השיח על נתוני הבגרויות בישראל נוטה להתמקד במקצועות הבולטים: אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב. אין ספק שמדובר במקצועות שהם כרטיס כניסה לעולם העבודה, אבל בתוך התמונה הזאת הולכים לאיבוד האומנים, המוזיקאים, הפילוסופים ועוד מקצועות שלאו דווקא מקבלים בולטות כשנתוני משרד החינוך השנתיים מתפרסמים.
לכן, כשפנינו למשרד החינוך מטעם מערכת מדור ההורים ב-mako, כדי לקבל לידינו את ממוצעי הבגרויות של 2022 – הנתונים המלאים האחרונים שזמינים – הקדשנו תשומת לב דווקא למקצועות שמדוברים פחות. כמובן, לא נתחמק מהצגה של הפערים המשמעותיים והמדאיגים במקצועות האלה, גם לא מפרשנות של מומחי חינוך בנושא, אלא שבתור התחלה החלטנו על גישה מרחיבה. לא רק 5 יחידות לימוד אנגלית או מתמטיקה, אלא מבט מעמיק יותר לרוחב המקצועות הנלמדים בבתי הספר. מכאן נדרשנו לשאלה איך נחשב את הדברים.
ממוצע ציונים הוא נתון "טיפש", שמספק רק חלק קטן מהתמונה הכוללת. ניקח לדוגמה שכבה ובה 100 תלמידים. נניח שחמישה מהם הם עילויים במתמטיקה ורק הם ניגשו לבגרות 5 יחידות. הממוצע יחלק את התוצאות במספר התלמידים שניגשו, וכנראה ימקם את בית הספר במקום גבוה מאוד. אבל מה עם שאר התלמידים שבכלל לא ניגשו לבגרות ברמה הזאת? האם הנתון הזה מעיד באמת על רמת בית הספר, או רק על רמת התלמידים שניגשו?
"השקלול חייב לחשב את שיעור התלמידים שניגשו לבגרות מכלל תלמידי השכבה", אומר ד"ר אייל בר חיים, חוקר חינוך בפורום ארלוזורוב. "אם, למשל, נסתכל על הנתונים היבשים של מתמטיקה 5 יחידות, נפגוש בצמרת בתי ספר שממוקמים ברשויות שאינן מצטיינות ברמת החינוך שבהן. בפועל, כשבוחנים את שיעור הנבחנים, מגלים את מה שכולנו כבר יודעים: הרשויות החזקות, כמו תל אביב, הן אלה שבהן הסיכוי להצלחה בבגרויות הוא הגדול ביותר".
הגישה שלנו, כאמור, מרחיבה את תמונת המקצועות שמוצגת לרוב בתקשורת בקשר לציוני בגרויות. לא חיפשנו את בתי הספר הטובים ביותר בסך הכל, אלא יותר תמונת מצב של בתי הספר המובילים בכל מקצוע לחוד. כך נוכל לבחון בצורה טובה יותר את הפערים בין פריפריה למרכז, בין מגזרים שונים ובין מערכות החינוך השונות בישראל.
כך הגענו לנוסחה שהובילה לנתונים שלפניכם: ממוצע הציונים של כל בית ספר בשורה של מקצועות, תוך התחשבות בשיעור הנבחנים מכלל תלמידי השכבה. המספרים מבוססים על הנתונים הרשמיים של משרד החינוך, שנאספו מבתי הספר השונים. לאחר שסידרנו את כולם והרצנו עליהם את הנוסחה התקבלו כמה וכמה תובנות מעניינות במיוחד.
אלה התיכונים המובילים ב-15 המקצועות שבדקנו וניתחנו – מתמטיקה, מדעי המחשב, חינוך גופני, אנגלית, פיזיקה, אזרחות, ביולוגיה, כימיה, היסטוריה, פילוסופיה, תנ"ך, אומנות, גיאוגרפיה, ספרות ועברית:
"3 יחידות באנגלית זה קלון"
נתחיל בכל זאת מהמקצועות החשובים בתוך עולם טכנולוגי ומתקדם. באנגלית יש לכאורה הפתעה לטובה: 11 מ-12 המקומות הראשונים בבגרות 3 יחידות שייכים לבתי ספר מהמגזר החרדי. גם ב-4 יחידות מוביל תיכון חרדי את הרשימה, ובחמישייה הראשונה צועדים שני תיכונים חרדיים ותיכון ערבי. ב-5 יחידות התמונה מגוונת הרבה פחות, אבל גם שם אפשר למצוא בעשירייה הפותחת תיכון חרדי. ייתכן שהמצב לא חמור כמו שחשבנו?
