ל“ג בעומר אמור להיות יום מהנה עבור הילדים והמבוגרים, אך בהיעדר הקפדה על כללי הבטיחות, הדבר עלול להוביל להתפשטות האש ולפגיעה בחוגגים, בצומח ובחי. מדי שנה פוקדים את חדרי המיון ילדים בגילים שונים לאחר פגיעות בתאונות שונות, כגון כוויות אש, חדירת גופים זרים וחבלות שונות. יש לא מעט משתנים שאליהם יש להתייחס ועליהם יש להקפיד לפני הקמת מדורה, החל מבחירת מיקום המדורה, אופן ההדלקה, אמצעי הכיבוי, טיפול בכוויות בזמן אמת ועוד. כיצד נשמור על השמחה, ובמקביל על ביטחון ילדינו?
איסוף הקרשים: בזמן שהילדים יוצאים לאסוף קרשים יש לתדרך אותם על הסכנות בכביש. יש להקפיד על מעבר כביש בצורה בטוחה. תאונות בדרך ובכביש הן הגורם המרכזי לתמותת ילדים מהיפגעות. בזמן איסוף הקרשים הילדים עלולים גם להיפצע מהכשות או עקיצות זוחלים, חרקים, עקרבים, נחשים ועוד - מכנסיים ארוכים ונעליים סגורות יכולים למנוע הכשה או עקיצה. כמו כן יש להקפיד על קיום ההכנות בשעות היום ולא בשעות החשכה, במקום בטוח ומגודר ובטווח ראיה של המבוגרים (בהתאם לגיל). בנוסף, יש לאסוף קרשים ללא מסמרים וגופים זרים, ולא להיכנס לאתרי בנייה מחשש לנפילות וחבלות שונות.
פצעים וחתכים: פציעות המתרחשות בטבע או בזמן איסוף קרשים הם בדרך כלל פצעים מזוהמים ועלולים להסתבך. פצע מזוהם חייבים לנקות מיד וביסודיות במים ובסבון כדי להרחיק כל שארית של לכלוך. לאחר מכן יש לפנות בהקדם האפשרי (רצוי מאוד בתוך 24 שעות) למרפאה ולהתחסן נגד טטנוס – מנות דחף של טטנוס ניתנות אחת לחמש שנים.
בזמן הדלקת המדורה: ההדלקה תעשה על ידי מבוגר. אין להעמיד את העצים גבוה מדי מחשש לנפילה ואין להשליך חומרים דליקים אל תוך האש. יש לגדר את המדורה באבנים ולדאוג לאמצעי כיבוי בקרבת מקום. חובה להקפיד על מרחק בטוח ממדורה אחרת ומכבלי חשמל. יש להקפיד על נוכחות מבוגר אחראי עם טלפון נייד שיוכל להזעיק מכבי אש במידת הצורך. בנוסף, רצוי להקפיד על לבוש הולם כדי למנוע פגיעות: נעליים סגורות ובגדים ארוכים ימנעו מגע עם גצים של אש ועם מסמרים. אם יש כוויה מאש או מגץ - יש לשטוף את האיבר שנפגע במים קרים מיד אחרי שהכוויה התרחשה. אם הכוויה היא בעין – יש לשטוף אותה בכמות גדולה של מים. בכל מקרה של חשש מפציעה יש לפנות לייעוץ רפואי. כמו כן אם נכנס חפץ כלשהו לגוף יש להקפיד על כללי ניקיון: לשטוף את המקום במים ורק אז לנסות להוציא בעדינות את החפץ שנכנס. במידה ולא מצליחים - יש לפנות לטיפול רפואי.
שאיפת עשן: הדבר קורה בעיקר במדורות שיוצאות מכלל שליטה, במיוחד בשריפה שכוללת גם תוצרי פלסטיק. הסימנים לשאיפת עשן הם סימני חריכה של השפתיים או של שערות האף, סימני חריכה של הפנים וצרידות, המסכנים את דרכי האוויר העליונות, וחשיפה לכמות גדולה של עשן. במקרים כאלה יש לפנות מיד לקבלת סיוע רפואי.
סיום המדורה: בסיום הפעילות חשוב לוודא כיבוי מוחלט של האש, לקרר את האזור שדלק באמצעות מים ולכסות בחול. יש להמתין כ-20 דקות כדי לוודא שהאש לא נדלקת מחדש.
במקרה והיינו עדים לפגיעה מהמדורה, חשוב לדעת כי כמה סוגי כוויות:
דרגה 1: דומה לשיזוף עמוק והיא נובעת מפגיעה בשכבה העליונה של העור, מתבטאת באודם, כאב ונפיחות קלה.
דרגה 2: היא פגיעה עמוקה יותר בחלק משכבות העור, המתבטאת באודם, שלפוחיות וכאב עז
דרגה 3: היא פגיעה בכל שכבות העור וברקמות מתחתיו. צבע הכוויה לבן דמוי שעווה. בדרך כלל כוויה זו לא כואבת מאחר ונהרסים עצבים תחושתיים ביחד עם העור הכווי.
הכוויה בניגוד לפציעות גופניות אחרות, היא פציעה דינמית. כלומר שגם לאחר הרחקת גורם הפציעה, מנגנון הפגיעה ברקמה ממשיכה והנזק ממשיך להתפתח. לכן יש צורך לפעול באופן מיידי כדי להפסיק את תהליך הכוויה: לקרר, לספק הקלה מכאב וכיסוי הכוויה.
יש כמה שלבים מהותיים שכדאי להקפיד עליהם: יש להסיר את הביגוד מעל הכוויה, שכן הבגדים יכולים לאגור בתוכם חום. כמו כן יש להניח את החבישה ולא לחבוש באמצעות ליפוף חזק, כי סביר שאזור הכוויה יתנפח וחבישה חזקה יכולה לגרום ליצירת לחץ על הכוויה וצריך לדאוג שהחבישה לא תידבק למקום הכוויה. בנוסף חובה להשאיר את מקום הפציעה סטרילי כדי למנוע זיהומים וסיבוכים מיותרים.
מה לא לעשות?
לא ללחוץ עם קרח: הקרח עלול להכאיב ולגרום לכוויות קור ועלול לפגוע ברקמות.
לא למרוח מכל הבא ליד: במידה ותזדקקו לטיפול רפואי, הצוות הרפואי יתקשה להסיר שמן, מרגרינה או כל חומר שחשבתם שיקל על הכוויה.
לא להדביק פלסטר על הכוויה: כי אין שום סיבה או תועלת לכך.
לא לנסות להסיר בגדים שנדבקו לכוויה: השאירו את הפעולות האלו לצוות רפואי מוסמך ואולי תמנעו מצלקות.