"הכל התחיל מזה שילדה מהכיתה שלי אמרה 'אוטיסט' כקללה וזה צרם לי באוזן", מספר יונתן מושקוביץ, תלמיד כיתה ו' מהרצליה בשיחה עם mako. מאז, לדבריו, הוא החל לשים לב שילדים ומבוגרים כאחד משתמשים לעיתים קרובות במילה "אוטיסט" כקללה. העובדה שחברו הטוב, שחר סגל, נמצא על הרצף האוטיסטי, וכן היכרותו עם ילדים נוספים על הרצף, ועבודתה של אימו בכיתות תקשורת, חיזקו אצלו את הצורך לפעול.
"אוטיזם זה לא קללה או מחלה, אלא חלק מיוחד בזהות של לא מעט אנשים", אומר יונתן, שהחליט ליצור פרויקט בבית הספר יצחק שמיר שבו הוא לומד, שם צילמו הוא וחבריו סרטון ובו ילדים מסבירים על אוטיזם. כשהוא רצה להרחיב את המסר מעבר לכותלי בית הספר, הוא החליט לפנות ברשתות החברתיות לאומנים שונים, בהם מאירה ברנע גולדברג, טל מוסרי, טלי אורן, חני נחמיאס, גילת אנקורי, יוני רכטר, אסף אמדורסקי, דייויד ברוזה ועוד. "חלק גדול מהם ענו ושלחו סרטון, וזה היה ממש מרגש".
הפרויקט צבר תאוצה וכעת יונתן פונה גם ליוטיוברים והולך להשקות של סדרות כדי לצלם שחקנים. "בעקבות הפרויקט נפגשתי עם קופיקו והוא העלה סרטון לרשתות בנושא". בנוסף לכך, יונתן מעלה סרטונים עם אחיו ואחותו – אלה ואיתמר, שבהם הם מסבירים על הפרויקט, על אוטיזם, שוויון ומוגבלויות נוספות. עמוד האינסטגרם המיוחד של הפרויקט צבר כבר 800 עוקבים, והסרטונים הגיעו למעל חצי מיליון צפיות. "מלא ילדים ובני נוער נמצאים באינסטגרם, וזו דרך קלילה להעביר את המסר שלנו", הוא אומר ומוסיף שכחלק מהפרויקט הם אף הכינו שלט גדול שמסביר על אוטיזם, ומדוע אין זו קללה וכי כל הילדים חתמו עליו. גם נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, שביקרה בבית ספרם, הוסיפה את חתימתה לשלט.
להפתעתו לא כל כל התגובות היו מפרגנות. "חלק היו נוראיות, היו תגובות רעות הרבה יותר ממה שציפיתי שיהיו", מספר יונתן, "אבל יש גם אנשים שחשפו שהם על הרצף ומאוד מזדהים עם המסרים שלנו, ויש כאלה שממשיכים להפיץ את הפרויקט שלי ולהעלות את המודעות בכיתות שלהם".
לדבריו המערכת שבה הוא לומד מעודדת מעורבות חברתית וערבות הדדית. "בבית הספר שלי יש המון פרויקט מיוחדים. כתבנו את הספר 'קסם אמיתי' על ספורטאים פראלימפיים ואנחנו מוכרים אותו בחנויות. בנוסף, בכל שבוע קבוצת ילדים משכבות ה'-ו' הולכת לחוף הים ומסייעת לילדים עם מוגבלויות לגלוש. זו יוזמה של בית הספר בשיתוף עמותת 'בית על הים' והעירייה".
יונתן ושחר אף הרצו בבית ספרם לשכבות ה'-ו' על נושא האוטיזם, על חשיבות קבלת האחר בחברה ועל הפרויקט. המידע של יונתן בנושא מגיע מלמידה ("בצ'אט "GPT), אינטראקציה עם אנשים על הרצף, וסיוע לימודי בכיתות תקשורת בהרצליה שבהן, כאמור, מלמדת אימו. "רק בגלל שיש להם קושי, זה לא אומר שלא צריך לקבל אותם כמו שהם", הוא מדגיש, "זה לא עושה אותם פחות טובים".
והשינוי, הוא אומר, כבר מורגש. "בתקופה האחרונה בסביבה הקרובה אליי לא שמעתי את המילה 'אוטיסט' כקללה. ילדים למדו שלא משתמשים יותר במילה הזו, וגם לא במילים 'מפגר', 'הומו', 'נכה' או 'שחור'. אנחנו מנסים שהעולם יהיה טוב יותר ורוצים לבנות חברת מופת".