הפרעת אכילה מתבטאת בהתעסקות יתר בכל הקשור למזון.
ישנם שלושה סוגים מוגדרים של הפרעות אכילה:
1. אנורקסיה – הרעבה עצמית
2. בולימיה – בולמוסי אכילה והקאות תכופות.
3. הפרעות בלתי מוגדרות שכוללות הרגלי אכילה לא מאוזנים – צומות ממושכים, שימוש במשלשלים או דיאטות יו-יו למיניהן.
בשנים האחרונות, קיימת בקרב בני נוער יותר ויותר מודעות לרזון, והוא מתקשר אצלהם להצלחה ולמודלים של יופי. ישנם מספר סיבות להתפרצות התופעה בקרב בני מתבגרים.
למה הפרעות האכילה נוטות להופיע דווקא בגיל ההתבגרות?
1. חוסר שליטה. הגוף של המתבגרת עובר שינויים רבים מה שלעיתים מקשה עליה גם מבחינה נפשית. הפסקת האכילה מפסיקה את ההתפתחות וכך המתבגרת מחזירה לעצמה את השליטה על הגוף.
2. המתבגר מרגיש שהתנאי להצלחה הוא להראות כמו מושא ההערצה שלו.
3. לעיתים הפרעת האכילה היא סממן למצוקה נפשית אחרת.
סימני אזהרה
ירידה דרסטית במשקל הגוף.
התנהגות חריגה של המתבגר בזמן האוכל.
התעסקות אובססיבית בספורט
התעסקות אובססיבית בגוף.
שינויים גופניים המעידים על חולי (עור צהוב, חיוורון, ציפורניים שבורות).
במקרים חמורים של ירידה במשקל יש לפנות לאחת המרפאות להפרעות אכילה.
במקרים פחות חמורים כדאי לגשת לרופא משפחה, לערוך בדיקות דם.
במידה ובדיקות הדם תקינות כדאי בכל זאת לקחת את המתבגר לפגישות עם דיאטנית וכך להחזיר להם את השליטה לידיים.
הרבה פעמים מתבגרים זועקים לעזרה והדיאטות הן רק הסימפטום. בכל מקרה רצוי לערב איש מקצוע וגם במצבים תקינים מבחינה בריאותית כדאי להתייעץ עם דיאטנית על מנת לעזור למתבגר לחזור למסלול.
מגישת הסדנה: ענת זפרני, מדריכת הורים ומנחת קבוצות