אם לילד בן 10: "הבן שלי בן 10 שואל לא מעט פעמים אותנו, ההורים, לפני השינה, אם גם המשפחה שלנו עלולה להיפגע בגלל מה שהוא שומע וחווה כעת במלחמה. הוא מבטא פחדים שיקרה לו או לנו משהו חמור, פחדים שמתעוררים בעיקר בלילה. אנחנו גרים במרכז הארץ, ולא רואים כמעט חדשות כשהוא בסביבה. איך אפשר לעזור לו להרגיש בטוח בתוך מציאות כזו? אני מרגישה שהוא רואה את הסכנות בצורה נכונה, ולא יודעת איך להרגיע אותו, כי גם אני מאוד חוששת שיקרה משהו רע. אני מעורבת מאוד במה שקורה, שומעת סיפורים קשים ובוכה, ומרגישה באופן כללי חסרת כוחות לאחרונה. אני מתקשה לתמוך בילדים שלי כי גם לי קשה, ואני לא יודעת איך לתווך להם את המצב. איך אוכל לעזור לילד שלי להרגיש יותר בטוח?".
תשובה: "כשילדים שומעים על מצבים מסוכנים ומודעים לכך שאנשים נפגעים, מנגנוני ההגנה הטבעיים שלהם עלולים להישחק. כשמנגנוני ההגנה שלנו חזקים אנחנו מצליחים להסיח את דעתנו מהמצב, לעסוק בדברים אחרים, ולהכחיש שזה יכול לקרות גם לנו. כשמנגנוני ההגנה נשחקים או נחלשים אנחנו חשופים יותר לתחושות של פגיעות ופחד, ופחות מצליחים להכחיש כדי לחוש חזקים. זה תהליך טבעי שאנחנו וילדינו עוברים, וצריך ראשית לזכור שהוא נורמלי ומתבקש בתוך המצב הביטחוני הנוכחי.
"עם זאת, כהורים שמודעים לתהליכים שאנו והילדים שלנו עוברים, יש לנו אפשרות לעבד את הדברים ולחשוב איך אנחנו רוצים להתמודד כעת מול עצמנו ומול הילדים. הצורך להיות שם עבור הילדים יכול גם להיות עבורנו עוגן שמארגן אותנו ונותן משמעות.
"הזכרת את החששות שאת עצמך חווה וזאת נקודה טובה להתחיל בה. חשוב שתדברי על הפחדים שלך עם מישהו, שתדאגי לתחושת הרווחה של עצמך, ושתעשי דברים שאת אוהבת, כמו ספורט, תחביבים, קריאה או מפגשים עם חברות. חשוב שתמצאי את האיזונים הנכונים לך בין מעורבות במה שקורה מסביב, ובין זמנים שאת נחה וצוברת כוח. כהורים חשוב שנצליח לשמור על עצמנו כדי שנוכל להיות כמה שיותר מאוזנים עבור הילדים.
לגבי ההתנהלות מול הבן שלך - הכוח והביטחון שאנחנו כהורים יכולים להקנות לילדים בזמנים כאלה מגיעים לא מכך שנוכל לשנות עבורם את המצב הקונקרטי או לפתור אותו, אלא מתוך ההחזקה הרגשית שנוכל לתת להם, והביסוס של שגרה בריאה.
"כדי לעזור לו להרגיש בטוח, אפשר להתחיל בשיחה רגועה שבה תבדקי מה בדיוק הוא מבין מהמצב ומה מטריד אותו. חשוב לאפשר לו לשתף, להקשיב בכנות, ולומר לו שזה בסדר לפחד. חשוב לדבר על הדברים לא כשיחה דרמטית וחד פעמית, אלא כשיח שגרתי שמתקיים בבית. הסבירי לו שתחושת הפחד היא טבעית, ואפילו מגנה עלינו לפעמים. תדגישי שאתם שם כדי לנסות לשמור עליו ולתמוך בו - גם כשיש דברים קשים וכואבים שקורים בחוץ. אפשר גם להסביר לו על התפקיד של הצבא והמדינה והמאמץ שהם עושים כעת כדי להגן על האנשים בארץ, ולתת דוגמאות למצבים שבהם ההגנה אכן הצליחה. אם בנך עסוק בכך, יש להכיר גם בקיומם של מקרים בהם זה לא צלח. יצירת חוסן נפשי עבור הילדים דורש תרגול ושגרה: הקפידו לנהל סדר יום קבוע ככל האפשר, עם פעילויות ותחביבים מוכרים שיחזירו לו תחושת שליטה וביטחון. שימו לב שהיומיום שלו כולל פעילות גופנית, זמני לימודים, זמנים חברתיים, עיסוקים אישיים בבית וזמן משפחתי כדי ליצור לו איזון בריא בין כל סוגי הפעילויות. עודדו אותו לפנות לפעילויות מחזקות שדרכן יוכל לעבד רגשות באופן בריא. אפשר גם להציע לו לנסות דמיון מודרך של מקום בטוח - מקום שקט ונעים שהוא מדמיין, שהוא יכול לחזור אליו כשהוא מרגיש פחד, ואף לתרגל זאת יחד איתו לפני השינה.
"חשוב לעזור לו לראות שהוא עצמו מסוגל לעמוד בקשיים, תוך הדגשת מקרים שבהם הוא הצליח להתגבר על פחדים קודמים מורכבים בעבר. צרו חוויות קטנות של התמודדות טובה של בנך לנרטיב של יכולת והצלחה - כך הוא ילמד בהדרגה לשאוב חוסן מאופן ההתמודדות שלו עצמו. בסופו של דבר ההגנה שאתם כהורים יכולים לספק לו כעת באה מתוך הנוכחות שלכם בחייו, החום והתמיכה שתספקו לו, והשגרה שתצליחו לייצר לו שיש בה פעילות בריאה של הגוף, החשיבה והנפש ועיבוד הדרגתי של הרגשות המציפים. לא תוכלו כעת לפתור את המצב המורכב או להעלים את הסכנות, וגם הידיעה הזאת יכולה לעשות הבחנה בין מה שאפשרי מבחינתכם לבין מה שלא, ואולי קצת להקל".