כך נכנסות עמותות דתיות קיצוניות לבתי הספר הממלכתיים

זו תקופת החגים, הזמנים בהם אמורים ללמד במגוון מוסדות החינוך נושאים של זהות ושייכות למורשת ולמסורת היהודית. שבשנים האחרונות, דווקא בתקופות אלו, מועצמת פעילות של עמותות שונות בעלות אינטרסים זרים בחינוך הממלכתי. העטיפה סולידית, ומצליחה לחמוק לא פעם מתחת לרדאר של ההורים וגם של צוותי החינוך.

בשבוע שעבר גילו הורים באחד מבתי הספר היסודיים ברמת גן שלכיתה א' של ילדיהם נכנסו בנות שירות מעמותת רעות, ולימדו אותם תכנים שאינם מתיישבים עם תפיסת עולמם. בין היתר הופרדו הילדים לבנים ולבנות ושרו שירים מירוק חטאים והקמת בית המקדש.

מרבית בתי הספר בעיר מנעו מהעמותה לפעול בתוכם, אולם בתי ספר ספורים עדיין מאפשרים לנציגיה להיכנס ללימודים, בין אם בגלל חוסר תשומת לב, או באופן מודע. באחד המקרים נכנס רב לכיתה ללא שההורים קיבלו על כך הודעה מראש..

"מאחורי העמותה עומד אחד הרבנים הקיצוניים בציונות הדתית"

אב לילדה בכיתה א' באחד מבתי הספר ברמת גן מספר שגילה על הפעילות נציגות עמותת רעות ערב לפני שהתקיימה. "לא ניתן בשום שלב מידע על הפעילות ועל מי שעומד מאחוריה, וכמובן שלא נאמר שיש לנו זכות לבחור אם הילדה תשתתף או לא. החלטנו שאנחנו לא מוכנים שהבת שלנו תשתתף אלא אם כן הפעילות תוקלט ונוכל לשמוע את הדברים בעצמנו. בעינינו תכנים של יהדות צריכים להילמד לפי תכנית הלימודים הממלכתית ותכנים של העצמה צריכים להעביר אנשים שיש להם רקע והכשרה ומתאימים למסגרת חילונית, ולא בנות שירות".

העמותה רשומה תחת רשת חמד"ת רעות. בין בעלי התפקידים המרכזיים בה נמצא הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, שנחשב לאחד הקולות השמרניים בציונות הדתית. בסוף שנות השמונים ריצה עונש מאסר לאחר התפרעות בכפר פלסטיני. לפני מספר שנים הצהיר שיראל הופכת ללהט"בסטן וכי: "תופעת הלהט"ב היא חולי שהולך ומשתלט על המדינה".

על פי הנהלים, מנהלי בתי הספר מחויבים להודיע להורים על כניסה של תוכן דתי לבית הספר, ולאפשר להם להוציא את ילדיהם מהפעילות. בינתיים, לא מעט התארגנויות של הורים בעיר מונעות את המשך הפעילות.

בעמותת רעות טענו בתגובה שהמרכז ותכניו מלווים ומפוקחים על ידי משרד החינוך (ומנהלות שרצו גם עברו על התכנים לפני כן), והפעילות מקבלת במהלך השנים תשבחות ואהדה רבה מהנהלות וצוותי בתי הספר ומההורים. (התגובה המלאה מופיעה בסוף הכתבה).

"אני לא צריך לנהל וויכוח עם הבן שלי אם יש או אין אלוהים"

מי שמצטרף בכל הכוח למאבק בעמותת רעות ובעמותות דומות הוא עו"ד רועי ברזילי, סגן ראש עיריית רמת גן ומתמודד למועצת העיר. "לפני כמה שנים לגן של הבן שלי, נכנסו בני ישיבת ההסדר ולימדו אותם על אלוהים ודיברו על לוחות הברית, כשהבן שלי חזר הביתה הוא סיפר שיש אלוהים והיה וויכוח על העניין הזה, מאוד מוזר לי שאני צריך לנהל וויכוח עם הילד שלי שיש או אין אלוהים. אפשר ללמוד מורשת ומסורת יהודית כמקור השראה, אבל כאשר זה הופך להיות מקור סמכות שאתה תלוי בו זה מעוות את התמונה".  

