איך עונים? יש להרגיע ולומר לילד שהכסף לא ייגמר: "אנחנו לא עניים. אבא ואמא מרוויחים מספיק, ואם נצטרך נצמצם בהוצאות ונקנה בהתאם לכסף שיש לנו".
למה אבא לא עובד?
אם מתייחסים לדברים בפשטות זה לא מביך - זו המציאות.
איך עונים? "אבא כרגע לא עובד, אבל אנחנו מאמינים שימצא עבודה בקרוב. לפעמים אין עבודה, אבל הדברים מסתדרים". חשוב תמיד להפחית חרדה ולסיים בטון אופטימי.
>> אמא, את מי את אוהבת יותר? - לעוד שאלות ותשובות