מתי ל"ג בעומר 2024?
| תאריך | היום בשבוע | |
|---|---|---|
| ערב ל"ג בעומר | שבת | |
| ל"ג בעומר | א' |
ל"ג בעומר, החל בי"ח באייר, הוא יום חג מיוחד המצוין בתקופת ספירת העומר - המנין של 50 הימים שבין פסח לשבועות. המסורת היהודית רואה ביום זה תאריך משמעותי משתי סיבות עיקריות:
ראשית, על פי המקורות, ביום ה-33 בספירת העומר הסתיימה המגפה הקשה שגבתה את חייהם של רבים מתלמידיו של רבי עקיבא. זיכרון האסון הזה נרשם בהיסטוריה כסיבה לקביעת ל"ג בעומר כיום שמחה וציון.
בנוסף, התאריך י"ח באייר הוא גם יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, שחיבר את ספר הזוהר החשוב. משום כך, החג נחוג גם לזכרו ולהנצחת מורשתו.
עם זאת, בתקופה המודרנית התפתחה תפיסה אחרת בקרב חלק מהחוגים הציוניים והרבניים. על פי גישה זו, ל"ג בעומר מציין למעשה את ניצחונו הזמני של בר כוכבא במרד הגדול נגד השלטון הרומאי. הקשר לספירת העומר וסיבת המגפה הם רק כיסוי להסוואת האירוע האמיתי מפני הרומאים שאסרו על ציונו.
בימינו, ל"ג בעומר הפך לחגיגה עממית, המלווה במדורות, טיולים וכינוסים רבים במוקדים שונים ברחבי הארץ. עם זאת, האירוע ממשיך לשמר אתמקורותיו ההיסטוריים והרוחניים.
מתי מדליקים מדורות בל"ג בעומר 2024?
נהוג להדליק את המדורות בערב ל"ג בעומר, קרי ביום שבת ה-25.5.2024. יחד עם זאת בשנים האחרונות במקומות רבים מציינים את החג ללא הדלקת אש, למשל באמצעות טיול עששיות.
מתי חופש ל"ג בעומר 2024?
יום ראשון, י"ח באייר, 26.5.2024. שימו לב - השנה, ל"ג בעומר הוא יום לימודים בבתי הספר היסודיים בלבד, תלמידי בתי הספר התיכוניים לא לומדים ביום זה.
מדוע חוגגים את ל"ג בעומר?
ל"ג בעומר הוא יום שמחה. הוא מצוין בעיצומם של ימי ספירת העומר – ביום ה-33 לספירה. והוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי ויום שבו תמה המגפה שהרגה 24 אלף מתלמידי רבי עקיבא. ל"ג בעומר לא נחשב ליום חג, אך פוסקים בו ממנהגי האבלות ומותר לעשות בו כל מלאכה.
את יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי מציינים בעלייה לקברו להילולת מירון, בלמידה בספר הזוהר הקדוש שחיבר, ובהדלקת מדורה, שכן ביום הפטירה אפשר לזכות בקניינים הרוחניים של הנפטר ולשמוח באור הרוחני שהגיע אלינו באותו היום. ואם לכל נפטר אנו מדליקים נר נשמה, כשמדובר בנשמה כה גדולה (בזוהר הוא אף מכונה בארמית "האש הקדושה"), עד שהיא ראויה להדלקת מדורה. אמונה נוספת היא כי ביום פטירתו השמש לא שקעה עד שסיים לגלות את רזי התורה בזוהר הקדוש. עם זאת, הדלקת המדורה היא מנהג בלבד ואינה מצווה. נהוג להדליק את המדורות בערב החג, אך שימו לב שאכן מותר להדליק אש במיקום שאתם בוחרים למדורה.
כמו כן נהוג לקיים את טקס החלאקה, שבו גוזרים משערם של הילדים שהגיעו לגיל 3 כהכנסה לקראת התספורת; והחסידים נוהגים לצאת ליער לירות בחץ וקשת – הקשת היא סימן לכעס האלוהים, ובזכות רבי שמעון לא נראתה הקשת בימיו.
מהם מנהגי החג?
חג ל"ג בעומר מלווה במגוון מנהגים ומסורות עתיקות יום, שחלקן נשמרים עד היום. בין המנהגים הבולטים ניתן למנות:
1. הדלקת מדורות ומשואות - מנהג עממי ושמח המסמל אור וחגיגיות, שהיה נפוץ בעיקר בקרב יהודי ארץ ישראל.
2. עלייה לציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון, ל"הילולה" וטקסים לזכרו. מנהג זה החל כבר במאה ה-16.
3. קריאה וחגיגות סביב ספר הזוהר שחובר על ידי רבי שמעון בר יוחאי.
4. משחקים ושעשועים שונים כמו חץ וקשת או מחנאות, לציון הקשר למרד בר כוכבא לפי אחת הגרסאות להוראת החג.