התופעה אינה ייחודית לרמת גן, כמובן. חגי פרנקל, תושב רעננה ואבא לילדים שלומדים במוסדות חינוך שונים בעיר מספר שב-2019 הועלתה הצעה שמטרתה לחייב את בתי הספר בעיר ליידע את ההורים לגבי כניסת עמותות לבתי ספר ברעננה ומועצת העיר הפילה את ההצעה. גם כאן הנושא מודגש על ישי רשימה שרצה למועצת העיר. "לא כל ההורים באמת חשופים לכל התכנים, לא מקבלים את הרקע וזה תלוי בזמן הפנוי שלי ושל הורים אחרים שמגדילים ראש וזה תלוי בכוח המוגבל מול הנהגת ההורים ומול בית הספר והחשש שלנו שברעננה ובערים אחרות יש עמותות שמסתובבות בין הרגליים וזה צריך להיות מפוקח על ידי הרשות המקומית", הוא אומר.

"עמותות אלו מקבלות כעת יותר תקציבים ולכן הן צוברות תאוצה"

ד"ר כרמל בלנק, אחת ממובילות ההתארגנות "לא בבית ספרנו" המלווה הורים המבקשים להתארגן כנגד גזענות, הומופוביה והדתה, מסבירה שהעובדה שנכנסת לבתי ספר ממלכתיים עמותה דתית אורתודקסית ומלמדת ילדים חילוניים נושאים כמו חגים וזהות בעייתית כי היא מדגישה שאין לציבור החילוני שום דבר להציע.

"רק מישהו אורתודוקסי ילמד אותנו מה זה להיות יהודי? זה מחזק את הנרטיב של העגלה הריקה. בפועל התכנים אורתודוקסיים, ולא ידוע לנו מה בדיוק נלמד שם, לכן החלטנו להתארגן והקמנו קבוצה קטנה של מתנדבות, שבה אנו עוזרות להורים לתלמידים בעיקר בחינוך הממלכתי להתארגן ולבנות קהילה מעורבת ומשפיעה שמקדמת תכנים ליברליים הומניסטיים ודמוקרטיים בבית הספר על ידי הוצאת תכנים בעייתיים כמו תכנים גזעניים או הדרה של נשים".

ד"ר בלנק מסבירה, שבתקופה הנוכחית הפעילות של עמותות אלו תופסת תאוצה יותר גבוהה כי ניתנים להם יותר תקציבים. "קיבלו החלטה שאם אלו גופים שעוסקים בזהות יהודית הם מקבלים כפל תקציבים, ולכן הן מוצעות לבתי ספר בחינם או כמעט בחינם וכשבבתי ספר יש מחסור בכוח אדם וצריכים להחליט אם להזמין בת שירות שתבוא פעם בשבוע בחינם או גוף ליברלי שיעלה הרבה כסף קל להזמין את בנות השירות. באחד מבתי הספר המנהלת אומרת: אין בעיה לא נביא את עמותת זהות או מדרשת להב אבל תביאי לי הצעה לגוף אחר שיבוא בחינם, ואין".

"דורשים ממנהלי בתי הספר לעדכן את ההורים לגבי פעילות של עמותות"

דיתי דגני פלד מרמת השרון, מנהלת "הפורום החילוני", עמותה שלמעלה מעשור נאבקת למען קידום זכויות הציבור החילוני וכנגד הדתה במערכת החינוך בצבא ובמרחב הציבורי, מסבירה שלנסיונות להחדיר סדר יום פוליטי לתוך החינוך ההממלכתי יש הרבה מופעים. "זה נכנס מכל כיוון, אין כמעט עיר שאין בה גרעין תורני או בית חב"ד או עמותות דתיות כאלה ואחרות שמטרתן היא פעילות בחינוך הממלכתי, יש הרבה טקסים ואירועים שמי שהעביר אותם בעבר היה הצוות החינוכי זה עבר תהליך של הפרטה ומיקור חוץ. במצב הנוכחי של מחסור כרוני בעובדי הוראה, מציעים מימון לתוכניות ייעודיות שמקדמות העמקה בזהות היהודית וכשנותנים מתנות אתה לוקח".

