למעלה מחודשיים חלפו מאז בוקר ה-7 באוקטובר, ששינה את החיים של כולנו לעד. אחרי הפסקת אש אחת, במהלכה הוחזרו עשרות חטופים ישראלים מהשבי, 137 גברים, נשים, ילדות וילדים עדיין מוחזקים בשבי החמאס. בניהם גם עידן שתיוי בן ה-28, שכמו חטופים רבים יצא למסיבת הנובה באותה שבת שחורה - ומצא את עצמו בסיוט של ממש.
"עידן הוא בחור מקסים ומיוחד. הוא מאוד מחובר לטבע ולפשטות, לבעלי חיים ולים. הוא איש של טבע ושל חברים. אפשר לסמוך עליו, כל החברים שלו אומרים את זה", מספר אחיו הגדול של עידן, עומרי. "יש לו קשרים מאוד עמוקים עם אנשים ועם הבריאה, ברובד הרוחני. הוא סטודנט לקיימות וסביבה ברייכמן, והוא בדיוק אימץ כלבה שבוע לפני המקרה. זו גורה שגדלה לנו מול העיניים, שזה אחד הדברים שהכי קשה לי לראות. היא נהיית כבר כלב. זה מטורף״.
"הוא רק רצה לעשות טוב ולעזור לאנשים"
מהתיאורים של עומרי נשמע שעידן הוא אדם שמטרה אחת עומדת לו מול העיניים: להרבות טוב בעולם. "הוא גר בתל אביב ואמור היה לעבור לגור עם בת הזוג שלו, סתיו. הוא נרשם למשלחת באפריקה שבה הוא אמור היה לעזור לילדים, ובשיחה האחרונה שלי איתו באותו שבוע הוא סיפר כמה חשוב לו לעשות אימפקט ושינוי בעולם. הוא רק רצה לעשות טוב ולעזור לאנשים".
"הוא היה בארוחת שישי אצל אמא שלי, ובבוקר הוא נסע למסיבה", מספר אחיו, עומרי. "הוא השאיל מאחותי את המצלמה כי הוא רצה לצלם את החברים שלו, שבאו לנגן מוזיקת ריפוי. הוא קם לפני הזריחה והם הגיעו לשם בשש. הוא בקושי הספיק להיות במסיבה, כי לא הרבה אחרי שהוא הגיע התחילו האזעקות".
עומרי מספר כי מאותו רגע היה עידן במנוסה. "הוא התקשר לבת הזוג שלו, סתיו, ואמר לה שהוא מתחיל לחזור הביתה. הוא רצה לחזור עם החברים שהוא בא איתם, אבל אחד מהם לא היה כשיר לנהיגה, אז הוא התחיל לנהוג בעצמו. הם ניסו לברוח והותקלו פעמיים - פעם אחת הם נסעו צפונה והגיעו מחבלים ברכבי משטרה, ובפעם השנייה הוא נסע דרומה והותקל שוב אחרי רעים. שם הוא סטה מהכביש, נתקע בעץ, והתחיל לברוח. עידן היה דם ברכב, והוא נלקח פצוע לשבי. ירו על הרכב לפחות 10 פעמים, ואנחנו יודעים מהקלטות של שיחות שהוא נלקח פצוע. המחבלים רצחו את שני החברים שלו, ולקחו אותו מהמחבוא לשבי".
מאז אותו בוקר התחילו עומרי ובני משפחתו לעשות הכול כדי להרכיב את התמונה המלאה. לאט לאט הם מצאו את הרכב עם כתמי הדם - מחורר לחלוטין מכדורים, ובנו את הסיפור מסביב לסיפור ההימלטות של עידן. ״למעשה הצלחנו להשיג סרטונים, תיעודים ושיחות של כל הרגעים בהן עידן היה במנוסה״, הוא מספר. "בימים הראשונים הפכתי לחוקר פרטי, ועשיתי מחקר מטורף על כל התהליך - כל מה שקרה לעידן מהרגע שהוא יצא למסיבה ועד שהוא נחטף. סיפקתי אני בעצמי למדינה מידע ראשוני על כל המסלול שלו, וכשהם התאפסו אחרי ההלם של הימים הראשונים - הם כבר עקפו אותי בידע. יש להם חומרים שלי אין גישה אליהם, אבל בימים הראשונים זה כל מה שעשיתי".
