השנה החדשה מציבה בפני ילדינו אתגרים גדולים הקשורים בשינויים איתם יאלצו להתמודד. רוב האתגרים הללו הם בסופו של דבר אתגרים חברתיים. השתלבות ילד בגן או בכיתה חדשה אינה דבר של מה בכך, וברוב הבתים בישראל, בשבועות הראשונים של שנת הלימודים ישמיעו הפיות הקטנים לא מעט מחאות וטרוניות בסגנון: "אני לא רוצה ללכת לגן", "בית הספר הזה משעמם אותי", או "אני רוצה לחזור לגן הקודם". פענוח ציורי ילדים היא דרך נהדרת להתבוננות ממוקדת על הסיבה לתגובה כזאת או אחרת של הילד, ולמציאת הפתרון שיעזור לו בדרכו להשתלבות נעימה יותר במקום החדש.
המטרה אינה לשנות את הילד
יש ילדים שהתלונות יופיעו אצלם כבר בימים הראשונים, ואצל אחרים תהיה אופוריה של בערך שבוע, ואז יתחילו להגיע האיתותים על קשיים. לרוב הילדים לא באמת משעמם, והמילים בהן הם משתמשים אינן מדוייקות. פה הציורים יכולים מאוד לסייע בהורים בדיוק והבנה של הקושי. לרוב, כאמור, מדובר בקושי בהבנה ובהשתלבות בקודים חברתיים חדשים. הילד נפגש עם אנשים, משחקים ודברים חדשים ומרגיש שהוא צריך להתאים את עצמו. בימים הראשונים הילדים בונים לעצמם רשת חברתית, וזו משימה מורכבת. ההורים, כמלווים, פעמים רבות נדרשים להתמודד עם קשיים של הילד ומטילים ספק בהחלטותיהם, תוהים אם עשו החלטות נכונות, ואם יש לילד בעיות לימודיות או אחרות.
פענוח הציורים הוא מצפן טוב עבור ההורים, וכדי לקבל הצצה טובה למתחולל בנפשו של הילד יש להשוות ציורים עדכניים לציורים ישנים יותר, מלפני חודש, חודשיים ושלושה. יש טיפוסים שונים וכל ילד הוא יחיד ומיוחד. יש ילדים שבאופיים אינם חברותיים ויש להם חבר משמעותי אחד, וזהו. יש גם כאלה שבכל יום בא אליהם חבר אחר. המטרה בטיפול דרך פענוח הציורים אינה לשנות את הילד כי הוריו מעוניינים שיהיה חברותי יותר, אלא להבין איפה הוא מאושר, מה עושה לו טוב, ולכיוון הזה להמשיך. אנו לא באים לתת לילד ציון של חברותי או לא חברותי אלא באים לראות מה המצב הרגשי בו הוא נמצא כרגע, וכיצד אפשר לעזור לו.
הציור אליו נתייחס השבוע הוא של ילדה בת שבע. הציור מעיד עליה שהיא חברותית מאוד, וכך היא גם מתאפיינת במציאות. על בסיס זה אפשר, בדרך ההיפוך, להבין כיצד יביע את עצמו בציור ילד שמתקשה מבחינה חברתית. הדברים האמורים מתאימים לגיל חמש ומעלה.
הציור הכללי
מיד רואים שהציור צבעוני ועשיר מאוד. יש שימוש במדיות שונות: טושים, פסטלים וצבעים רבים. מצויירים בו הרבה אלמנטים שונים ובסגנונות וקווים שונים. הוא מגוון מכל הבחינות ומעיד על פתיחות גדולה וחברותיות רבה.
אצל ילדים שחווים קשיים בהשתלבות החברתית אפשר לראות פעמים רבות רגרסיה בציור. אם בימי הלימודים הראשונים הילד חוזר פתאום לצייר כמו בילדות היותר מוקדמת שלו, סביר שהוא חווה משהו לא טוב.
הדמויות
בערך בגיל שלוש וחצי מתחילים ילדים לצייר דמויות, פשוטות ביותר, אך דמויות של ממש צפויות להופיע לקראת הגילאים ארבע וחצי וחמש. ככל שמופיעות יותר דמויות כחלק אינטגרלי מהציור, אפשר להסיק מכך שהילד עסוק בנושא האנושי. ככל שהדמויות שונות יותר אחת מהשנייה, וכאשר יש לכל דמות פרטים שמייחדים אותה, מדובר לרוב בהתייחסות חיובית לחברה.
אם יש מיעוט של דמויות בציורים, או שהדמויות הן שבלוניות ונראות אותו הדבר, אין להן בגד או אופי שונה המייחד אותן, משהו בהשתלבות הילד קשה.
