סוף שנת הלימודים בחטיבות הביניים ובתיכונים מתקרב, אבל עבור התלמידים לא יוכלו לדעת מה מצבם. במסגרת העיצומים, תלמידי כיתה י' ומעלה לא מקבלים תעודות או גיליונות ציונים, וניגשים לבגרויות מבלי לדעת מהו הציון שאיתו הם ניגשים, לפחות באופן רשמי. בנוסף, בוטלו חלק ממסיבות הסיום.
העיצומים האלה הם חלק מהמאבק המתמשך בין ארגון המורים למשרד האוצר. נושא המחלוקת העיקרי הוא טענת האוצר שיו"ר הארגון, רן ארז, הסכים לחוזים אישיים, בעוד ארז מכחיש. המאבק לא צבר תהודה גדולה, בוודאי לאור המלחמה המתמשכת, וסופו אינו נראה באופן.
אודי בכור, הורה לתלמידת כיתה י"ב, מסיים השנה את תפקידו כיו"ר הנהגת הורים בבית ספר יסודי ע"ש אילן רמון לאחר 13 שנות פעילות, ובשנה וחצי האחרונות מכהן כיו"ר בבית ספר עירוני ג' במודיעין. לדברי בכור, הדרך היחידה של המורים להתמודד עם העובדה שאף אחד לא מתייחס למחאה שלהם היא דרך פגיעה בילדים.
"אני מבין אותם, מדינת ישראל בחרה להתעלם מקבוצה חשובה של אנשים שעושה עבודת קודש ושמגיעה לה תנאים יותר טובים ויחס משופר, המדינה עדיין לא הפנימה שחינוך זה אחד הדברים הכי חשובים שיש, למורים אין סנקציה אחרת פרט לפגיעה בילדים, אבל אחרי שנתיים שאתה פוגע בילדים ואף אחד לא מתייחס אליך, אי אפשר להמשיך כך וצריך לחשוב על פתרון אחר", אומר בכור.
לדברי בכור, הלחץ שאותו מנסה ארגון המורים להפעיל, פשוט לא עובד. "בבתי ספר יסודיים הלחץ עובד מהר, כי כשמשביתים אצלם את הלימודים, משביתים את כל המשק, משום שילדים לא יכולים להישאר לבד בבית, אבל כשמשביתים בתי ספר תיכוניים, זה לא מזיז ולא משפיע על אף אחד. מדינת ישראל בוחרת להעביר חוק גיוס וחוק רבנים, ולהקצות משאבים לחינוך חרדי אבל החינוך החילוני העל יסודי הוזנח לגמרי, ואין אף אחד שירים את הכפפה להציל אותו, לא שר החינוך ולא שר האוצר, הילדים שלנו לא מעניינים אף אחד".
"מדינת ישראל בוחרת להעביר חוק גיוס וחוק רבנים, ולהקצות משאבים לחינוך חרדי אבל החינוך החילוני העל יסודי הוזנח לגמרי, ואין אף אחד שירים את הכפפה להציל אותו"
כמי שפעיל שנים רבות בתחום החינוך במודיעין, בכור חש אכזבה גדולה נוכח חוסר הרצון של משרדי הממשלה ליישב את המחלוקת, ולהיטיב את מצבם של המורים, ובכך גם את מצבם של התלמידים. "זה חלק מכל מה שקורה במדינה. שכבות הביניים – אותם אנשים שלוקחים בסוף חלק פעיל יותר, אלו תמיד האנשים שהמדינה רואה אותם הכי פחות מכולם, אנחנו השכבות השקופות, והילדים שלנו לא צריכים לחוות את זה בגיל 18, דקה לפני שהם מתגייסים. הילדים שלנו נענשים ואין לנו כלים לפתור את זה. בינתיים, אף אחד לא מדבר על זה, כי יש דברים יותר חשובים על הפרק. אין כמעט תחום במשרות הציבוריות שלא הכפיל את שכרו בעשרים השנים האחרונות, העלו גם את השכר של חברי הכנסת, אבל מה עם המורים?".
תלמידת תיכון: "אנחנו לא הבובות שלהם, הם פוגעים בנו ומנצלים אותנו"
חשוב לציין שעל פי נתונים שפרסם משרד החינוך בחודש מרץ, קרוב ל-90% מהמורים הפרו את עיצומים והזינו ציוני מגן כדי לא לפגוע בתלמידים הניגשים לבגרות. עם זאת, עדיין קיים ציבור גדול של תלמידים שלא יודע מה מצבו.
