באירוע בת המצווה שחגגה הדר ארסלן מאשקלון נכחו אבא וסבא שלה. מה שעל פניו נשמע הגיוני ומתבקש, נוגד את תקנון בית הספר "נצח ישראל" שבו לומדת הדר. בגלל נוכחות גברים באירוע וכיוון שהסתיים אחרי השעה 21:00 בערב בניגוד לתקנון, הדר עברה לדברי אמה איריס התעמרות מצד צוות בית הספר.
"חגגנו להדר, בתי הבכורה, בת מצווה. השתדלנו שהאירוע יתקיים על פי נוהלי בית הספר - דאגתי שיהיו מלצריות, צלמות, מפעילה ודי-ג'יי שהיא אישה", תיארה איריס הבוקר, "כל המוזמנות היו בנות. מבחינת בית הספר, הייתה חריגה. האירוע היה צריך להתנהל בין השעות 18:00 ל-21:00. הסברתי לסגנית עוד באותו הערב שאי אפשר לשנות את השעות ביום האירוע, שאני צריכה את ההתחשבות שלה. ביקשתי שתבוא לקראתי כדי שלא נאכזב את הדר".
באשר לנוכחות בני המשפחה באירוע הסבירה איריס: "אבא שלי ובעלי, אבא של הדר, היו רוב הזמן בחוץ כשהבנות רקדו. הם בכלל לא היו בפנים. כשאבא שלי נכנס לרקוד עם הדר, הבנות בכיתה לא היו. זה כמו שאשאל למה יש מנהל בבית ספר שכולן בנות ולא מנהלת".
זה אירוע פרטי שלכן, למה בית הספר צריך להתערב מתי הוא מסתיים ומי נוכח בו?
"מבחינת בית הספר, יש תקנון שאנחנו מחויבים לעמוד בו כהורים - אחרת אי אפשר לקיים את בת המצווה יחד עם חברותיה לכיתה. אין לי בעיה עם כך שלא עמדתי בנהלים, אלא זה ששלחו לי מכתב בלי לשוחח איתי ולבדוק מה קרה שם באותו ערב. אני לא מעוניינת לחתום על המכתב, אלא להיפגש עם המנהל. הוא לא היה מעוניין לעשות את זה. הפנו אצבע מאשימה לילדה שבכלל לא קשורה לכך. אני זו שארגנתי לה את בת המצווה. אני האמא, אני המבוגר האחראי. היו צריכים לפנות אליי ולא לבת שלי".
מה עבר על הדר בעקבות האירוע?
"במהלך שיעור בכיתה העליבו והחרימו אותה. המורה התעלמה ממנה כמו אוויר. היא חילקה דפים לכל בנות הכיתה, אבל הדר לא קיבלה. זה הכעס והתסכול שלי. על זה אני מתרעמת ועושה את הבלגן. זה שהמנהל ביקש מהבת שלי שתצא מהכיתה, מול כל הבנות. זה מבחינתי השפלה. הוא יכול היה לבקש מהמזכירה לתאם פגישה איתי".
כמה זמן הדר נמצאת בבית?
"כבר שבוע ויומיים. אתמול מזכירת בית הספר יצרה איתי קשר ותיאמה לי פגישה עם המנהל להיום אחר הצהריים. הדר תחזור היום לבית הספר, היא מאושרת ונרגשת. אני שמחה בשבילה. זו הייתה המטרה שלי. היא לא הייתה צריכה לעבור את זה".
הדר תיארה את הימים הארוכים שנאלצה להעביר בביתה, כיוון שבית הספר סירב להכניס אותה: "הייתי בבית לבד, רחוקה מבית הספר. הייתי עצובה. כשהתקשרו לאמא ואמרו לה שאני יכולה לחזור, זה שימח אותי".
מה חשוב לך להגיד למנהל?
"שלא מתנהגים ככה לתלמידה. צריך לפנות לאמא, לא אליי".
איריס, מה הצעדים שאת שוקלת להמשך?
"יש לי את הדילמות שלי ביני לבין עצמי, האם אני באמת רוצה שהבנות שלי ימשיכו ללמוד בבית ספר כזה. גם כשיש תקנון, צריכים לשמוע מה ההורים חושבים, לשמוע עוד דעה. הבנות בסך הכל רוצות לחגוג בת מצווה".