כן, כן, ילדים הם שמחה. הם טעם החיים. הם נותנים סיבה לקום בבוקר, וכח ללכת לעבודה, אבל בואו נהיה כנים, הם מכניסים לחיינו עוד כמה דברים מעט פחות מרוממי נפש. לכבוד חג הפסח אנו מגישים בפניכם את עשר המכות – בגרסה המותאמת ליציאת מצרים הכרוכה בגידול ילדים.
1. דם – חיסונים, חיסונים ועוד חיסונים
כשנולד ילד, נפתח גם כרטיס בטיפת חלב. כרטיס תמים למראה, דף חלק ונקי, שעומד להתמלא בשנתיים הקרובות ברשימות מסודרות בכתב יד מסולסל, שמאחוריהן יעמדו סיפורים מסמרי שיער שתספרו עד קץ הימים: צרחות עד לב שמיים מזריקות החיסונים השונים, תופעות לוואי הכוללות חום, פריחות, שלשולים והקאות, והאחיות עם העקומות שלהן וההערות העוקצניות שיגרמו לכם, ההורים, להצטרף אל הפעוט המייבב בבכי תמרורים.
השם "טיפת חלב" הוא מטעה. מדובר בטיפה אחת קטנה של דם, זאת שמופיעה שנייה לאחר שהילד קיבל זריקה, והוא מביט בכם במבט מזועזע, כאילו שואל: "אבל למה?! למה אתם עושים לי את זה?!".
2. צפרדע – אני לא מכניסה את החיה הזאת הביתה!
מה לא עשיתם בכדי שהילד שלכם יהיה מחובר לטבע, ולא רק לדורה החוקרת. לקחתם אותו לגינה הציבורית, לטיולים בשבת, לגן החיות ולפינות ליטוף מלאות זבובים בכל מיני קיבוצים. אז למה אתם כל כך מתפלאים שעכשיו הוא רוצה, יותר מכל, לאמץ חיית מחמד?
אין ספק שחיית מחמד היא דבר נהדר עבור ילדים. כל המחקרים מראים שהחיות מרגיעות, מלמדות על אחריות, מכניסות שמחה הביתה ואפילו מחזקות את המערכת החיסונית של הילד. הבעיה היחידה היא שחיות מחמד, בדיוק כמו ילדים, זקוקות למבוגר אחראי, והמבוגר הזה הוא אתם. האחריות, ולא משנה עד כמה הילד יבטיח שלא כך יהיה, תיפול על כתפיכם.
3. כינים – מאז מצרים אנחנו לא מצליחים להיפטר מהם
אלפי שנים עברו, והמגפה הזאת נשארת איתנו ולא מוותרת. כך זה יקרה: ביום אחד, יום שיראה כמו כל שאר הימים, זה יתחיל. ראשון יופיע גירוד קטן, אחריו גירוד גדול, ואז ימצאו ההורים המזועזעים יצורים חיים, פצפונים ומחליאים על ראשו של האפרוח הטהור שלהם. בשלב הבא תתחיל כל המשפחה להתגרד במרץ, בין אם מפני שהחיות הצליחו להגיע אליהם, או רק מסיבה פסיכולוגית. אחד ההורים ירוץ לבית המרקחת ויחזור משם עם תכשיר טבעי ויקר ועם מסרק צפוף, בתקווה שזה מה שיעזור. תעשו טיפול, תשלו כינים, תרעדו בגועל, תרתיחו את כל המצעים, וכמה ימים אחר כך, שוב חוזר הגירוד. הפעם כבר תקנו את התכשיר הכימי האכזרי ביותר, ומסרק פלדה מאיים. הכינים ייבהלו מהארטילריה וייעלמו. אל דאגה, בקרוב הן ישובו חזרה.
4. ערוב – חיות הפרא של הגן
חיות טרף רעות, כך מסתבר, לא נמצאות רק מאחורי סורג ובריח בגן החיות, הן אורבות גם בגנים ובמגרשי המשחקים. בכל גן ילדים יהיו כאלה. הם בדרך כלל יארבו לילדכם ליד המגלשה, או בסביבת ארגז החול. מדובר בילדים רגילים למראה, אך פראיים ומשוללי רסן שמרביצים, חוטפים, מכים, דוחפים, בועטים, נושכים ונוהמים. ומה הקטע? שאין לכם יותר מדי מה לעשות בעניין. תנסו לערב את הגננת, את אמא של הפושע, חלקכם אפילו יפנו אל הקטן באופן אישי, בשיחה מלב אל לב, אבל חיות הפרא האלה יהיו שם תמיד, מעתה ועד עולם, וילדיכם יאלצו להתמודדן איתן, ולהבין שהעולם אינו מושלם. איזו מכה.
