בני נוער רבים לא חושבים על תמונות עירום בתור דבר אינטימי במיוחד, בטח לא אינטימי כמו להיות עירומים בחדר מול אדם אחר. הם רגילים להצטלם ולעשות פוזות למצלמה: כבר בגיל ארבע הם התחילו לדגמן לפרופיל הפייסבוק של ההורים. היום אותו פייסבוק, עם כל המילים הארוכות שלו, הוא כבר של זקנים, ובני הנוער נמצאים באינסטגרם ובטיקטוק, אפליקציות של סרטונים מהירים ותמונות. הם גדלים בעולם ויזואלי, לתוך תרבות של "בלי תמונה אין אמונה".
כשהם נכנסים לגיל ההתבגרות מתחילה להווצר בעיה של גבולות: מה מתאים לצלם, מה לא, ועם מי מתאים לשתף את זה. הטשטוש נובע מחוסר ניסיון ומשיקול דעת שעדיין מתפתח, אך גם מכך שהם חושבים אחרת מאיתנו לגבי תוכן. מבחינת בני נוער, יצירת תוכן היא חלק מצריכת תוכן: אני לא רק מסתכל בפיד באינסטגרם, אני גם מעלה תמונה בשביל אחרים. אלילי הנוער הנוכחיים הם יוטיוברים צעירים שמרוויחים המון כסף עוד לפני שסיימו תיכון. ליצור זה להשתתף, להיות יותר מסתם צופה, ויכולה להיות לזה גם השפעה חיובית של פיתוח כישורים ויצירתיות.
>> לחץ, חרדה ואכזבה: מה פורנו עושה למתבגרים?
כשמתבגרים מתחילים לנסות לברר עם עצמם "איך מייצרים תוכן רומנטי" - אילו הודעות ותמונות שולחים למישהי כדי להתחיל איתה - הם חושבים באותו אופן: דיקפיק זה דבר שמבוגרים עושים וטינדר זה בעצם קטלוג תמונות, אז כדי להתחיל עם מישהי אני צריך לצלם את עצמי. אם אני צופה בפורנו אני צריך גם לייצר פורנו, ואת זה אני יכול לעשות כשאני מצלם תמונות.
כשמדברים עם מתבגרים על תמונות עירום כדאי להתייחס לשני מסרים חשובים. הראשון נוגע בשליטה על עירום: כשאנחנו עירומים במציאות עם בן אדם אחר, אנחנו שולטים על העירום שלנו. אנחנו יכולים לקחת אותו בחזרה, להתלבש או לצאת מהחדר. כשאנחנו שולחים או מעלים תמונה, לעומת זאת, אנחנו מוותרים על השליטה לתמיד: העירום שלנו נשאר אצל מישהו אחר בטלפון, גם אם הקשר ביננו נגמר וגם אם לא נרצה יותר לשתף אותם. העירום שלנו יכול לעבור הלאה, לאדם או קבוצה אחרת, ולא נוכל לעצור את זה.
מתוך החשש הזה, המסר השני שנרצה להעביר הוא הסכמה. עליכם להבהיר למתבגרים שלכם שלא כולם רוצים לראות את הגוף שלהם. גם אם הם יכולים להישבע שהצד השני מעוניין, אסור להם לשלוח תמונות לפני שווידאו שהצד השני מעוניין לקבל אותן. מצד שני, אם הם קיבלו תמונה כזו, אסור להם להפיץ אותה הלאה בלי לבקש רשות ממי שמופיע בה. שליחה והפצה של תמונות עירום בלי הסכמה מהוות הטרדה מינית וחלים עליהן עונשי מאסר.
ההתנסות של מתבגרים בתמונות עירום היא טבעית. התבגרות זאת תקופה של התנסות מינית ואנחנו חיים בעידן מצולם, כך שהחיבור בין השניים מתבקש מבחינתם. במקום להגיד להם "אל תשלחו", כדאי לכם לתת להם שאלת מבחן לבדוק עם עצמם: "האם אני סומך על הבן אדם הזה כל כך, שאני מוכן לתת לו שליטה על העירום שלי לתמיד?". אם הם לא יכולים להגיד כן בביטחון מלא, עדיף שלא ישלחו. עדיף שירגישו שהם מבאסים מאשר שישתפו את העירום שלהם עם האדם הלא נכון. לא צריך להתבייש בגוף שלנו, אבל כדאי לחלוק אותו רק עם מי שאנחנו בטוחים שיתייחס אלינו ולגוף שלנו בכבוד.
אלפי גלברד הוא בעל תואר שני בפסיכולוגיה (M.A.), מנחה סדנאות והרצאות למיניות והתבגרות בריאה. ליצירת קשר.