בימי המלחמה חלה עלייה חדה בחרדות ובקשיים הרגשיים של התלמידים, אך ממצאי מחקר חדש שפורסם לאחרונה מוכיחים עד כמה מחנכת הכיתה אינה מהווה גורם משמעותי שביכולתו לסייע לתלמידים ולהורים מול המערכת. מחקרו החדש והמקיף של פרופ' אורי אייל ורעות לירז מהאוניברסיטה העברית מראה שהמחנכות ממוקמות בשולי הרשת החברתית, המקצועית והפדגוגית בביה"ס. הן אינן נמצאות במוקדי קבלת ההחלטות, אינן מהוות גורם לפתרון קונפליקטים ובעיות או כגורם להתייעצות עבור צוות בית הספר, אינן נתפסות כגורם מוסמך בעל ידע מקצועי או כישורים מיוחדים, ואף ברמה החברתית, בניגוד למצופה, אינן מהוות עוגן חברתי וריגשי בבית הספר.
תפקיד המחנכת הופך אותה למוקד הציפיות של הסובבים
מערכת החינוך הישראלית בנויה כך שבית הספר נחשב ליחידה הניהולית הבסיסית והכיתה לאבן היסוד הארגונית. ילדים משויכים לכיתות, שעות ההוראה והחינוך מוקצות ומנוהלות ברמת הכיתה, ומצופה שהמחנכות ידאגו לכלל ההיבטים החינוכיים והחברתיים הקשורים בתלמיד ובכיתה. לפיכך, תפקידן של מחנכות הופך אותן למוקד הצפיות והדרישות של הילדים, ההורים, והמנהלת. מתן מענה לצרכים מגוונים ועמידה ביעדים ארגוניים הם לב ליבה של עבודתן. הבחירה והיכולת של מחנכות להשתמש במשאבי המערכת הבית ספרית כדי לבצע את תפקידן (מעבר להשקעת מאמץ אישי וניצול כישוריהן) והשימוש של אנשי הצוות וההנהלה בידע הייחודי של המחנכות לגבי התלמידים והכיתה, הינם מהותיים לשם הצלחת הפעולה הבית ספרית ולשיפור האפקטיבית הארגונית.
מחנכות במערכת החינוך בישראל מהוות את יחידת הבסיס הארגונית המרכזית. לרוב נוטים לחשוב עליהן כעל העורק הראשי המחבר בין תלמידים, לצוות המורות ולהורים. למרות חשיבותן מעולם לא נבדק מיקומן של מחנכות במבנה הארגוני הבית ספרי. יתר על כן, לא נבחן מיקומן של המחנכות בפועל, כפי שמשתקף בעיני צוות בית הספר (ולא התלמידים וההורים) והשפעת מיקומן על האפקטיביות של בית הספר. המחקר של פרופ' אורי איל יחד עם רעות לירז מבית הספר לחינוך שבאוניברסיטה העברית בירושלים, ביקש כאמור לבחון את הקשר בין מיקומן (שולי או מרכזי) של מחנכות ברשת הקשרים בין נשות הצוות לבין המידה שבה בית הספר נתפס כאפקטיבי על ידי אנשי הצוות והתוצאות לא מעודדות.
המחקר למעשה מדגיש את הפער שבין מרכזיות וחשיבות המחנכת בעיני ההורים והתלמידים (שלא נבחנה במחקר אך ברורה וידועה), לבין מעמדה השולי בתוך הרשת הבית ספרית (שהוכחה במחקר).
מה מיקום המחנכת ואיך הוא משפיע?
באופן דומה, למרות היותן של מחנכות מנהלות כיתה, מעולם לא נבחנה תחושת הבעלות שלהן על הארגון. תחושת בעלות פסיכולוגית היא תחושה שמשהו הוא שלי ושיש לי אפשרות להשפיע עליו. תחושת בעלות פסיכולוגית חיובית של מורות נקשרה באפקטיביות ארגונית חיובית ובמיקום מרכזי של מורות ברשת ביה"ס. אולם, למרות חשיבותה של תחושת בעלות פסיכולוגית בקידום האפקטיביות הארגונית, לא נבחנה תחושת הבעלות הפסיכולוגית של מחנכות. מעבר לכך, לא נבחנה ההשפעה של תחושת בעלות, כמשתנה מתערב, על הקשר בין מיקום ברשת לבין אפקטיביות ארגונית.
