כבוד, אורח חיים בריא, שיתוף והימנעות מאלימות הם חלק מהערכים החשובים שאנחנו רוצים להעביר לילדינו. אבל אם נסתכל היטב במה שקורה בתוך הבית שלנו, נגלה שלעיתים דווקא אנחנו, ההורים, פועלים אחרת מהדרך בה אנחנו מנסים לחנך את הילדים שלנו ובכך מעבירים להם מסרים סותרים שרק מבלבלים אותם.
"הילדים עם חושיהם המפותחים כל כך, רואים, שומעים ומרגישים אותנו באופן כזה שכדאי לנו להיות ערים ומודעים למה שאנחנו אומרים, עושים ומשדרים באופן עקיף או ישיר", אומרת שרה נייס, מאמנת משפחתית ומנחה קבוצות הורים. "אם אנחנו רוצים להעביר לילדים שלנו ערכים, הרגלים ומנהגים, כדאי שגם אנחנו כהורים נתנהג על פיהם ולא רק נדבר עליהם. הורים שמכבדים אחרים - ילדיהם גם יעשו זאת; יש סיכוי טוב יותר לילד לעשות פעילות גופנית אם ההורים שלו מתעמלים אף הם; בבית שקוראים בו ספרים סביר בהחלט שהילדים גם יקראו. חשוב לדעת שגם יכול להיות מאוד שהילדים יבחרו אחרת, וגם את זה צריך לכבד. הילד לא אוהב לקרוא, אך אוהב מאד מוזיקה וזה בסדר. הנה דוגמא לכבוד".
אז כדי שלא נבלבל אותם, בחרנו 8 מסרים נפוצים שהורים מנסים להעביר לילדים אבל לא תמיד מצליחים ליישם בעצמם, פלוס דרכים לתקן:
1. המסר: חשוב לעשות פעילות גופנית
איך תתקנו? המובן מאליו זה באמת שגם אתם תעשו פעילות גופנית, ותדאגו שהילד יידע זאת. נסו אפילו לשלב את הפעילות יחד איתו – רוצו ביחד, שחקו כדורסל, רכבו יחד על אופניים ועוד. מעבר לתועלת הבריאותית שגם אתם תזכו בה, יהיה לכם זמן איכות יוצא דופן עם הילדים.
ואם אתם ממש לא בעניין של פעילות גופנית , אבל רוצים שהילד ינהג אחרת מכם, אמרו לו את האמת: "אני אמנם לא עושה ספורט, אבל בוא אראה לך מחקרים ומאמרים שעוסקים בחשיבות הספורט". מומלץ גם לרשום אותם לחוגי ספורט שמעניינים אותם וללכת איתם אליהם. הם ילמדו שאם אתם מקדישים לכך זמן, כנראה שזה באמת חשוב.
2. המסר: צריך לאכול מזון בריא
המסר הסותר: אתם אוכלים ג'אנק-פוד על בסיס קבוע. אם רק נדבר על אוכל בריא, המסר לא יעבור והילד יקלוט מהר מאוד שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. למרבה הצער, ג'אנק-פוד הוא בדרך כלל גם טעים ולכן הילד לא יוותר עליו לטובת ירקות ופירות.
איך תתקנו? אם אין בכוונתכם להפסיק לאכול או לצרוך מזון לא בריא לפחות תבקרו זאת. חוץ מזה, הפכו את המזון הבריא לנגיש יותר (הניחו למשל קערה של פירות במרכז השולחן) ואת הלא בריא לפחות נגיש (שימו את העוגיות בארון גבוה).
3. המסר: אסור להרביץ
המסר הסותר: אתם אומרים לילד תחזיר למי שמרביץ לך. אין ספק שאמירה כזו לא תחנך את הילד לא להשתמש באלימות, והמסר שהוא יקלוט זה שאפשר להרביץ.
איך תתקנו? במקרה הזה כל הורה צריך לבחור את הגישה והדרך שלו. יש הורים שמאמינים שלא צריך להחזיר כלל ויש כאלו שמאמינים שכדאי ללמד את הילד להגן על עצמו. זה האחרון צריך להסביר לילד מתי מדובר בהגנה עצמית ומה מותר לעשות במקרה כזה.
"המלצתי היא ללמד את הילד דרכים אחרות להתמודד עם הילד האלים כלפיו", מציעה נייס. "אני מציעה לשאול את הילד מה לדעתך כדאי לעשות כשמישהו מכה אותך? אם לא יהיו בידי הילד רעיונות אתם יכולים להציע אפשרויות כמו: בכל פעם שהוא רוצה להכות תעזוב את המקום, תפנה לגננת, למורה, אלינו או אולי אפילו להזמין את החבר המכה הביתה לסולחה".
4. המסר: אוכלים רק סביב השולחן
המסר הסותר: אתם אוכלים בסלון או חוטפים משהו בעמידה. ילדים הם עם חכם שרוצה הסברים "למה אתה כן ואני לא", לכן אם אתם רוצים לקיים כלל או חוק כדאי שיהיה לו הסבר ברור ומובן. אם אין הסבר שכזה עדיף לוותר עליו.
איך תתקנו? ההורה משמש דוגמא ומודל לילד ולא יוכל לשחק לאורך זמן את שני התפקידים - גם מלמד ערכים וגם מזלזל בהם. זה אגב נכון לגבי כל ערך שלכם כמו לא לאחר, לא לצעוק, לא לקלל. החליטו שגם אתם יושבים לאכול ביחד עם הילדים מסביב לשולחן ונהגו כך בכל ארוחה.
5. המסר: מספיק עם הטלוויזיה! אולי תקרא ספר?
המסר הסותר: אתם בעצמכם מכורים לקופסא השחורה. אי אפשר לדרוש מהם דברים שאתם לא דורשים מעצמכם.
