מחקר חדש אודות החיים הדיגיטליים של ילדים ובני נוער בזמנם הפנוי, מצביע על פערים משמעותיים בין בנים לבנות. המחקר, נערך על ידי ד"ר מיטל אמזלג מהפקולטה לטכנולוגיות למידה בHIT מכון טכנולוגי חולון וד"ר שרון הרדוף-יפה מהפקולטה לחינוך במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, במטרה ללמוד על החיים הדיגיטליים של ילדים ובני נוער בישראל. המחקר מעלה ממצאים המעידים על עומק הפערים המגדריים המלווים את השימוש בסביבות דיגיטליות בשעות הפנאי ומעלים שאלות אודות המשמעויות העתידיות על היכולות המתפתחות אצל בנים ובנות.
בנות משחקות במשחקים הרבה יותר פשוטים מהבנים
במחקר השתתפו כ-2,000 תלמידי יסודי, חטיבות ותיכונים מבתי ספר מכל הארץ, דתיים וחילונים, והוא נערך במהלך השנתיים האחרונות. כמו כן השתתפו גם תלמידים מהחברה הערבית, מהפזורה הבדואית בנגב ומהחברה הדרוזית, על מנת לקבל תמונה על חייהם הדיגיטליים של ילדים ובני נוער בחברה הישראלית על כל גווניה. בנוסף החוקרות ערכו עשרות ראיונות עם ילדים ובני נוער.
כאמור, המחקר מעלה פערים מאוד גדולים בין הילדים ובני הנוער הרבים שהשתתפו במחקר: בקצה אחד ישנם ילדים ובני נוער שמשתמשים באמצעים דיגיטליים מגוונים ובאופן נרחב ומפעילים הרבה מאוד שיקולי דעת ובקצה השני ישנם ילדים ובני נוער שכלל לא משתמשים או משתמשים באופן מאוד שטחי בכלים אלה. השימושים שהם עושים הם לצורך העברת זמן בלבד בפעילויות המאתגרות באופן מועט – לדוגמה משחקים פשוטים בניידים.
"הופתענו לגלות את העושר של שיקולי הדעת שילדים ובני נוער מפעילים במהלך פעילויותיהם הדיגיטליות. הם יודעים איזו רשת חברתית מתאימה לאיזו פעילות, יודעים שהם לומדים במהלך המשחקים שהם משחקים, ממי אפשר ללמוד אסטרטגיות משחק שונות, איך אפשר לנתח משחקים ואיך להתקדם בהם, איך לשמור על עצמם בעולמות הדיגיטליים ואיך ליצור קשרים חברתיים דרך הרשתות", מסבירה ד"ר אמזלג.
"הופתענו מאוד לגלות שכבר בגילאים הצעירים ישנם הבדלים מגדריים בפעילויות הפנאי שהם עצמם בוחרים אותם (ללא הכוונה) ושפערים אלה רק הולכים ומעמיקים לאורך השנים. ההבדלים באו לידי ביטוי בפעילויותיהם ברשתות חברתיות שונות, במשחקים דיגיטליים שונים אותם הם בוחרים לשחק, במידע אותו הם צורכים ועוד", היא מוסיפה, "אחת הדוגמאות הבולטות היא רצונם של הבנים לפתח אסטרטגיות כדי להתקדם במשחקים מורכבים בהם הם משחקים ולשם כך הם חוקרים אודות אסטרטגיות אלה ברשתות חברתיות, צופים בסרטונים רלוונטיים ומחפשים מידע ברשת. בנות לעומתם משחקות במשחקים הרבה יותר פשוטים ולכן עשויות לפתח מיומנויות פחות מורכבות מאשר הבנים".
"לפערים שמצאנו בין קבוצות שונות של ילדים ובני נוער, כמו גם לפערים בין בנים לבנות יש משמעויות מעבר לשעות הפנאי", מוסיפה ד"ר הרדוף-יפה, "פערים אלה יכולים להשליך על תחומי העניין, המיומנויות וההתפתחות האקדמית והמקצועית העתידית, התפתחות שיש לה גם משמעויות כלכליות, מה שעשוי לשמר ואף להגדיל את הפערים החברתיים והמגדריים בישראל".
משחקי מלחמה: מעודדים התנהגות אלימה או מקום לפרוק מתחים?
