א', תלמידה בת 11, הלומדת בכיתה ו' ספר יסודי באופקים, יושבת כבר שלושה שבועות בבית ומסרבת לחזור ללמוד בבית הספר. הסיבה: חרם של תלמידות עליה, הנמשך כמה חודשים ומקרה תקיפה של תלמיד שגרם לה לחבלות קשות בראש. במקביל - אחיה ג', בן ה-10 הלומד בכיתה ה' באותו בית ספר, הותקף על ידי אחד התלמידים שאחז באיבר מינו ומאז גם הוא מסרב לחזור לבית הספר.
"מה שעשו לילדים שלי בבית הספר מצריך ועדת חקירה ואני ממש לא מגזימה", אומרת אמם של השניים, "המורות והמנהלת ידעו מה עושים לילדים שלי ולא עשו דבר. הסתירו פרטים, טייחו את זה. הן התנהלו כאילו הכול נורמלי. אני צריכה לשמוע מאימא של תלמידה שיש חרם על הבת שלי? שמרביצים לילדים שלי ואף אחד לא עושה כלום? אני לא מוכנה שהם יחזרו ללמוד שם".
"אני לא רוצה לחזור לבית הספר", משתפת א' בכאב, "תלמידות החרימו אותי במשך תקופה ארוכה ולאף אחד לא היה אכפת. אפילו בבת המצווה של אחת התלמידות, אף אחד לא דיברה איתי. התעלמו ממני". לדבריה, כבר כמה חודשים שהיא חווה חרם על ידי בנות כיתתה.
"הן מקנאות בי שאני מצטיינת. זה מפריע להן", סיפרה א' לאימה, "אף אחת לא רוצה להיות בת הזוג שלי בשיעורי התעמלות, הן מתעלמות ממני בהפסקות, מסרבות לדבר איתי. בבת המצווה של אחת התלמידות מנעו ממני לקחת אוכל שהוגש. תלמידה אחרת חיטטה לי בתיק האוכל כדי להביך אותי ולראות מה הבאתי לאכול. עצבן אותן שאני אוכלת גבינה".
המורות והמנהלת ידעו מה עושים לילדים שלי ולא עשו דבר. הסתירו פרטים, טייחו את זה. הן התנהלו כאילו הכול נורמלי. אני צריכה לשמוע מאימא של תלמידה שיש חרם על הבת שלי?
עוד היא מספרת כי במהלך אחד משיעורי המדעים כמה תלמידות צחקו עליה. "פרצתי בבכי ויצאתי לשירותים לשטוף את הפנים. לא חזרתי לשיעור. אף אחד לא טרח לברר מה קרה לי בכלל. בשיעור ספורט בחרו בי אחרונה, אף אחד לא רצה לבחור בי כבת זוג בשיעור. יצאתי החוצה לשירותים ובכיתי. עברתי חרם קשה מאוד ולמורות בכלל לא היה אכפת. המורות לא שאלו מה קרה לי ולא ביררו למה לא חזרתי לשיעור, פרט לתלמידה אחת שניגשה אליי אחרי שהבינה שזה חרם", טענה. ואכן, אימה של א' שמעה לראשונה על חרם מאימא של תלמידה.
"קיבלתי טלפון בערב מאימא של תלמידה שסיפרה לי שהבת שלי מוחרמת בכיתה על ידי התלמידות", היא נזכרת, "היא סיפרה שהבת שלה לקחה את זה קשה שיש חרם וסיפרה כדי שיטפלו בזה בבית הספר. בינתיים פניתי למחנכת הכיתה ושאלתי אותה איך ייתכן שמתחת לאפה יש חרם על הבת שלי. היא ענתה לי באדישות: 'זה היה כמעט חרם'. עושים חרם על תלמידה בכיתה והמורות והמנהלת מתנהלות באדישות. אף אחת לא מעדכנת אותי. מה היה קורה אם היו מטילים חרם על הבנות שלהן? גם אז הן היו אדישות?!".
"איפה היא הייתה כל היום?"
א', סירבה לחזור לבית הספר ונותרה בבית במשך כמה ימים. לאחר שכנועים מצד אימה והבטחת הנהלת בית הספר שהחרם יופסק והתלמידות יטופלו - א' חזרה אבל זה נגמר בטראומה קשה. "אחד התלמידים משך לי בשיער, נתן לי בוקסים חזקים בראש, בעיטות לבטן, לגב ולרגליים, וקילל אותי: 'שרמוטה בת שרמוטה'", שחזרה א'. אימה של א' נדהמה שלא גילתה על המקרה מיד, אלא כעבור כמה שעות מאז התרחש.
"בסוף יום הלימודים בעלי קיבל שיחת טלפון מהמחנכת שסיפרה לו שהבת שלי הוכתה. איפה היא הייתה כל היום? חובה היה עליה לדווח לנו מיד על המקרה כדי שאוכל לקחת אתה לקבל טיפול רפואי", טוענת האם, "איך ייתכן שאין מורות בהפסקות כדי להשגיח על מה שקורה בחצר". האם לקחה את בתה לקופת חולים לקבלת טיפול רפואי כשהיא סובלת מכאבי ראש, כאבים בכל הגוף וסחרחורות. התלמיד המכה הושעה ליום אחד. הילדה סירבה מאז לחזור לבית הספר.
"אמא, הוא תפס לי בבולבול"
כמה ימים לאחר מכן שני תלמידים רדפו בבית הספר אחר ג', אחיה של א'. אחד מהם תפס אותו ואחז באיבר מינו וברח. "אימא הוא תפס לי בבולבול", בכה ג' בשיחה עם אימו, "הרגשתי כאבים חזקים מאוד. אני לא חוזר ללמוד שם. אני פוחד שזה יקרה שוב".
הילד החשוד במעשה הושעה לשלושה ימים וקיבל עונש לכתוב עבודה בנושא תקיפה מינית. מאז האחים מסרבים לחזור לבית הספר ודורשים לעבור לבית ספר אחר. "הייתה פה שורה של מחדלים בכל הנוגע לטיפול בילדים שלי. לא ייתכן שדברים כאלה קורים בבית ספר ולא מטפלים בזה. אני לא מחזירה אותם ללמוד בבית הספר הזה", אומרת האם בנחרצות, "ככה לא מתנהלות מורות ומנהלת בית ספר, בסלחנות לאירועים חמורים כאלה כמו חרם על בתי ותקיפת ילדיי. אני מנהלת מגעים להעביר אותם לבית ספר אחר". האם שיגרה מכתב חריף ביותר לשרת החינוך, מנכ"ל המשרד ובכירי המשרד החינוך במחוז הדרום בו שטחה את טענותיה הקשות.