5. הפסקת מנהגי האבלות לזכר תלמידי רבי עקיבא - חלק מקפידים להפסיק כבר בל"ג בעומר עצמו, ויש שממשיכים עד לאחריו.
6. טקס ה"חלאקה" הראשונה לתינוקות יהודים בגיל שלוש שנים, על רקע המנהג לספור שערות הילדים בל"ג בעומר.
בימינו, ל"ג בעומר הפך גם לחג עממי ותרבותי המשלב בין המסורות העתיקות לבין טיולים, אירועים שונים ומפגשים חברתיים בכל רחבי הארץ.
מדוע מדליקים מדורות בל"ג בעומר?
שורשיה של מסורת הדלקת האש בחג ל"ג בעומר נעוצים במנהגי ההילולה לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר. בקרב יהדות הגולה החלו לציין את יום פטירתו באמצעות הדלקת משואות ונרות על גגות בתי הכנסת והבתים, כביטוי לכבוד צדיקים ולהנצחת מורשתם.
מנהג ההדלקה התפשט גם לחגיגות ל"ג בעומר עצמו, בירושלים ובחברון. אך בתקופה המודרנית, עם אימוץ החג על ידי הציונות ותנועות הנוער, התווספו לו סממנים חדשים של מרידה, תעוזה והערכה לטבע. כך הפכה יציאת ילדים ובני נוער להדליק מדורות ענקיות בשדות לחלק בלתי נפרד מאופי החגיגות.
כיום, רבים מהורי ילדי הגנים ובתי הספר היסודיים מעדיפים לחגוג את החג במהלך השבוע ולאו דווקא בערב החג עצמו.
הנחיות בטיחות להדלקה אחראית של מדורות בחג
הדלקת מדורות בל"ג בעומר היא מסורת עתיקה ומרגשת, אך היא גם טומנת בחובה סכנות משמעותיות במקרה של חוסר זהירות. מדי שנה נגרמים נזקים לרכוש ולסביבה, ואף פציעות אנשים, בשל הדלקת מדורות באופן רשלני וחסר אבטחה.
לפיכך, הרשויות המתאימות קובעות כללי בטיחות ברורים להקמת המדורות. ראשית, יש לבחור שטח מרוחק ממבנים, צמחייה ותשתיות, ולהגביל את גודל המדורה למידות סבירות ומבוקרות. כמו כן, חשוב להקפיד על לבוש מגן מתאים ולהצטייד באמצעי כיבוי וזעקת חירום.
ההדלקה עצמה צריכה להתבצע אך ורק בידי מבוגר אחראי ותחת השגחתו, תוך שימוש בחומרי בעירה מותרים ועץ יבש בלבד. יש להרחיק מן המדורה ילדים ולא להשאירה ללא פיקוח.
שימו לב – ביישובים רבים ישנם אזורים מתוחמים אשר מיועדים עבור מדורות ל"ג בעומר ועל כן מותר לקיים מדורות רק בהם, אנא עקבו אחר הוראות הרשות המקומית.
לאחר סיום החגיגות, יש לכבות את האש באופן יסודי באמצעות מים וחול, וללוות זאת בקירור המקום למשך כחצי שעה כדי למנוע התלקחויות חוזרות. במקרה של התפשטות אש, יש להתריע מיידית לכוחות הכיבוי וההצלה ולפעול על פי הוראותיהם.
כללי הבטיחות המחמירים הללו נועדו לאפשר המשך חגיגות ל"ג בעומר במסורת העתיקה והטבעית שלהן, אך תוך הבטחת שלום הציבור והימנעות ממפגעים סביבתיים כתוצאה ממנהג המדורות.
היכן אסור להדליק השנה מדורות?
לקראת חג ל"ג בעומר השנה, הוציא נציב כבאות והצלה לישראל הוראות מיוחדות להגבלת מנהג הדלקת המדורות במקומות רבים. צעד זה התחייב בשל תנאי מזג האוויר החריגים השוררים, העלולים להוביל להתלקחות וההתפשטות של שריפות בקנה מידה נרחב.
על פי צו רב טפסר אייל כספי, הדלקת מדורות בל"ג בעומר תותר רק באתרים ובמתחמים ייעודיים שהוכנו מראש לכך על ידי הרשויות המקומיות באישור כבאות והצלה.
לעומת זאת, חל איסור מוחלט והגבלה מלאה על הדלקת אש, מדורות וכל להבה אחרת בפארקים, בשמורות הטבע ובשטחים הירוקים המוכרזים של קרן קיימת לישראל (יערות קק"ל).
הצעד המחמיר של הרשויות נועד למנוע מראש את מצבי הסיכון המוגבר להתפשטות שריפות עצומות בשטחים הפתוחים במהלך חגיגות ל"ג בעומר. בכך מקווים למזער את הנזקים האפשריים לנוף הארץ ולסביבה הטבעית, ולאפשר חגיגה בטוחה של המסורת העממית תוך הימנעות מאסונות.