כדי לתרום לשיח החינוכי, מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין שלושה משתנים חיוניים להצלחת תפקיד המחנכות ובתי הספר: מרכזיות מחנכות ברשת בית הספר, תחושת הבעלות הפסיכולוגית של מחנכות והאפקטיביות הנתפסת שלהן.
בהמשך לכך, למחקר שני חלקים. החלק הראשון מתמקד בבחינת מיקומן של מחנכות ברשת הבית ספרית. החלק השני בוחן כיצד משפיע מיקומן של המחנכות ברשת (היותן במרכז או בשולי הרשת) על תפיסת האפקטיביות שלהן. עוד בחלק זה נבדוק כיצד תחושת הבעלות של המחנכות על ביה"ס, משפיעה על הקשר בין מיקומן ברשת לאפקטיביות הנתפסת. הנחת המחקר הייתה שמיקום מרכזי של מחנכות ברשת (היותן מקור ידע לאחרות, יכולתן לתווך ידע בין אנשי צוות שאינם מחוברים זה לזה כדי ליצור פתרונות חדשים, ונגישותן המהירה לידע מגוון) ושימוש המחנכות במשאבי הידע המושגים דרך הרשת לעשיה מערכתית בבית הספר מהווים גורמים חשובים ביותר בקידום האפקטיביות הבית ספרית.
במחקר השתתפו הגורמים בתוך ביה"ס (מחנכות, מנהלים, יועצים, מורים מקצועיים, רכזי שכבה וכו') כדי לבחון מה המעמד של המחנכות (המקצועי, החברתי, הפדגוגי) בתוך הרשת הבית ספרית, וגם להבין מהמחנכות עצמן מה עמדתן ותחושתן לגבי המקצוע שלהן. כלומר במחקר לא השתתפו הורים ותלמידים, או גורמים אחרים מוחץ לבית הספר. המחקר הסתיים באוגוסט החולף והשתתפו בו 1,012 אנשי צוות מ- 34 בתי ספר בישראל, מתוכם 281 מחנכות
הפער הגדול: בין תפיסת המחנכות את עצמן לעומת תפיסתן על ידי אחרים
באופן מפתיע, ממצאי המחקר הראו כי מחנכות אינן מרכזיות ברשת בית הספר, ביחס לבעלות תפקיד אחרות, בכל הרשתות (הארגונית, הפדגוגית והאישית). שוליותן ניכרת בכך שהן אינן מהוות מקור ידע לאנשי צוות אחרים ולא מתווכות בין מקורות ידע שונים. ממצא זה שונה מממצאים קודמים בהם הדגישו החוקרים את תפקידן המרכזי של מחנכות, בין היתר, כמקשרות בין התלמידים, חברי הצוות וההנהלה, כמו גם כמתווכות בין הורים לביה"ס. שנית, נמצא כי תחושת הבעלות הפסיכולוגית של מחנכות נמוכה מתחושת הבעלות של מחנכות-רכזות, מורות מקצועיות-רכזות ודומה לזו של מורות מקצועיות. ממצא זה מעורר תמיהה לאור תפקידן הייחודי של המחנכות כמובילות הכיתה בהיבטים הפדגוגיים והארגוניים.
מיקום שולי ברשת ותחושת בעלות נמוכה מצביעות על מעמדן הנמוך של המחנכות בפני עצמן ובפני אחרות בבית הספר. דבר שעלול לפגוע בתפיסתן לגבי יכולתן לפעול באופן אפקטיבי בזירה הארגונית, כדי לבצע את תפקידן באופן מיטיבי.
עוד נמצא במחקר כי בניגוד למעמד הנמוך של מחנכות החשיבות שלהן בקידום האפקטיביות של בית הספר דומה לזו של מחנכות-רכזות. מסקנה שנובעת משני ממצאים מרכזיים. ראשית, נגישות גבוהה יותר של המחנכות לידע בנושאים פדגוגיים נקשרה באופן חיובי לתפיסות אפקטיביות גבוהות יותר בדומה למחנכות-רכזות. שנית, תחושות ההזדהות עם בית הספר הן של מחנכות והן של מחנכות-רכזות, היוותה תנאי בסיסי והכרחי לקשר בין מיקומן המרכזי ברשת כמקור ידע לתפיסת האפקטיביות שלהן.
במחקר גם עלה קיומו של פער בין תפקידן המרכזי של מחנכות בקידום האפקטיביות הנתפסת של בית הספר לבין מעמדן בפועל. פער זה עשוי להסביר את תחושות התסכול והעומס שחוות מחנכות, את הקשיים העומדים בפניהן בביצוע תפקידן ואת הקושי הקיים בגיוס ושימור מחנכות.
