פעוטה מתופפת (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
חוש הקצב נמצא איתנו מהרגע בו נולדנו|צילום: אימג'בנק / Thinkstock
מרגעינו הראשונים בעולם הזה, כעוברים ברחם אמנו, כולנו מכוונים ורגישים מאוד לקצב. בהתחלה זהו קצב פעימות לבה של אמא, וקצב הדם שזורם במחזוריות בגוף, ובהמשך אנו מוצאים מקצבים בשעון, במוזיקה, בעונות השנה, בחרוזים ובכל דבר בעצם. קצב הוא גם קרקע פוריה בתחום התפתחות הילד בתחומים כמו תקשורת ויכולת גופנית, בעזרתו ניתן לחזק ולפתח יכולות שונות.

"קצב הוא חלק בלתי נפרד מהתנועה"

"חיבור בריא של אדם עם גופו ונפשו הוא חיבור קשוב המכיר ויודע לזהות את המקצבים הטבעיים ואת ה'אימפולסים' הטמונים בו, ובאותה עת את הקצב החיצוני לו", מסבירה הדס פישר-אורן, מטפלת בתנועה וממציאת שיטת טרנספורמטיב דאנס. "תנועה היא צורך בסיסי וראשוני של האדם וקצב הוא חלק בלתי נפרד ממנה, לקצב איכות מארגנת מאחדת ואוספת,  והיום, מחקרים מראים כי לקצב ולתנועה יש השפעה חיובית והכרחית בהתפתחות האדם. בעיניי, תמיד ניתן לתת מקום לעוד קצב ותנועה בחיינו כבוגרים ואף פעם לא מאוחר להעמיק את החיבור שלנו עם המקצב הטבעי שלנו ושל עולמנו. חשוב ומומלץ להתחיל את זה בגיל רך. כל הורה יכול לפתח קשב תומך למקצביו הטבעיים של ילדיו, דבר בעל ערך לקשר של ההורה והילד וגם לעתיד, להקניית מודעות וחיבור בריא של הילד עם 'פעימת החיים' שלו".

על פי פישר-אורן, קל מאוד לייצר את הקשב הזה. "ניתן להקשיב למחזורי השינה והערות של התינוק, ללמוד אותם ולזהות אותם. זה כמובן יכול לעשות את החיים הרבה יותר קלים, ניתן לראות תינוק בן חצי שנה מתאמן על שש ובתנועות רפטטיביות, מעביר את משקלו קדימה ואחורה, זה מקצב שכיף להקשיב ולחזות בו. בשלבים מאוחרים יותר ניתן להקשיב ולזהות את טיפופי הרגליים, הזמזומים, הריקודים הקטנים שמתרחשים כל הזמן, את הקשות הכפות על הסירים ולעודד את כל זה בהקשבה חיובית, או בהשתתפות אקטיבית".

פישר-אורן מציעה מגוון של פעולות קיצביות שניתן לעשות עם הילדים על מנת לחזק את הקשר אל המקצבים הפנימיים והחיצוניים.

תינוקות: תנועה בקצב מחזורי

תינוקות בנויים כך שהם מגיבים בצורה חיובית לצלילים שמגיעים בדוגמאות שחוזרות על עצמן. עבודה עם תינוקות בנושא זה תעזור להם לפתח תקשורת טובה עם האחר, יכולת להקשיב, לחכות לתורם, להגיב בצורה רגשית מתאימה לסיטואציות שונות ועוד.

1. הזמינו את התינוק לנהל עמכם דיאלוג של סאונדים. השמיעו צליל שהוא יכול לחקות, וחכו שהוא ישמיע צליל. צרו גם אתם מראה מולו, וחקו, בתורכם, את הקולות שהוא משמיע.

2. קראו לו הרבה שירים מחורזים פשוטים, בהם קל לצפות את החרוז. החרוזים מפתחים את הזכרון ואת יכולות החיזוי.

3. אפשרו לתינוק הזדמנויות לתנועה חופשית, בקצב שלהם. תינוקות נוטים להתנודד, לבעוט ולזוז באופן מחזורי וקצבי, וזהו אלמנט חשוב במודעות העצמית של התינוק.

4. נדנדו הרבה את התינוק בקצב קבוע. תנועה זו מגרה את האוזן הפנימית של התינוק ומשפרת את היציבות של התינוק בהמשך חייו.

5. השמיעו מוזיקה, ולוו אותה בתנועות חזרתיות בתזמון קבוע, כמו מחיאות כף, מתיחת גוף התינוק או חיבוקו. התינוק יצפה את העומד לבוא, וישפר את הזיכרון ויכולת החיזוי שלו.

ילד עם גיטרה (צילום: ParkerDeen, Istock)
אפשר לפתח את חוש הקצב בכל גיל|צילום: ParkerDeen, Istock

פעוטות וילדים: צלילים בדרך לגן

מודעות קצבית נמצאה מחקרית כקשורה מאוד ליכולת ורבלית. גם יכולת טובה להשתתף במשחקי ספורט למשל, קשורה בתזמון טוב. בעולם הרועש בו אנו חיים חשוב לפתח את היכולות הבלתי מילוליות, שבאות לפני היכולת המילולית ויחזקו אותה.

1. חקרו עם הילדים את הצלילים השונים שניתן להוציא מהפה האנושי. הניסויים הללו יחזקו את שרירי הפה וישפרו את ההגייה והשפה של הילדים. אותו הדבר ניתן לעשות עם הידיים על מנת לחזק אותן.

2. צרו עם הילדים משפטים מוזיקליים בעזרת שלושה צלילים שונים שהילדים יבחרו, חיזרו עליהם במהירויות וסדרים משתנים ובקשו מהילדים לחזור על הסדר (כמו במשחק סיימון). משחק זה יתרום לחיזוק היכולות, הזיכרון והקשב של הילדים, כולן תכונות חשובות ללימוד קריאה, למשל.

3. בחרו עם הילדים כמה תנועות גוף שונות המשמיעות סאונד, השמיעו מוזיקה, וצרו ריקוד שמשתמש בחזרה וערבוב בין תנועות אלה על פי הקצב.

4. ליד שולחן הסלון או שולחן האוכל בקשו מהילדים להוציא כמה שיותר סאונדים שונים בעזרת הידיים בתיפוף, נקישה, ציפורניים, גב כף היד ועוד. צרו בעזרת הסאונדים משפט מוזיקלי, כשבכל פעם המשתתף הבא מוזיף סאונד ויש לחזור על המשפט המוזיקלי מההתחלה בלי להתבלבל.

5. כשממהרים לגן, עם או בלי עגלה, העקבים משמיעים קצב אחיד וקבוע. פעמים רבות הילדים מגיבים למקצב ההליכה בתנועה חזרתית, ולפעמים בזמזום או בשיר. ניתן להמציא זמזום או שיר משותף לקצב ההליכה.

>> ואיך בוחרים חוג לילדים?