הילולת הר מירון 2024
במרכז חגיגות ל"ג בעומר ניצבת ההילולה המסורתית הנערכת על קברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. המסורת קובעת כי ביום זה, תאריך פטירתו, גילה הרשב"י לתלמידיו את סודות התורה הנסתרת והקבלה לפני הסתלקותו מהעולם.
לחגיגות ההילולה הייחודיות במירון מצטרפת מסורת הדלקת מדורות וריקודים לצידן. על פי המקורות, אש עצומה אפפה את ביתו של הרשב"י ביום פטירתו, ולזכר כך הונהג המנהג של להבות הריקודים בהר המירון.
השנה, בשונה משנים רגילות, תתקיים ההילולה במתכונת מצומצמת ובהשתתפות מצומצמת מאוד. זאת בהמשך למגבלות שהוטלו לאחר האסון הכבד שאירע במירון בשנת תשפ"א. במסגרת המתווה החדש, יתקיימו במתחם הציון רק שלושה טקסי הדלקת אש מצומצמים של זרמים שונים בחסידות. מתכונת דומה לזו שהייתה נהוגה גם במהלך תקופת מגפת הקורונה.
למרות הצמצום הזמני, ההילולה במירון ממשיכה לשמר את מרכזיותה הרוחנית והמסורתית בחג ל"ג בעומר ואת ההנצחה הייחודית לדמותו ולמורשתו של רבי שמעון בר יוחאי.
האם רבי שמעון בר יוחאי באמת נפטר בל"ג בעומר?
למרות המסורת הרווחת, קיימים ספקות רבים לגבי התאריך המדויק של פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר הקדוש. במקורות העתיקים ביותר - התלמוד הבבלי וספר הזוהר עצמו - אין כלל ציון של התאריך ל"ג בעומר כיום פטירתו.
רק בספרים שנכתבו לפני כ-500 שנים החלה להופיע לראשונה האגדה הקושרת את מותו של הרשב"י לתאריך זה דווקא. אחד מגדולי רבני המאה ה-18, החיד"א, אף טען נחרצות כי מדובר בטעות שתרגמה לא נכון רמז קדום יותר בכתבי האר"י.
על פי גרסתו, המקור הקדום אמר שביום ל"ג בעומר ציינו את "שמחת רבי שמעון" - כנראה לציון הסמכתו המשמעותית לרבנות בידי רבי עקיבא. אך הדורות הבאים טעו וקראו את המילה הקצרה "שמ'" כקיצור למילה "שמת" (נפטר) במקום "שמחת".
החיד"א הסביר כי הסיבה האמיתית לשמחת היום הייתה כי בתקופת רדיפות הרומאים האכזריות, בה נאסר חינוך רבני, רבי עקיבא לא נכנע וניצל את יום זה כדי להעניק הסמכה רבנית לתלמידים, ובכללם רבי שמעון בר יוחאי. זהו האירוע ששימח את עם ישראל ביום הזה.
למרות הספקות הרבים והתלבטות המלומדים, הרי שהמסורת הרווחת בקרב הציבור הרחב היא עדיין לחגוג את ל"ג בעומר כיום פטירתו של הרשב"י הקדוש.
עד מתי לא נהוג להינשא בתקופה שאחרי ל"ג בעומר?
קיימים מנהגים שונים בקרב עדות ישראל השונות:
בקרב יהדות המזרח, נהוג איסור על חתונות החל מפסח ועד ל"ד בעומר בבוקר. החל מי"ט באייר מותר לערוך חתונות, אך בל"ג בעומר עצמו עדיין אין נישאים.
ביהדות האשכנזית קיימים מנהגים מגוונים בנושא: חלק אוסרים חתונות מפסח עד בוקר ל"ג בעומר, אחרים עד חג השבועות (פרט לל"ג בעומר). יש גם המתירים חתונות מפסח עד ר"ח אייר או מר"ח סיוון עד השבועות, תוך איסור רק בחודש אייר או בשבועות עצמו. מנהג נוסף אוסר חתונות בכל תקופת הספירה פרט לל"ג בעומר וערב שבועות.
כלומר, קיימת שונות ניכרת במנהגי ההיתר והאיסור על חתונות וטקסי שמחה באותה תקופת הספירה, בהתאם למסורות המשפחתיות השונות.
עד מתי לא נהוג להסתפר בתקופה שאחרי ל"ג בעומר?
בעדות ספרד מקובל להתיר הסתפרות החל מבוקר יום ל"ד בעומר. לעומת זאת, בקרב יהדות אשכנז, המנהג הוא להתיר הסתפרות כבר מבוקר ל"ג בעומר עצמו. עם זאת, בקבלה מקפידים להימנע מתספורת עד לערב חג השבועות.