ידע המחנכות - גורם מרכזי בקידום האפקטיביות הארגונית
מעבר למסקנות מהממצאים, המחקר כולל גם תובנות והמלצות משמעותיות כיצד לשפר את מעמד ותנאי המחנכות בישראל, המשפיעים מאוד על מערכת היחסים עם התלמידים וההורים. בעיקר סביב המלחמה ובצל החרדות והקשיים הרגשיים והלימודיים של התלמידים שהחריפו בחודשים האחרונים.
הראשונה היא שכדי לשפר את תחושת הבעלות של מחנכות ואת האפקטיביות של בית הספר יש להפוך אותן למקור ידע בעבור הצוות. ממצאי המחקר מלמדים שבמקרים שבהן מחנכות מהוות מקור ידע ארגוני מרכזי יותר נסגרים הפערים בין תפיסת הבעלות הפסיכולוגית שלהן לבין תפיסות הבעלות הפסיכולוגית של בעלות התפקיד האחרות בבית הספר. כאמור לעיל, הממצאים העלו שתפיסת בעלות גבוהה, בכלל, והשתייכות והזדהות עם הארגון, בפרט במקרה של המחנכות, הופכות את הידע שלהן לגורם מרכזי בקידום האפקטיביות הארגונית.
עוד תובנה היא שטיפוח קשרי החברות של המחנכות עם נשות צוות אחרות עשוי לקדם את האפקטיביות הבית ספרית. במחקר נמצא קשר בין נגישות לידע של המחנכות ברשת החברית לבין אפקטיביות בית ספרית. קשר זה מייחד את המחנכות, ומעיד על יכולתן לנצל את קשרי החברות האישיים שלהן, כדי להגדיל את הנגישות שלהן לידע ובכך לפצות, כנראה, על היעדר מעמדן כמקור וכמתווכות ידע ברשתות הפדגוגיות והארגונית.
"מחנכות רבות מעידות על הצורך בהכרה ובמשאבים"
מחקרים קודמים מתחומים שונים האירו את חשיבות מקורות התמיכה האישיים כמקור תמיכה מקצועי. באופן מפתיע, למרות שמערכות יחסים אישיות – חבריות אינן בהכרח קשורות לידע מקצועי הן מהוות מקור להתייעצות, העצמה אישית ואף להתנסות, סיעור מוחות וחדשנות פרופסיונאלית. ממצאי המחקר הנוכחי מאששים תפיסה זו, ומלמדים על חשיבות מערכות היחסים האישיות של המחנכות כמקור להעצמה מקצועית, להורדת חסמים אפשריים בינן לבין אנשי הצוות האחרים (ביטול תפיסתן כתובעניות) ולקידום האפקטיביות הארגונית.
מחקרם של פרופ' אורי אייל ורעות לירז בוצע בתמיכת תוכנית המחקרים של קרן משפחת ליאון, שהוקמה במטרה לקדם את שוויון ההזדמנויות במערכת החינוך באמצעות ביסוס תפקיד מחנכת הכיתה. "המחקר מדגיש את הפער שבין מרכזיות המחנכת בכיתת החינוך שלה, במגעה היומיומי עם הילדים וההורים (שלא נבחנה במחקר אך ברורה וידועה), לבין מעמדה השולי יחסית בתוך הרשת הבית ספרית", מתייחסת אריאלה וולה לניאדו, מנהלת מרכז הידע והדיגיטל של קרן משפחת ליאון, "דבר המשליך על מרחקה ממשאבי ביה"ס וממוקדי קבלת ההחלטות. מחנכות הכיתה נמצאות בחזית העשייה החינוכית, ובעלות השפעה מכרעת על התלמידים והמערכת כולה. המיקום הייחודי שלהן כגורם המקשר בין בית הספר, ההורים והתלמידים – מקנה להן תפקיד משמעותי, במיוחד עבור אלו שהכי זקוקים לתמיכה שלהן. מחנכות כיתה רבות כבר מגשימות את הפוטנציאל הגלום בתפקיד בהצלחה מרובה, אך כפי שניתן לראות בממצאי המחקר, גם הן מעידות על הצורך בהכרה ובמשאבים מסוגים שונים, המשקפים את חשיבות ומורכבות התפקיד שהן נושאות."