בית הספר של החופש הגדול, המסובסד על ידי משרד החינוך, מיועד לילדי הגן ובתי הספר היסודיים. אולם, לאור נסיבות השנה האחרונה, כרגע קיומו מוטל בספק בשל העדר תקציב, ונראה כי למרות שנחסכו מתלמידי ישראל הרבה ימי לימוד - הם לא יקבלו מענה גם בחודשי הקיץ.
אלא שבזמן שיש מי מאיתנו שממשיכים לחיות בחוסר הוודאות, 18 ראשי רשויות מקומיות בישראל, החליטו שהם לא מחכים לתקציב הממשלה לקייטנות הלימודיות וקיבלו על עצמם להעניק מענה לתלמידי עירם ולהוריהם, באמצעות שיתוף פעולה עם ארגון תלמ"א. במסגרת אותו שיתוף פעולה ייהנו התלמידים מלימודי "סאמר סקול" בבתי הספר, המעניקים למידה משמעותית וחוויתית באנגלית. מדובר במסגל של כ-75 שעות לימוד במשך כשלושה שבועות, מה שנחשב שווה ערך לעשרה חודשי לימוד, בסבסוד הרשות המקומית, תכנית החינוך הלאומית - תלמ"א וקרנות יהודיות מחו"ל. בין הרשויות המשתתפות בפרויקט ניתן למצוא את רחובות, אשקלון, ירושלים, אילת, נהריה, פרדס חנה כרכור, קריית מלאכי, עמק יזרעאל, מגדל העמק, רהט, תמרה, מג'דל שאמס, ראמה, מע'אר, ירכא, אשכול, כפר הנוער בן שמן, עין, קיניא, נוף הגליל וכפרי נוער נוספים.
שני מורים לכל כיתה
אז איך זה בדיוק הולך לעבוד? כ-300 מורים ציונים לאנגלית, מרחבי העולם, צפויים להגיע בקיץ הבא לישראל, על מנת ללמד אנגלית בהתנדבות כ-9,000 תלמידים, במסגרת "סאמר סקול" בינלאומי שיתקיים בבתי הספר ביולי הקרוב. "בכל פעם מחדש הממשלה מקבלת החלטות מבלי לחשוב על השלכותיהן", אומר מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת ומוסיף, "אי אפשר להיאבק בנגיף הקורונה מבלי לתת מענה לימודי או נפשי לתלמידים שנמצאים כבר חודשים ללא מסגרת. דווקא בעת קשה זו, בה ילדינו עוברים חוויות מטלטלות שתוצאותיהן מדאיגות, נדרשים כולנו - ובעיקר מערכות החינוך והקהילה ברשויות המקומיות - לעשות כל מאמץ ולהפעיל חשיבה יצירתית ועשירה, להשלים את החסר ולהתארגן לפתיחה מהירה של מערכות החינוך והתרבות בערים השונות".
בפועל, בכל כיתה ילמדו שני מורים - מורה מתנדב מחו"ל שיוביל את הלימודים באופן פדגוגי, ולצידו מורה ישראלי (לאו דווקא לאנגלית) שהוקצה על ידי בית הספר אשר ישמש גשר מתווך עבור התלמידים. כל יום לימודים בתכנית מחולק לשניים - החלק הראשון הינו חלק "עיוני" בו הלימוד מתבצע על ידי ספרי לימודי ומערכי שיעור קלאסיים המוכנים מבעוד מועד, ואילו החלק השני של היום הינו חלק "חווייתי".
