רגע לפני תחילת שנת הלימודים, בתקופה שבה מחאות מורים על תנאים ומשכורות צצות חדשות לבקרים ועולות לא פעם לכותרות, תופעה מעניינת מתרחשת דווקא בעת הנוכחית – והיא בחירתם של לא מעט עובדי ועובדות הייטק לעבור להוראה.
"מצאתי את הקריירה האולטימטיבית השנייה שלי"
אילנה קרן בת ה-65 מיהוד-מונוסון, נשואה, אמא לשלושה ילדים וסבתא לנכד קטן, מספרת כי אחרי למעלה מ-40 שנה בעולמות הטכנולוגיים, היא מצאה את עצמה יום אחד פותחת דף חדש במערכת החינוך. את ההסבה המקצועית לתחום ההוראה היא עשתה, יש לציין, תוך ידיעה והבנה של הקשיים הקיימים בתחום ההוראה בישראל. היא מסבירה: "חיפשתי עבודה שיש בה נתינה, ושבה שעות העבודה ידועות מראש. הוראה בבית ספר הייתה אחת מהאופציות, כי בשלב הזה פחות חשבתי על הכנסה".
אחרי שעסקה בתחומים רבים ומגוונים בעולמות ההייטק, ובהם תכנות, עיצוב, אפיון, ניתוח מערכות, ניהול פרויקטים, הטמעה, התקנות בארץ ובחו"ל וכן הלאה – בתפקידה האחרון, הייתה אילנה מנתחת מערכות מטעם חברת הייטק במוסד פיננסי גדול, שבו פיתחו מערכת ליועצי ההשקעות של המוסד. "תפקידי הסתיים לאחר כ-12 שנות עבודה בחברה", היא מספרת, "כתוצאה ישירה ממגפת הקורונה. המוסד נאלץ לסגור פרויקטים רבים, ובפרויקטים שנשארו, הרבה עובדים הוחלפו – ואני הייתי אחת מהם".
לפני כשנה נפלה בחלקה של אילנה ההזדמנות להצטרף לבית הספר בית אקשטיין, מקבוצת דנאל באור יהודה, כעוזרת הוראה. תפקידה החדש בבית הספר היה הוראה פרטנית, הוראה פרונטלית לכלל הכיתה, העברת בחינות, סיוע לתלמידים מתקשים וכן עזרה למורה במהלך השיעור.
"כאמור, לא בחרתי לעזוב את ההייטק", אילנה מבהירה, "אבל מאחר והייתי במצב שבו יכולתי להרשות לעצמי להיפרד מהכסף הגדול של ההייטק, ולהגשים חלומות של נתינה ושליחות – עברתי להוראה. כיום אני משמשת כמו אמא של התלמידים בבית הספר, ופחות בתפקיד השוטרת. אני שלמה לגמרי עם ההחלטה שלי לעבור להוראה, והפידבק שאני מקבלת מהתלמידים ומהצוות הוא מאוד חיובי ומעצים. זה נותן לי כוח ורצון להמשיך להעניק לילדים הללו את מה שנדרש לחיזוקם ולהשכלתם".
בנוסף, אילנה מסבירה כי כאשר החליטה על המעבר החד מתחום ההייטק להוראה, היא לא נתקלה בהתנגדויות חריפות. עם זאת, היא מספרת שבהחלט היו כאלה ש"הרימו גבה", נוכח החלטתה. "לא פעם שאלו אותי: 'למה לא להמשיך בהייטק?', אבל הרגשתי שאני צריכה שינוי – לעצור את דהירת הרכבת של חיי, ולעשות דברים חדשים המזינים את הנפש. אני חושבת שמצאתי את הקריירה האולטימטיבית השנייה שלי. אילו הייתי עוברת להוראה מוקדם יותר, אני חושבת שהיה לי יותר זמן לחיים עצמם".
אילנה מסבירה כי בהייטק היא מצאה את עצמה עובדת מסביב לשעון, בשל אופי העבודה התובעני. "בכל יום הצטרפו לי משימות דחופות ולא מתוכננות, והמעבר בין הפרויקטים, השפות והטכנולוגיות הבלתי נגמרות – די שחקו אותי. לעומת זאת, בהוראה היום שלי הוא ידוע מראש, ואני חוזרת הביתה עם סיפוק עצום".