"3 יחידות באנגלית זה אות קלון", מסביר ד"ר בר חיים. "מי שעושה בגרות כזאת, מראש לא יכול להגיע להשכלה גבוהה. גם 4 יחידות זה מעט, 5 יחידות הוא המדד היחידי שנחשב. ואם מסתכלים רק בו, מבינים את הפערים: כמעט כל בתי הספר המובילים הם ממלכתיים או ממלכתיים-דתיים, ושיעורי הנבחנים בהם גבוהים". במילים אחרות: התוצאות האלה יכולות לנבא מי מתלמידי ישראל יהיו בעלי סיכוי גבוה להשתלב במקצועות ההווה והעתיד ומי יתקשו למצוא את מקומם בשוק העבודה.
התמונה של השוני בין יחידות הבגרות השונות חזרה גם במתמטיקה. ב-3 יחידות יש ארבעה בתי ספר חרדיים בעשירייה הראשונה, אבל רק בית ספר ערבי אחד ב-20 הראשונים. בבגרות 4 יחידות מספר בתי הספר הערבים הוכפל, אבל בתי הספר החרדיים השתלטו על הרשימה כמעט לחלוטין. ב-5 יחידות התמונה שונה דרמטית: שני בתי ספר חרדיים ושני בתי ספר ערביים ב-20 המקומות הראשונים, שמתבססים לרוב על בתי ספר חזקים בערים מבוססות. עם זאת, 20% מהרשימה בכל זאת הפתיע לטובה.
בפיזיקה הפיזור נרחב ומגוון הרבה יותר: בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, מהחינוך היהודי, הערבי והדרוזי, ויישובים כמו סח'נין, ירכא, מעיליה וירושלים, ששולחים נציגים לעשירייה הראשונה. בתי הספר החרדיים נפקדים הפעם.
הפתעה ב-5 יחידות היסטוריה
אחד המקצועות שבהם המגמה נראית בצורה המובהקת ביותר הוא תקשורת בין-לאומית באנגלית – מקצוע יוקרתי שמספר הניגשים בו לבגרות מועט, וכמעט כל מי שניגשו לבגרות בו מגיעים מרשויות חזקות כלכלית וחברתית. ב-5 יחידות בביולוגיה, העשירייה הראשונה נשלטת כמעט לחלוטין (למעט המקום העשירי) בידי בתי ספר של החברה הערבית והבדואית. "גם פה אסור לנו לטעות. בית ספר כמו אלבשאאר בסח'נין, שנחשב לאחד הטובים בישראל, הוא עלה תאנה שלא מעיד על הכלל", אומרת פרופ' איריס בן דוד הדר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. גם את מקצוע מדעי המחשב מוביל דווקא בית ספר מלוד, אך מרבית הרשימה שאחריו מורכבת מבתי ספר הנמצאים בערים במרכז הארץ. בכימיה, שוב בתי הספר המובילים הם ערביים ובדואיים.
"יש יותר ויותר בתי ספר ערביים מצליחים, ואנחנו רואים את זה גם בכניסה לאקדמיה"
פרופ' איריס בן דוד הדר
מגמה כוללת שמזהה ד"ר בן חיים היא של שינוי חיובי בתפיסת ההשכלה במגזר הערבי. "יש שם פריצת דרך בשנים האחרונות. אם בעבר בתי הספר הפרטיים, הנוצריים-דתיים, היו היוקרתיים – היום יש בתי ספר אחרים, שמוכוונים למקצועות מדעיים, והם מאוד משמעותיים. יש יותר ויותר בתי ספר ערביים מצליחים, ואנחנו רואים את זה גם בכניסה לאקדמיה ובהשגת תארים אקדמיים".
נתון שהפתיע את המומחים הוא דווקא 5 יחידות בהיסטוריה, מקצוע שמוביל בו תיכון שובו החרדי מפתח תקווה. גם בית הספר החמישי הטוב ביותר במקצוע הזה – ישיבת דרכי נעם – הוא חרדי. "זה מקצוע מאוד לא פופולרי ומעט מאוד תלמידים ניגשים אליו, כי אלה לא תנאי קבלה ללימודים גבוהים", אומר ד"ר בר חיים, "אז לראות 32 מתוך 33 תלמידים בשכבה ניגשים וגם מגיעים לתוצאות כאלה – זה נתון מטורף".
מי לומד 5 יחידות עיצוב אופנה
מקצועות ריאליים תמיד עמדו בקדמת הבמה, אבל מהיכן יגיעו האומנים, הכותבים והמוזיקאים של העשורים הבאים? את המקום הראשון בבגרויות באומנות מוביל בית ספר מתל אביב, אבל המשך הרשימה מעניין במיוחד: בתי ספר מבאר שבע, חמרה, נס ציונה, ירושלים ואלעד, שילוב מעניין מאוד בין ממלכתי, ממלכתי-דתי וחרדי. גם בתחום המוזיקה, הפיזור מפתיע ומרענן: אין שום בית ספר מתל אביב ב-20 בתי המובילים, אבל יש בתי ספר מירושלים, עטרת, בית רבן ונווה צוף. בפילוסופיה, לעומת זאת, כל בתי הספר המובילים הם במרכז.