"באחד מבתי הספר המנהלת אומרת: אין בעיה לא נביא את עמותת זהות או מדרשת להב אבל תביאי לי הצעה לגוף אחר שיבוא בחינם, ואין"

חלק מהמהלכים שאותם מקדם הפורום החילוני בשנים האחרונות הוא כיתה בלי הדתה – מדריך מקיף שמטרתו לתת כלים להורים על מנת שיידעו לפעול ולבדוק אלו תכנים ומסרים נכנסים למוסדות החינוך, ומי עומד מאחוריהם. "ארגון הגג שמאגד את כל העמותות שפועלות באופן מוצהר בחינוך הממלכתי הוא ארגון זהות ששולח לבתי הספר בנות שירות לאומי. במאבק סביב נושא ההדתה הרבה מאוד מהעמותות נווטו החוצה על ידי פעילות נמרצת ונחושה של הורים, אבל חזרו למערכת החינוך בדלת הראשית באמצעות תוכנית גפן, מאגר של מגוון תוכניות חיצוניות שמשרד החינוך מציע לבתי הספר בין היתר, בכישורי חיים וחינוך פיננסי וגם בנושאי יהדות. הבעיה היא שזה בלתי אפשרי לפקח על 20,000 תוכניות ברמת מערך שיעור, יש אלפי ספקים שחלקם עמותות וחלקם אנשים פרטיים או גופים עסקיים שאין עליהם בקרה או מידע. חלק מהמאבק שלנו הוא דרישה ממנהלי בתי הספר להתנהל בשקיפות ולעדכן את ההורים לגבי כל פעילות וזהות המפעילים, כי ברוב המקרים ההורים יודעים בדיעבד".  

לדברי דגני פלד, התכנים הדתיים שמוחדרים למוסדות החינוך על ידי העמותות השונות לא עוצרים רק בגנים ובבתי ספר אלא גם משולבים בפעילות הצהרונים. "למעלה מ-20 צהרונים הפועלים במרכז וצפון העיר תל אביב על ידי שני גופים מרכזיים: עמותת 'מדעים ויהדות חרדית', ו'צהרוני אביב', שמי שעומד מאחוריה הוא הגרעין התורני של נחלת יצחק, ולהורים אין שום דרך לעלות על זה כי לא העירייה ולא הצהרון מספקים את המידע הזה להורים, והעירייה מבחינתנו בוגדת כאן באמון של ההורים כי בחוק חינוך ממלכתי להורה יש אפשרות לבחור את זרם החינוך שהילד יתחנך בו וכשאתה לא יודע, אתה לא יכול לבחור".

דגני פלד מספרת שיש עשרות דוגמאות של מסרים בעייתיים שעוברים בצהרונים ובקייטנות המופעלים על ידי עמותות אלו בגנים ובבתי ספר חילוניים, מהתעסקות בנושאי כשרות, אמירות שיש לצום ביום כיפור אחרת אלוהים יעניש ועד אם מירושלים שסיפרה כי בקייטנה של בתה הקרינו סרטון של ילד נכה שמתחיל ללכת ונאמר להם שאת הקסם הזה חולל אלוהים.

"לציבור הדתי יש מגוון של מוסדות לימוד מתל"י ועד מוסדות חרדים ויש להם אוטונומיה מוחלטת, לציבור החילוני יש רק את החינוך הממלכתי והעובדה שזה הפך לזירה שבוחשים בה גופים ואינטרסים פוליטיים רק מעידה כמה הוא פרוץ. החינוך הדתי ממלכתי נהנה מהרבה הגנות בחוק, כמו מועצה שמגנה על האוטונומיה החינוכית, יש להם יכולת לבורור מורים ותכנים, לבצר את הקו המערכתי החינוכי האידיאולוגי של הזרם שלהם, ובחינוך הממלכתי אין אף אחד ששומר על הילדים שלנו".