איך תתקנו? האחריות של ההורים היא לשים גבולות. אתם לא חייבים לאסור באופן גורף צפייה בטלוויזיה, אבל יש לכם את האפשרות להחליט כמה זמן ובאלו תכנים הם יצפו. אחרי שילכו לישון, אתם מוזמנים להירגע מול התכניות שאתם אוהבים. בסופי שבוע נצלו את הזמן לקרוא, גם אם זה עיתון, וצפו פחות בטלוויזיה.
6. המסר: דברו בכבוד
המסר הסותר: אתם לא מדברים בכבוד. יהיה מאוד קשה לצפות מילד שרואה כיצד ההורה לא מכבד את המורה, הגננת, בן הזוג או החמות, להיות ילד מכבד. הבית הוא המעבדה בה לומדים ילדים ערכים, וכבוד מלמדים מדוגמא אישית.
איך תתקנו? שימת לב לדברים האלו תועיל מאוד. אם בכל זאת נאמר דבר מה בחוסר כבוד אפשר להתנצל בדיעבד. לומר לילד "כעסתי מאד" ולכן אמרתי מה שאמרתי ואני מתנצל.
7. המסר: אסור לשקר!
המסר הסותר: אתם אומרים לילדים שתמיד כדאי לומר את האמת, אך במצבים מסוימים מבקשים מהם שישקרו עבורכם. כמעט כל אמא אמרה לילד שלה: "תגיד שאמא לא בבית", כשהיא לא רצתה להתמודד עם שיחת טלפון.
איך תתקנו? "אם ניקח את הדוגמא הזאת למשל - אני מאמינה שאמא שאומרת לילד שיגיד שהיא לא בבית, לא יכולה מסיבות שונות להתפנות לכן אין יותר נכון מלומר לילד 'תגיד שאני לא פנויה כרגע', ולא להיגרר לשקרים", אומרת נייס. "אם הדבר כבר נעשה אפשר לומר לילד שהיא מצטערת שהיה עליה לשקר, אבל לא נותרה לה ברירה כי לא היה נעים לה לסרב לשיחה".
8. המסר: אתם מבקשים מהילד לשתף אתכם במה שעובר עליו
המסר הסותר: אתם לא משתפים אותו במה שעובר עליכם. שיתוף ניתן ללמד על ידי דוגמא אישית. הורה שלא משתף לא יכול לצפות שישתפו אותו. שיתוף הדדי מגיל מוקדם יועיל במיוחד כשהילדים יגיעו לתקופת גיל ההתבגרות, בה הם מסתגרים בתוך העולם שלהם ואתם צמאים לכל פיסת מידע קטנה שתספר לכם מה עובר עליהם. כמו כן, שיתוף הוא אחד הדברים החשובים שכדאי לאמן ילד לקראת החיים המשותפים שלו בחברה ובזוגיות.
איך תתקנו? הורה שמתקשה לשתף יכול להתחיל ולהתאמן בשיתוף. להתחיל בדברים טריוויאליים ופשוטים מחיי היומיום כמו, חוויות מהפקקים בדרך, חוויה מסרט, מהעבודה. יש סיכוי גדול יותר שהילד ייפתח והדבר יעורר אצלו רצון לשתף בהדרגה.
אז איך מעבירים לילדים מסרים בצורה נכונה?
1. בדיקת ערכים. ערכו רשימה של הערכים החשובים על פיהם תרצו לחיות ולהתנהל כמשפחה, ולפי אלו קבעו את החוקים בבית. מתן כבוד, למשל, משמעו להודיע שמאחרים.
2. הזדמנות לשינוי. הילדים שלנו מאפשרים לנו להיזכר בערכים שלנו ולהפסיק הרגלים רעים. זו הזדמנות ללמוד איפוק ודחיית סיפוקים, לחדול מוורקוהוליזים ולהיות יותר בבית כדי להנחיל להם את אותם ערכים.
3. מודל לחיקוי. זכרו שהילדים בוחנים אתכם בכל רגע ולומדים מכם הכל. לפני שאתם עושים משהו שעלול לשמש דוגמא רעה לילד עצרו וחשבו לרגע על ההשלכות. האם להתעצבן על הנהג שחתך אותי יהיה נכון אם אני רוצה ללמד את הילדים שיושבים מאחור סובלנות.
4. עקביות. אחד החוקים הבסיסיים בחינוך. כדי להשריש בילדים ערך מסויים המסר חייב להיות עקבי וזהה בקרב שני ההורים. תאמו ביניכם עמדות ודאגו שאתם מעבירים את אותו מסר לכל הילדים. גם אם יהיו רגעים שנראה שהוא לא עובר, היו בטוחים שהוא מחלחל ובהדרגה גם תראו את התוצאות, כי שינוי אמיתי לא נעשה בן רגע.
5. גמישות. כאמור, עקביות היא דבר חשוב, אך לעיתים דרושה גם גמישות. אם אין ברירה ויש לנהוג באופן חריג ממה שקבעתם לעצמכם ולילדים, יש להיות גלוי ולומר להם, למשל "בדרך כלל אנחנו מקפידים לא לאכול נקניקיה בלחמנייה, אבל יצאנו לחופשה ואנחנו בדרכים ולכן מותר הפעם לחרוג מכך".
6. כבדו בחירה אחרת. לעיתים הילדים בוחרים ערכים שונים משלנו ואת זה צריך לכבד, במיוחד בגילאים בוגרים. חשוב לומר זאת בגלוי, "הייתי רוצה שתעשה פעילות גופנית, אך אני מכבד את הבחירה שלך". כך יש סיכוי שערכים אחרים, עליהם חשוב לכם יותר לא להתפשר, ייושמו.