"אנחנו במלחמת עולם שלישית, פשוט עוד לא רואים את זה"
רק אחרי ימים ארוכים קיבלו בני משפחת שתיוי את האישור הסופי שעידן נחטף לרצועה, ומאז הם עושים הכול על מנת להביא להחזרתו. "אנחנו במאמצים בלתי פוסקים שנחלקים בין להחזיק את עצמנו כמשפחה, לבין מאמצים דיפלומטיים, פוליטיים, ואזרחיים כדי להחזיר אותו. לעידן יש אזרחות פורטוגזית, והיינו בשבוע שעבר במשלחת בפורטוגל. היינו בפגישות עם הממשלה, מחברי פרלמנט ועד שר החוץ. באופן כללי, כמדינה, הם מחויבים להתערב, ובלי קשר יש להם מחויבות כלפי כל אזרח פורטוגלי - וזה מה שביקשנו. ביקשנו שהממשלה תעזור לכל האזרחים שנמצאים בשבי, וזו הציפייה שלנו. נפגשנו גם נשיא הצלב האדום ועם ראש עיריית ליסבון, עם חברי הקהילה היהודית ועם המון אנשים נוספים. אנחנו צריכים שכל העולם יכיר את הסיפור ויבין את האמת".
מאז תחילת הלחימה עולה לא מעט ביקורת על ארגון הצלב האדום, שלא ממלא את תפקידו בכל הנוגע לביקור החטופים ודאגה למצבם ההומנטרי. את כל הטענות העלו חברי המשלחת באוזניי נשיא הארגון, שלא סיפק יותר מדי תשובות מצידו. "גם לי יש ביקורת, אני אגיד לך את האמת", אמר עומרי. "שאלתי בקול רם מה המשמעות שלהם, מה הם עושים בעולם אם הם לא מסייעים במצב כמו זה, ולא ממש קיבלתי תשובה. אחד המשפטים שתפסו אותי שם זה משפט שאמר ראש עיריית ליסבון, שהוא עם הרבה רקע בעולמות המדיניים והפוליטיים. הוא אמר 'אנחנו במלחמת עולם שלישית, פשוט עוד לא רואים את זה. זה תמיד מתחיל ממשהו שקט'. זה לא היה בשביל להפחיד, זה היה בעיקר בשביל לעורר. יש פה מלחמה שמייצרת השפעה תודעתית נרחבת, ואנחנו צריכים לטפל בזה".
למרות ההירתמות של אזרחי מדינת ישראל, ולמרות המאמצים שהוא ובני משפחתו עושים, קשה להתעלם מהתחושות הקשות שמלוות את הימים השחורים שעוברים על מדינת ישראל כולה, ועל משפחות החטופים בפרט. "יש תחושת חוסר גדולה, חסר פה מישהו", אומר עומרי. "כולם כמוני מנסים לעשות את מירב המאמצים, אבל יש גלים של רגשות. גלים של עצבות, בכי, תקווה, כל קשת הרגשות. אנחנו לא מקבלים יותר מדי הבטחות, אבל זה משהו שאנחנו מצפים לו. אני שמח על כל מי שחזר, אבל צריך לשחרר את כולם. אין מקום לסגמנטים. צריך לשחרר את החלשים ביותר, אבל גם הגברים חלשים. אני סומך על מי שעושה את ההחלטות שיעשה את ההחלטות הנכונות, אבל הזמן של הפצועים הולך ואוזל, וכך גם הזמן של כולם".
ומה יעזור לכם בימים אלה?
"תמיכה ונוכחות של כל מי שנחשף לתוכן הזה. בין אם זה ליצור איתנו קשר, להגיע, להיות איתנו בעצרת, ולא לעבור על זה לסדר היום. צריך להבין שהחזרת החטופים זה הדבר החשוב ביותר, וצריך להיות איתנו במאבק הזה. הבטחון של מדינת ישראל זה השבת החטופים. אם הם לא יחזרו תהיה לזה המון משמעות, בעיקר בנוגע לביטחון של כל אחד ואחד במדינה הזו. זה לא קלישאה, זה אמיתי לחלוטין, וכולם צריכים להיות איתנו בזה".