אינטגרציה בין אלמנטים
בציור שלפנינו הבית מחובר לנדנדה בעזרת חבל כביסה. זה סמל למשהו חברתי. זה סמל להבנה של מה שדרוש על מנת ליצור קשרים.
יש לחפש אינטגרציות בציור מגיל שש ומעלה. בגילאים צעירים יותר, כשהציור עוד גיאומטרי יותר, אחפש קישורים פיזיים בין הצורות והצבעים. ילדות קטנות, למשל, אוהבות לצייר קשתות צבעוניות. זוהי אינטגרציה. ילדים שהאלמנטים שלהם פזורים ואינם מתחברים עשויים להרגיש בדידות ובידול חברתי.
רווחים בין אלמנטים
ככל שילד הוא חברותי יותר, כך הוא ישאיר יותר רווחים בציור. בציור שלפנינו, למרות שהוא נראה עמוס וצפוף, אם מצמצמים את העיניים ומביטים בו בצורה מטושטשת רואים שיש מרווחים לבנים. זה בדיוק כמו בחיים, כשמשאירים יותר מרווח נשימה לאדם האחר, כך יש יותר חברים.
ככל שלילד יותר קשה, הוא מצייר יותר צפוף. במקום צביעה אוורירית של השמיים, הוא יצבע לאט וביסודיות משטחים דחוסים, והכל יהיה צפוף ודבוק. גם ציור שיש בו יותר מדי אוויר – דף ריק עם פרח קטן בפינה יכול להעיד על מצוקה ובדידות.
לעודד את הילד לצייר את המצב שהוא רוצה שיתקיים
אם בציורי הילד מופיעים יחד כל הגורמים השליליים שנמנו כאן, יש בהחלט סיכוי שהילד זקוק לעזרה. לפניכם מספר טיפים שיוכלו לסייע לילד שהוריו מזהים אצלו אותות של מצוקה חברתית:
- ההורה יכול להזמין את הילד לצייר את הסיטואציה החברתית: לבקש שיצייר את עצמו בכיתה או בחצר הגן ודרך ההתבוננות לראות את פרשנות הילד לסיטואציה. לאחר שאפשרנו לו לשים את המציאות, כפי שהוא חווה אותה, על דף, אפשר לבקש ממנו לצייר ציור של מה שהיה רוצה שיקרה. ציור כזה יכול לחזק את הילד, לגרום לו לראות שזה יכול לקרות.
לפעמים ילד מצייר את עצמו לבד לגמרי בגן המשחקים, למרות שבמציאות הגן לעולם לא ריק, וזו הזדמנות טובה לדבר על זה. יכול להיות שאם הוא יוסיף חבר אחד לציור הוא כבר ירגיש הרבה יותר טוב. - אפשר להפוך את הציור להצגה ולבקש מהילד לדובב את הדמויות ולהראות מה כל אחד אומר. כשילד פוחד, הוא נשאר רחוק מהסיטואציה, ופה הוא בעצם מקבל שליטה על הדברים.
- אני ממליצה להורים להקל על הילדים וליצור עבורם סיטואציות חברתיות. ליזום את הקשרים החברתיים ולהזמין בתחילת השנה הרבה ילדים להתארח.
- רצוי שלא להתערב לילדים בבחירות החברתיות, גם אם בחרו להתחבר עם הילד הכי כוחני בגן. במקרים כאלה, ככל שתנסו להפריד זה יהיה יותר הדוק, כמו ברומיאו ויוליה. בחירת חברים היא במקרים רבים השתקפות של משהו רגשי שילדים לא מצליחים לבטא, אך בא לידי ביטוי באופיו של החבר.
- חשוב להמשיך ולבדוק את ציורי הילדים. יכול להיות שרגע אחד יגיד כך, אבל שבועיים אחר כך התמונה תשתנה.
* מיכל וימר היא תרפיסטית בהבעה ויצירה, מומחית לפענוח ציורים וכתבי יד של ילדים, בני נוער ומבוגרים, ומחברת הספר "המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים".
* המדור אינו מתיימר לתת את כל הכלים לפענוח ציורי ילדים, אלא קורס קטן המעניק מספר טעימות מהתחום בלבד. בפענוח מקצועי מוצלבים בין 50 ל-80 אלמנטים בכל ציור, ופה ארבעה בלבד. בנוסף, אין להסתמך על ציור בודד על מנת לקבוע את מצבו של הילד, ובפענוח נבדקים בין 30 ל-50 ציורים שונים מתקופה של חצי שנה, עליהם נערכת סטטיסטיקה.
סייעה בהכנת הכתבה: נטעלי גבירץ