למרות כל זאת, אילנה מודה כי יש לא מעט גורמים מעולמות ההייטק, אשר בהחלט חסרים לה בתחומי ההוראה. "הנסיעות לחו"ל חסרות לי, והמפגשים עם לקוחות מארצות שונות. חסרה לי גם ההרגשה הזאת, כשמוצאים פתרון ניתוחי לבעיה סבוכה או כשמגיעים לפיצוח של באגים קשים. חסרות לי גם השיחות עם אנשים בשפה של הייטקיסטים, לצד הקורסים המקצועיים וכמובן ימי הכייף. אבל עובדי ההייטק יכולים ללמוד ממורים להקדיש זמן לחיים האמיתיים, להתנדב ולהעשיר את הדור הבא".
"להרגיש את חדוות היצירה בכל יום"
גם חגית וויא בת ה-44 מרמת גן, נשואה ואמא לילד אחד, מספרת כי לאחר שעבדה בהייטק במשך 15 שנה, בחודש הקרוב היא תתחיל את שנתה השלישית בהוראה כמורה מקצועית לתוכנה וכתומכת הוראה בתיכון. "הרגשתי שמיציתי", היא מספרת, "ושאני יכולה להעביר את הניסיון והידע שלי בתחומים שעבדתי בהם, ואיתם להשפיע ולקדם בני נוער. בחרתי בחינוך מיוחד, מאחר וידעתי ששם העשייה שלי תהיה יותר משמעותית. בבית הספר שבו אני מלמדת, ההורים מעריכים את ההשקעה והמאמץ מצד המורים, ואף קיימת מעורבות ושותפות בין הצדדים".
באשר לצעד האמיץ שעשתה חגית במעבר מהייטק להוראה, היא מספרת: "הקרובים אליי מעריכים את הצעד שעשיתי, מאמינים שזה נכון עבורי וגם מתאים לי. אני מגיעה כיום כל בוקר בשמחה לקראת המפגש עם התלמידים. נכון, מדובר בעבודה שדורשת המון, וקיימים אתגרים רבים להתמודד איתם. עם זאת, אני נהנית מחופשים וגם עובדת פחות שעות. הסיפוק מהעשייה ומהזמן עם המשפחה, שווים מבחינתי הכל". לסיכום, חגית אומרת: "אומנם ההייטק הוא תחום נוצץ, אבל אחרי שנים – העבודה שם נהיית שגרתית. בהוראה ניתן להרגיש את חדוות היצירה ממש בכל יום".
"שכר בעולמות הרגש וההגשמה"
מירי מסלטי בת ה-46 מראש העין, גרושה ואמא במשרה מלאה, מספרת שעבדה גם היא במשך 23 שנה בתחום טכנולוגי, ועזבה את תפקידה האחרון כסמנכ"לית טכנולוגיות בחברת הייטק. כיום, היא משמשת כמורה לאנגלית בבית הספר בית אקשטיין, ומאמנת רגשית ילדים ובני נוער. "זוהי שנתי השנייה כמורה. למרות הצלחתי בהייטק, תמיד ליוותה אותי התחושה שיש משהו מעבר – ולאחר תהליך אישי שעברתי, הבנתי שאני רוצה לעשות משהו עם משמעות".
עם זאת, מסלטי מתייחסת גם לתנאים הקיימים בעולמות ההוראה, לעומת התנאים בהייטק, ומודה: "ברור שצריך להתפשר בנושא השכר – אך הייתי מוכנה לעשות זאת לטובת בחירת המקום הנכון עבורי. אני מאוד שלמה עם ההחלטה שקיבלתי, למרות שלבחירה הזו היו מלוות שאלות רבות מצד הסובבים אותי, כגון: 'איך עזבת תפקיד כזה מפנק, עם רכב, עם בונוסים ועם משכורת גבוהה?', וגם בסביבתי הקרובה בתחילה לא הבינו. אבל זכיתי במשפחה תומכת שעוזרת לי בכל הזדמנות, והשכר שלי הוא בעולמות הרגש וההגשמה".
לאנשי הייטק אשר שוקלים לעבור להוראה, מסלטי מציעה: "תעזו לצאת מאזור הנוחות שלכם – הפחד תמיד יהיה שם, אבל כשלומדים ללכת יחד עם הפחד, מגיעים למקומות נפלאים".