ומה לגבי מקצועות אקזוטיים יותר? חמישה בתי ספר בישראל מגישים לבגרות 5 יחידות בימאות וספנות. באופן טבעי כולם מגיעים מערים עם גישה לחוף ים: אילת, עכו, מכמורת ואשדוד. המעצבים, לעומתם, מגוונים הרבה יותר גיאוגרפית וגם מבחינת מערכות החינוך השונות. בית הספר המוביל ב-3 יחידות בגרות בעיצוב הוא דרך אמותינו החרדי, וסמינר עטרת רחל נמצא במקום השלישי ברשימה, שכוללת הרבה שמות שלאו דווקא הייתם מצפים שייצאו מהם מעצבים. המגמה נמשכת גם ב-5 יחידות, וכן ב-5 יחידות בעיצוב אופנה, שאף בהם יש שליטה דרמטית ומעניינת מאוד של בתי ספר חרדיים.
לו היו מספרים לכם שבית הספר המוביל בארץ בבגרות 5 יחידות בתיאטרון הוא חרדי, כנראה הייתם חושבים שמישהו מנסה להטריל אתכם – אבל אולפנת צביה טהר מיד בנימין הוא אכן בית הספר הטוב ביותר בישראל במקצוע הזה. גם יתר בתי הספר ברשימה מגיעים מערים מפתיעות כמו מצפה רמון, כפר אדומים, אשקלון, קריית עקרון ורחובות – ומציגים פריסה רחבה מאוד של אומנים ואומניות מוכשרים ומוכשרות גם בפריפריה.
דוחפים את המורים החוצה
"הנתונים מראים את חוסר השוויון ואת סיכויי ההצלחה וההזדמנויות", אומרת פרופ' בן דוד. "אפשר לראות שמלכתחילה ניגשים לבגרויות איכותיות, למשל 5 יחידות פיזיקה, בעיקר באזורים החזקים יותר. אומנם יש גם אזורים שאינם ממרכז הארץ, אבל האחוזים שלהם נמוכים יותר". הפרופסור מדגישה כי אי-שוויון בחינוך מוביל לאחר מכן להגדלת אי-השוויון הכלכלי. "על פי דוח העוני, כל ילד שלישי בישראל נמצא מתחת לקו העוני. איזה מסלול יכול להוציא אותו משם? התשובה היא חינוך ציבורי איכותי ושוויוני. רק שהחינוך כיום לא מאפשר לכל ילד מוביליות".
לפי פרופ' בן דוד, הדבר הראשון שחייב להשתנות הוא אופן התקציב של מערכת החינוך. "מחקרים מצביעים על קשר סיבתי בין תקצוב יתר של ילדים מרקע מוחלש, ובין שיפור שיעורי ההצלחה שלהם. גם מדד הטיפוח, שעל פיו מחליטים מה יהיה התקציב, הוא בעייתי. המשתנים בו ראויים לבחינה מחדש. ניסו לשנות את זה, אבל הוועדה שהוקמה לשם כך פורקה ואז פרצה המלחמה".
"כשבוחנים את שיעור הנבחנים מגלים את מה שכולנו כבר יודעים: הרשויות החזקות, כמו תל אביב, הן אלה שבהן הסיכוי להצלחה בבגרויות הוא הגדול ביותר"
ד"ר אייל בר חיים
מפתח חשוב נוסף בשינוי המצב הוא איכות המורים שמחנכים את דור העתיד שלנו. בהקשר הזה, מערכת החינוך עושה כמעט הכל כדי לדחוף את המורים הטובים החוצה. "מערכת החינוך הפכה לשק החבטות של החברה הישראלית", מסבירה פרופ' בן דוד. "אלה לא רק תנאי השכר המעליבים, אלא התחושה של המורים שאין אף אחד מאחוריהם. אין תחושת גאווה יחידה, אין מחשבה איך הופכים את תפקיד המורה לנחשק וחשוב. את התהליך צריך להתחיל בשכר הולם, ואחר כך לעבור בכל הנקודות האחרות".
החזון הזה לא רק אפשרי, הוא מתקיים בפועל. השיח' מוהנא פארס – לשעבר סמנכ"ל במשרד החינוך, ראש המנהל לחינוך טכנולוגי ויועץ בכיר לשר החינוך – מונה לממונה על שיפור מערכת החינוך הדרוזית. הוא ייסד את בית הספר למדעים בירכא, הוביל שינוי בהקצאת המשאבים והביא את התלמידים לנקודת פתיחה מצוינת לקראת חייהם הבוגרים. "את השינויים האלה אפשר לעשות גם בבתי הספר החרדיים, על ידי תגמול נרחב של הובלה לבגרויות במקצועות ליבה", אומרת פרופ' בן דוד. "לעומת זאת, בתי הספר הערביים סובלים מתת-תקצוב. חשוב להבין שהילדים האלה יובילו את הכלכלה שלנו מחר. זאת השקעה שתחזור אלינו בגדול".
השתתף בהכנת הכתבה: אור שפירא