עו"ד יפית עידו-גרינאפל קמה בוקר אחד, ממש כשהקורונה פרצה והחליטה שהיא רוצה להפוך להיות מורה. לא, היא לא פוטרה מהעבודה, ולא- העסק שלה לא נסגר. דווקא היה לה סטארטאפ מאוד מצליח ללימודי אנגלית לילדים דרך הזום (עוד לפני שכולנו הכרנו אותו), שנסק דווקא בגלל הקורונה. היא פשוט הבינה שמישהו צריך לעשות שינוי מבפנים.
"הרגשתי שעומד להיות שינוי אדיר בתחום החינוך, שינוי טקטוני ברמה העולמית ובוודאי בישראל וחשבתי שאני רוצה להיות חלק מהשינוי הזה", היא מסבירה. "השיח בתקשורת על תפקיד המורה בחיי הילדים, השתנה והחל להיות שיח על ההשפעה של מורים על חיי ילדים, לפתע העבודה שהמורים עושים עם הילדים בכל יום בבית הספר נגלתה בפני ההורים שראו את המורים בפעולה דרך מסך הזום, ראו את המצוינות שלהם, ראו גם את האתגרים שכל ילד מציב, ואת יכולת המורים להתמודד איתם. שינוי אדיר שלא היה מתרחש אילולא הקורונה".
וכך, היא מצאה את עצמה מתחילה בראשון בספטמבר בבית ספר בתל אביב בתור מורה לאנגלית. "כשנכנסים לכיתות בבית הספר ראיתי עשייה מטורפת, מורים יצירתיים, חדשניים, שברגע אחד נאלצו להמציא את עצמם, להיכנס לכיתות וללמד מקצועות שאין להם שום ידע או רקע בהם ולעשות עבודה מעולה, כי חשוב להם להעניק לילדים שלהם-כן, לא התבלבלתי- לילדים תלמידים שלהם, את הטוב ביותר", היא מספרת בהתרגשות. "אני רואה אהבה עצומה, דאגה הרבה מעבר לעמודים בחוברת, דאגה רגשית, חברתית, רואים את הילדים כמכלול ודואגים לכל הרמות, לסוגיות שמתעוררות בבית, לקשיים רגשיים, להצלחות אקדמיות ולמפגיני המנהיגות החברתית ואני מתה על העבודה החדשה שלי. אני נהנית מכל רגע ואני כל כך מאושרת על המעבר שעשיתי. הבעיה היחידה שלי היא: יוקרת המקצוע".
עידו-גרינאפל הבינה שהבעיה האמיתית של מערכת החינוך, ושל החברה הישראלית בפרט היא שהמורים לא מרגישים מוערכים וההורים לא מרגישים שהילדים שלהם מקבלים חינוך מצוין.
"השיח כיום הוא ברובו שיח מתקרבן, מורים מספרים על המשכורת הנוראית שלהם, הורים אומרים שהם לא מרוצים ממערכת החינוך ויש יותר מדי חופשות וכך זה ממשיך ולא משתנה", היא מסבירה. "המעגל הזה מזין את עצמו והופך את שני הצדדים למתוסכלים ואת הילדים לנפגעים העיקריים. הרי לא סתם נוצרה משוואה ברורה בקורונה של מערכת חינוך מתפקדת שווה משק מתפקד. אבל עדיין כל שנה יש 20 אחוזי נשירה בקרב מורים חדשים. אנשים שרואים במקצוע ההוראה כשליחות ולמרות שהשלימו את התואר- החליטו לפרוש כי הם לא הרגישו מוערכים, וזה דבר שצריך לעצור".
כיזמית היא חשבה מה ניתן לעשות כדי לשנות את השיחה ולגרום לכל הצדדים להבין את הערך שבמקצוע ההוראה, והחליטה להקים עמותה שנקראת "מורים לדגל" שהמטרה שלה היא לקדם את מעמד המורה, או לשנות את התפיסה הציבורית של מעמד המורה.
כחלק מפעילות העמותה היא הקימה דף פייסבוק שישתף חוויות משמעותיות של הוראה, והשיח בו יהיה רק שיח חיובי, והוא נועד למורים ולהורים כאחד. במקביל, היא פתחה חנות, שתמכור מרצ'נדייז למורים, ממש כמו בחברת הייטק, והרווחים מהמוצרים יושקעו בחזרה לצורך קידום מעמד המורה, שיווק, מיתוג, יח"צ והכשרות חדשניות למורים. החנות קיימת בפייסבוק והיא מיועדת להורים ולמורים, ספלים, יומנים, חולצות, תבניות מערכי שיעור, פוסטרים קישוטיים לכיתה ועוד. "במקום שבתי ספר ומורים ישקיעו כסף בחברות פרטיות שמוכרות מוצרים כאלה, אנחנו נייצר אותם ונמכור אותם בעצמנו ונשתמש בכסף הזה כדי לשפר את המעמד שלנו" היא מסבירה.
"כשהייתי עורכת דין ונשאלתי מה אני עושה, מאד נהניתי לומר שאני עורכת דין, אותו אפקט עבד כשעבדתי ב wework על סטארטאפים, אבל עכשיו כשאני אומרת שאני מורה אני בעיקר מקבלת את התגובה הבאה: למה?"
"זה מתסכל! זה המקצוע הכי מספק בעולם. אני משפיעה באמת על חיים של בני אדם, אני משנה חיים, אני חווה אהבה וסיפוק, אני מסיימת כל יום בידיעה שאני מצילה נפשות ואני חשובה להרבה אנשים. זה מדהים וזה קריטי לנו כחברה. אבל לא כל המורים מרגישים ככה, ואנחנו כחברה יכולים וחייבים לשנות- ולהפוך את מקצוע ההוראה ליוקרתי, להשביח את ההון האנושי שמצטרף ולהשאיר אותו במערכת ובחיים של שליחות".