הילדים ובני הנוער התבקשו לתאר מה הם עושים בשעות הפנאי שלהם. בניגוד לדעה הרווחת, לפיה הילדים ובני הנוער מעבירים את רוב זמנם מול המסכים, עלה שהם משלבים בין העולם הדיגיטלי והעולם הפיזי ומקדישים זמנים לקריאה, לפגישות עם חברים ולעשיית ספורט.
המחקר עסק גם בשאלת משחקי המחשב ובעיקר באחת השאלות שמעסיקות אותנו כהורים ומחנכים והיא השימוש הרב של ילדים ובני נוער במשחקי מלחמה (בעיקר בקרב בנים). מצאנו כי בקבוצות מסוימות השימוש במשחקים אלה, ובעיקר בפורטנייט, הולך ויורד עם העלייה בגיל ואילו בקבוצות אחרות המשחקות במגוון רב יותר של משחקי מלחמה הוא לא משתנה.
"סוגיית השימוש במשחקי מלחמה מעסיקה אותנו בחינוך, על היתרונות שלהם באתגרים שהם מזמנים ובהיותם זירה להוצאת מתחים אל מול הזיקה שנמצאה בעבר להתנהגות אלימה", מסבירה ד"ר הרדוף-יפה, "אולי כדאי בימים אלו לבחון אילו השלכות יש לתקופה הנוכחית על המוטיבציה של ילדים ובני נוער לשחק במשחקי מלחמה, וכיצד אלו, כמו שק אגרוף, יכולים להוות דווקא מקור להוצאת מתחים ואגרסיות".
המחקר מעלה שפעילות הילדים ובני הנוער במרחבים הדיגיטליים כוללת הרבה שעות חיפוש מידע, בעיקר אודות מוזיקה ונושאים שמעניינים אותם. הם גם מחפשים הרבה סרטונים ברשת, ומעדיפים לצרוך מידע בווידאו מאשר בכל פורמט אחר. ממצא חשוב נוסף בהקשר זה הוא הפער בין צריכה ליצירה של תכנים. ילדים ובני נוער יותר צורכים מאשר יוצרים. "מעניין היה לראות כי הילדים נהנו מאוד לקחת חלק במחקר ולשתף בחיים הדיגיטליים שלהם. רבים מהם אמרו שסוף סוף מתעניינים בהם", אומרת ד"ר אמזלג.
לאור ממצאי המחקר, השתיים ממליצות את הדברים הבאים להורים לילדים ובני נוער ולצוותי חינוך והוראה:
להורים: להתעניין יותר ובאופן מעמיק בחייהם הדיגיטליים של ילדיהם. לא מספיק רק לבדוק כמה זמן הם נמצאים במסכים, אלא להתעניין ממש, כמו שמתעניינים מה עשו בבית הספר, עם מי הם היו ולזכור שבסביבות הדיגיטליות מזמנות הרבה מאוד הזדמנויות ללמידה עצמית וספונטנית אמיתית אודות חייהם הדיגיטלית עשויה להניב שיח פורה וצוהר לחיי ילדיהם.
למורים: לשלב פעילויות בסביבות דיגיטליות בהם התלמידים עצמם יוצרים תכנים, משחקים, סרטונים ותוכן ולא להסתפק בשילוב טכנולוגיה רק כדי להעביר תכנים.
"מורים ואנשי חינוך צריכים להיות מודעים לפערים המגדריים הקיימים, כבר בגילאים הצעירים, ולכן עליהם ליצר הזדמנויות ליצירת הוגנות בעולם הדיגיטלי ולשלב מרחבים שיש בהם אתגרים המאפשרים התמודדות עם מורכבות", מסכמת ד"ר אמזלג וגם ד"ר הרדוף-יפה מצטרפת: "חשוב לציין כי במקצועות העתיד סביר מאוד להניח כי יהיה צורך רב בחשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, חשיבה אסטרטגית, אוריינות דיגיטלית והתמודדות עם מאגרי מידע. לכן, עלינו כאנשי חינוך לחשוב כיצד ניתן לשלב יותר את החיים הדיגיטליים של הילדים ובני הנוער בבתי הספר."
ד"ר מיטל אמזלג, חברת סגל בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון וד"ר שרון הרדוף-יפה, ראשת המחלקה לחינוך במרכז אקדמי לוינסקי-וינגייט.