הילדים של היום הם לא הילדים של פעם, ושיטת הלימוד הייחודית למתמטיקה שנוסתה בבית הספר היסודי "אגרון" בירושלים מצליחה להוכיח את זה. בעידוד המנהלת, דינה יריב, למדו תלמידי שכבות ג' ו-ד' בקבוצות קטנות והגיעו להישגים מרשימים במיוחד - פתרון שאלות ממבחני בגרות במתמטיקה, פסיכומטרי ואפילו קורסים אוניברסיטאיים ואקדמיים.אז האם עלינו פה על בשורה של ממש?
לדבריה של המנהלת יריב, בבתי הספר יש מסגרות רבות לקידום תלמידים חלשים, אך הפעם היא החליטה לבדוק מה קורה אם מקדמים דווקא את התלמידים החזקים. "רם שלום הגיע לאורך השנה ליום בשבוע, במסגרתו פגש תלמידים מכיתות ג'-ד' המאופיינים בהישגים גבוהים במתמטיקה. עיקר עבודתו הייתה סביב הבנת מהות המתמטיקה. הילדים הבינו מה מסתתר מאחורי כל נוסחה או משוואה ומכאן הדרך לפתרון הייתה קצרה יותר כי נעשתה מתוך הבנה וחשיבה ולא מתוך שינון. הילדים מאוד נהנו והגיעו בשמחה ובציפייה למפגש, שיתפו פעולה ויצאו בתחושות של הצלחה וגאווה גדולה! ללא ספק פרויקט מוצלח ביותר! הלוואי וירבו כמותו!"
2 תארים ב-18 שנה
אותו רם שלום, עליו מדברת המנהלת, הוא מורה ומלמד מתמטיקה מוצלח במיוחד. אה כן, והוא גם רק בן 18. "למעשה לא ניתן לומר שלימדתי את התלמידים", הוא מצטנע, "לא הושבתי את הילדים מול שולחן עם ספרים כמו של בני גורן או יואל גבע וגם לא תרגלתי איתם שאלות כאלה, כמו שמקובל בבתי ספר תיכוניים, אלא ניסיתי להוביל את התלמידים במסלול שבו הם הצליחו להבין, עם דגש על להבין, את העקרונות הבסיסיים שבעזרתם הם יכולים היום לפתור בעצמם בעיות שונות כמו גם שאלות מבגרויות".
שלום אמנם רק בן 18, אך כבר הספיק ללמוד שני תארים בחייו במדעי המחשב וכלכלה. "כשהתחילה הקורונה הייתי תלמיד כיתה י'. באוניברסיטה העברית שבגבעת רם אמרו לי שאני יכול לעשות רק שני קורסים אבל רציתי יותר ולכן למדתי באוניברסיטה הפתוחה". בהתחלה שלום הגיע לבית הספר מתוך כוונה לסייע לתלמידים מתקשים, אך בית הספר והמנהלת יריב המליצו שהפעם ינסו לעשות משהו אחר. "כל פעם כשאני מציג לילדים נושא חדש, אני לא מלמד אותם אני רק עוזר להם ומכוון אותם לחשוב נכון. כשהילד חושב נכון הוא מצליח להבין וההבנה הזאת מאפשרת לילד להמציא דרך פתרון משל עצמו בכל פעם שמוצגת בפניו בעיה באותו נושא".
אז איך עזרת לילדים האלו להבין?
"אני מציג להם את הנושא בצורה מעניינת ומסקרנת עבורם. כחידה, ציור, או אפילו דוגמה מהמציאות. למשל, משוואה הצגתי כמאזניים, ומינוס הסברתי בעזרת מדרגות. חשוב לי מאוד להקפיד שהילדים יחוו תחושת הצלחה כל שיעור. בזמן השיעור עם התלמידים אני משתדל להבין את צורת החשיבה של כל ילד ולכוון כל אחד בדרך החשיבה העצמית שלו בלי לגרום לשיבוש או קלקול. אסור לפגוע בדרך החשיבה הייחודית שיש לכל ילד כי זה הבסיס שעליו אפשר לפתח אותו".
איך זה שתלמידים כל כך צעירים, מצליחים לפתור שאלות ממבחני בגרות?
"לדעתי בני אדם נולדים עם יכולת הבנה מאוד גדולה, הרבה יותר ממה שמקובל להאמין. הצלחתי לעורר בתלמידים את הרצון לחשוב על כל שאלה שקיבלו. בתחילה לימדתי אותם דברים אקראיים הדורשים חשיבה וכעבור מספר שיעורים ראיתי שיש להם מספיק בסיס טוב על מנת לפתור שאלות מסוימות במבחני בגרות. צריך להבהיר שלפתור שאלות ממבחני בגרות לא היה היעד ולא הוא זה שהרשים אותי במיוחד, זה היה רק פרט קטן לעומת מה שהתלמידים הצעירים באמת הצליחו לעשות כמו למשל להתמודד עם שאלות מקורסים אקדמיים ויכולות חשיבה מאוד גבוהות שתלמידים בתיכון לא היו מתמודדים איתן".
איך בכל כך מעט שעות לימוד הצלחת להביא את הילדים לרמה כזו?
"למידה המבוססת על הבנה, דורשת הרבה פחות זמן מאשר למידה המבוססת על שינון וזיכרון. גם התלמידים לא מותשים ולא נשחקים. הם חווים הצלחה מהירה, שמשרה בהם תחושת מסוגלות. גם הידיעה שהם בגילם הצעיר מצליחים להגיע לרמות הנדרשות מתלמידי תיכון, מעוררת בהם מוטיבציה ורצון להמשיך ולהתקדם לשלב הבא. בבית הספר מלמדים אותם נוסחאות. אני חושב שאם הם יגיעו לנוסחה בעצמם, ימצאו שיטה איך לפתח את נוסחאות הלימוד בעצמם, הם יצליחו לפתור כל תרגיל. אני נותן להם להגיע שיטה בעצמם, הם ימצאו את הדרכים. בכל פעם ששמתי שאלה לכל ילד הייתה דרך אחרת לענות. אין רק דרך אחת לפתור תרגיל. הרעיון הוא לפתח את הראש. אני בסך הכול כיוונתי אותם איך לחשוב, לא האכלתי אותם בכפית את התשובה. כבר בשיעור הראשון הבנתי את הפוטנציאל כמה זה עובד". השיטה לדבריו מתאימה לכולם, כל מי שיודע חיבור, חיסור וכפל. "חשוב שיהיה להם בסיס טוב. הרעיון הוא לא ללמד בסיס. אני קורא לזה שיטת החשיבה".
איך פיתחת את השיטה?
"כשהייתי ילד קטן, אבא שלי נהג ללמד אותי בשיטה הזאת. כשהייתי תלמיד בבית ספר ראיתי הרבה פעמים שתלמידים שואלים שאלות כדי להבין ובמקום לכוון את התלמיד להבין, המורים התמקדו בדרך הפתרון. כבר אז זיהיתי את הבעיה בצורת הלימוד הקונבנציונלית שיש בבתי הספר. הגעתי למסקנה שצריך לכוון להבנה יותר מאשר ללמידה תרגול ושינון", הוא מסכם, "השיטה הזו טובה לא רק ללימודי מתמטיקה. אני השתמשתי בה גם בלימודיי האקדמיים".