"הגיע הזמן להבין כי אלו שהיו מאחור, ומדינת ישראל לא קידמה אותם עוד לפני הקורונה, יהיו הנפגעים העיקריים ביותר גם כשתחלוף המגיפה", מסביר אלון פוטרמן - מנכ"ל ומייסד תלמ"א, "אני לא מבין למה אין תכנית המתייחסת ליום שאחרי. יש תלמידים שלא היו בבית הספר אפילו חודש אחד שלם בשנה האחרונה. חשוב לנו לומר כי יש אפשרות לתת מענה וחשוב לנו לוודא שהילדים שצריכים יותר יקבלו וישלימו את הפערים במהלך חופשת הקיץ. על כן, נכון לנו להתעמק בתכנים והזדמנויות - באותה המידה שבה אנו מתעסקים בלוגיסטיקה ובירוקרטיה. מערכת החינוך צריכה לשים על השולחן את התוכנית 'ליום שאחרי הקורונה'".
"עוד שנה אבודה בה התלמידים שילמו מחיר כבד"
חלק מהרעיון שעומד מאחורי תכנית תלמ"א, הוא שאותם מורים מתנדבים לאנגלית מחו"ל, יובילו שינוי חברתי אמיתי. העובדה שאותם מורים נחשפים למדינת ישראל לא רק כתיירים, ללא ספק תורמת לכך. מורי הפרויקט משנים קודמות מספרים על חוויה עוצמתית ומשנת חיים. חלקם אף גילו רצון ומוטיבציה להאריך את השהות בארץ ליותר מחודש, וחלקם אף החליטו להישאר ולעשות עלייה. "חשוב לי לבלות את הקיץ שלי עם תלמ"א בישראל", משתפת ג'מי לפר מארצות הברית, אחת מהמורות בפרויקט, "כך אני יכולה ליצור קשרים משמעותיים עם אנשים שונים ולהיות במדינת ישראל שאני כל כך אוהבת".
לדבריו של פוטרמן, לפרויקט עצמו ישנם מדדים מוגדרים שהורכבו יחד עם משרד החינוך. "בתכנית יש רמה מסוימת של אנגלית שילדים אמורים להיות מסוגלים לעמוד בה בסיומה", הוא מסביר, "אחד היעדים הנוספים הוא שרמת הביטחון של התלמידים בשיעורים תעלה, שהם יבינו שהכיתה היא מקום בטוח וחשוב לנסות להעז ללמוד ולהשתתף בשיעורים".
"אנחנו לא זקוקים להנהגה שתשקף לנו את הקושי, אלא להנהגה שתאיר לנו את המקומות שאנחנו רוצים שהתלמידים שלנו יגיעו אליהם. מאחורינו עוד שנה אבודה שהתלמידים שילמו בה מחיר כבד. מדובר במחיר חברתי, נפשי ולימודי", אומר פוטרמן בכאב, "לצערנו תקופת הקורונה חידדה את הפערים הלימודיים והחברתיים בין המרכז לפריפריה ונוכחנו לראות שרק מי שידם הייתה משגת, יכלו לתמוך בהעשרת ילדיהם בשיעורים פרטיים בזמן שילדים אחרים נותרו מאחור. יש כאן הזדמנות לקדם ילדים ללא קשר למצב הסוציו-אקונומי של המשפחה וללא קשר למקום בו הם גרים. לא יכול להיות שהשיח היחיד שנשמע מראשי מערכת החינוך עוסק בכמות התלמידים המותרת להתכנסות, הגיע הזמן לחשוב באופן מעמיק ויצירתי על הדרך להעניק לתלמידים הזדמנויות לגשר על כל מה שהפסידו בשנה זו".
"לצד כל הכאב מול ההתנהלות של משרד החינוך, השנה דווקא בגלל הקורונה כמות הרשויות המקומיות בפריפריה שמבקשות להיכנס הולכת וגדלה", הוא מסכם, "יש פה טון ביקורתי מאוד. מנגד כמות המורים שפנו אלינו ומצהירים על קבלת החיסון השני והרצון להגיע לישראל על אף הטירוף - הוא לא מובן מאליו. אנשים בכל העולם מפחדים לנסוע לחופש, ובטח להגיע לישראל לא לעניין תיירותי, אבל יש כאן נתונים מחממי לב בשנת הקורונה".