5. דבר - "מסתובב עכשיו וירוס"
מגיפת הדבר שהתפשטה במצרים נראית, למעשה, כמו כל יום רגיל בגן ילדים. ילד אחד מביא את הבשורה וכל היתר נדבקים ונופלים כמו דומינו. אין הרבה מה לעשות, ואין על מי לכעוס, גם כשתלכו לרופא, ותחכו בחדר ההמתנה יחד עם עוד 20 הורים עצבניים וילדיהם המעוכים, תקבלו את הדיאגנוזה המרתקת: "מסתובב וירוס כזה עכשיו". וואללה.
6. שחין – מתחיל מתפרחת חיתולים ונגמר באבעבועות
ילדים מוציאים מהוריהם את הרופא הפנימי שמעולם לא ידעו על קיומו. כל הורה ימצא את עצמו בשלב כלשהו בילדותו המוקדמת של ילדו מחפש בגוגל, או בספרי מחלות הילדים שעל המדף, מידע על תפרחת חיתולים, חצבת, אבעבועות, שנית, אדמת, אדמדמת, וזו שנשמעת המאיימת מכולן: מחלת הפה והטלפיים. בקיצור, אינספור וריאציות לתופעות המשונות שיתקפו את עורו החלק-לרוב של הילד שלכם ויפריחו בו צורות וצבעים שלא היו מביישים אף אמן מודרני.
7. ברד – כבר לא "אנשים של חורף"
הרבה אנשים אומרים שהם "אנשים של חורף", עד שמגיעים הילדים. ברגע שהקטנצ'יק מגיע, צנוף בשמיכות, מבית החולים, האהבה לחורף נעלמת לה יחד עם שעות השינה. חורף וילדים לא הולכים יחד. ילדים חולים בחורף, וכשהם לא חולים, האף שלהם סתום. צריך להלביש אותם בהמון שכבות, לחמם להם את החדרים ולהתעקש שיגרבו גרביים. מה גם ששעון החורף מביא עימו חושך מוקדם ואיתו ילדים עצבניים שתקועים בבית וקימות מוקדמות עד כאב. גשם וברד לא הולכים יד ביד עם עגלת ילדים, ובטח לא עם מטריה עבור מי שדוחף את אותה עגלה. איזה כיף שבא אביב.
8. ארבה – חיסול ממוקד של הכסף שלכם
כפלישת נחיל ארבה מכוון מטרה, כך יחסלו הילדים את המשכורות שלכם, ירוקנו את החסכונות, יאיימו להוציא אתכם מהעיר, ולרוב גם יצליחו. הבאת ילדים לעולם היא מכת ארבה כלכלית, שמלמדת את רובנו, בלי שתהיה לנו ברירה, להעריך את מה שחשוב בחיים.
9. חושך – תזכירו לנו מזה לישון?
כל החיים אנו גדלים על מיתוס מסויים, שאומר שלילה היא שעה יפה לשני דברים: שינה ומסיבות. כשמצטרף ילד לחיים, מסתבר שבלילה קורה כל דבר חוץ משני אלה. אלא אם כן ההגדרה שלכם למסיבה כוללת נדנוד תינוק צווח על הכתף מחדר לחדר במשך ארבע שעות רצופות, או נסיעה באוטו עם העולל הבוכה, שוב ושוב, בסיבובים מסביב לבלוק, עד שסוף כל סוף ישתתק.
צריך לעשות סרט על התנוחות המשונות בהן מצאו את עצמם ההורים נרדמים-למחצה בלילות לבנים, שרועים על הרצפה, כשיד אחת בתוך עריסת התינוק.
10. מכת בכורות – האח הגדול מעולם לא היה מאוכזב יותר
הילד הבכור שלכם גדל קצת, הוא כבר עצמאי יותר וישן לא רע בלילה. בגן הוא מככב,= ומביא נחת למשפחה כולה. אתם כל כך מרוצים מהתוצר עד שהחלטתם ללכת על זה ולהכניס עוד צאצא למשפחה. ובכן, כדאי שתהיו מוכנים, מכת בכורות לפניכם. יורש העצר, הנסיך המפונק ששולט בכם ביד רמה, אולי שמח כששמע שיהיה לו אח קטן, אולי הוא אפילו ביקש מכם אח מפורשות, אבל כל זה לא אומר כלום. רק ברגע שיגיע התינוק, יבין הילד שהוא עשה עסקה גרועה ביותר. היצור הקטן לא יודע לעשות שום דבר בעל ערך והוא גוזל מהמשאב החיוני והעיקרי ביותר: מתשומת הלב שלכם. אתם יכולים לצפות לרגרסיות שונות בהתנהגות, הרטבה בלילה, התפרצויות זעם כלפיכם וכלפי התינוק, התנהגויות חריגות בגן, סיוטים בלילה ועוד. אבל הי, איך אומרים? עברנו את פרעה – נעבור גם את זה.