ר', אימא לתלמיד כיתה י' מראשל"צ קובלת על כך שאי מתן משוב לתלמידים בסופו של דבר מרפה את ידיהם ופוגע במוטיבציה ללמוד. "הבעיה היא שלא רק שאין ציון, אין בכלל משוב. הבן שלי לא יודע מה הרמה שלו במקצועות השונים ובמה הוא צריך להשתפר. למעט מורה אחת שנתנה ציונים (ככל הנראה היא מהסתדרות המורים) בכל שאר המקצועות אין ציונים, וזה ממש מפריע לו. הבן שלי זקוק כמו הרבה תלמידים אחרים לתמריץ חיצוני בשביל ללמוד, ובגלל שאין לו הוא לא משקיע, ואומר שאין לו חשק ללמוד".
ר', מבינה את התסכול של המורים, אך לא מאמינה שזו הדרך הנכונה להשיג את מטרתם. "צריך לחשוב על מהלך שישכנע את האוצר ופחות יפגע בתלמידים. הבעיה היא שלאף אחד לא אכפת כי זה נמשך הרבה זמן וזה לא באמת עוזר. נראה שלמשרד האוצר לא ממש אכפת".
"אני עולה לכיתה י"א וצפויות להיות לי בגרויות", מספרת תלמידת כיתה י' מהמרכז. "אני צריכה לקבל תעודות ולדעת במה אני טובה ואיפה להתחזק, אם לא יתנו לי ציונים בסוף שנה אני לא יודעת על מה אני צריכה לעבוד כדי להשלים פערים. זה מאוד לא הוגן כלפינו, בסופו של דבר אלו התעודות שלנו, וציוני בגרות שאנחנו נקבל ונצטרך לחיות איתם אחר כך. אנחנו לא הבובות שלהם, הם פוגעים בנו ומנצלים אותנו כדי לעורר את הממשלה".
ג', מורה ממרכז הארץ, מבין את תסכולם של התלמידים וההורים, אבל מודה שאין ברירה אחרת. "מצד אחד זה באמת לא בסדר ולא פייר כלפי התלמידים, אני מאוד מבין אותם וגם לנו קשה עם זה כי הם מתלוננים וחושבים שאנחנו החלטנו לגבי זה. מצד שני באמת שאין לנו ברירה, לא סופרים אותנו ואנחנו לא רוצים לעשות עיצומים גדולים וממש לשבור את הכלים כי זו תקופה קשה, אז לצערי זה נופל על התלמידים וחבל שכך".
מארגון המורים נמסר: "המאבק אותו אנו מנהלים הוא גם עבור עתיד הילדים שלנו ומערכת החינוך, לא פחות מעתידם של המורים.
כל זאת בשל האמירות הברורות והבלתי מתפשרות של נציגי משרד האוצר, על אי רצונם להתקדם במו"מ לקראת חתימה על הסכם קיבוצי, כל עוד לא נקבל את דרישתם לחוזים אישיים והפיכת המורים לעובדי קבלן, עניין שמשמעותו היא הצעד הראשון להפרטת מערכת החינוך וקריסתה. לכן הכתובת שלכם צריכה להיות משרד האוצר".
ממשרד החינוך נמסר: "עמדת המשרד היא ברורה - עיצומים בזמן מלחמה הם טעות הפוגעת באופן לא הוגן ולא סביר בתלמידים שעוברים גם כך טלטלה אישית וחינוכית קשה.
המשרד קורא לארגון המורים ולאוצר לשוב לאלתר לשולחן המשא ומתן עד אשר הסוגייה תיושב.
זה חיוני לחוסנם של התלמידים, זה נדרש לייצובה של מערכת החינוך וזה נכון למורים המסורים שמובילים אותה".
ממשרד האוצר נמסר: "למשרד האוצר אין כל כוונה להפריט את מערכת החינוך, אלא לאפשר העסקת חלק קטן מהמורים בחוזים אישיים בצורה שתקדם את מערכת החינוך, כפי שנעשה במערכות רבות בשירות הציבורי. כל ניסיון לצייר את זה אחרת, חוטא לאמת.
"אנו קוראים לארגון המורים לעמוד במילתו עליה לחץ ידיים ערב פתיחת שנת הלימודים ולהפסיק לנקוט בעיצומים שפוגעים בתלמידים ובמורים".