כשעומרי סגרון (34) מקריית שמונה התגייס כלוחם לצנחנים, הוא לא תיאר לעצמו שפציעה אחת תשנה את חייו ותוביל אותו להיות מעצמת סייבר. "כשרציתי לחזור לקריית שמונה, הבנתי שאין לי לאן", הוא מספר, "עבודה בהיי-טק הייתה רק במרכז וזה משהו שלשמחתי אנחנו מצליחים לשנות".

בעקבות הפציעה הגיע סגרון להיות קצין קשר ואחרי שמילא תפקידים מעניינים נוספים, הדרך לממר"ם (מרכז המחשבים ומערכות המידע) הייתה סלולה. בממר"ם נפתחו לו עוד דלתות כאשר נדרש להקים את מערך הסייבר ההגנתי ביחידה ולהכשיר מאות חיילים תחתיו. אחרי שמונה שנים משמעותיות בצה"ל, הוא יצא לעולם העסקי והחל לעבוד בסטארט אפ. הוא הקים את קבוצת HIGDELE דרכה סיפק הכשרות סייבר למסגרות אקדמיות בארץ ובעולם ועבד בתחום הייעוץ. לפני כשלוש שנים, חברת "האקר יו" בחרה בו מטעמה לבנות את מערך הסייבר עבור שמונה עשרה אוניברסיטאות ומכללות. ולפני שנתיים, כשהוא עדיין על הקו בין ארה"ב לישראל הוא רכש את חברת "סייבר סקול" אחרי שהתמקצע בסטנדרט בין לאומי עם הבנה מאוד ברורה שהוא רוצה להכשיר את הילדים בישראל ולתת להם הזדמנות שווה להתקדם ולהצליח בתחום הסייבר המקומי והבין-לאומי.

עומרי סגרון  (צילום: נטיה דנדואה)
עומרי סגרון|צילום: נטיה דנדואה

"תוך כדי שאני עמוק בתוך העניינים בארה״ב, ומתרוצץ הלוך ושוב, רכשתי את חברת סייבר סקול שמשנת 2014 עסקה בהכשרות של ילדים ונוער", הוא מספר, "לאחר שרכשתי אותה, החברה גדלה וצמחה להיות חברה המספקת הכשרות לא רק במתנ"סים ובתי ספר, אלא ממש לארגונים גדולים, אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות, משרד החינוך, עמותות ועוד. החיבור לאחר הרכישה העצים את סייבר סקול לחברה הגדולה שהיא היום". 

לאחר רכישת החברה שהפכה למעשה לבית ספר שמכשיר ילדים, בני נוער וסטודנטים כבר מכיתה א' בתוך בתי הספר, בתוכנית שמאושרת על ידי משרד החינוך, הוא החליט להעביר את המטה לכרמיאל. "חלק מתהליך הרכישה היה העברת המטה לצפון, תוך חודש העברנו את הפעילות של החברה לפה. יש אנשים שרואים בצפון חיסרון, כי אחת המשימות הכי קשות היא גיוס עובדים. מישהו אמר לי שמי שגר בצפון - קודם בחר לגור קודם בצפון ורק אחר כך מחפש עבודה. אנחנו רואים בכל המכלול יתרון, אנחנו עוזרים לצפון והצפון עוזר לנו. עם ילדים זה הרבה יותר מאתגר - לא מעניין אותם שהמדריך שלהם יוצא יחידה מובחרת, אם הוא לא מצליח להחזיק אותם מרותקים לחומר אנחנו מבינים שמשהו לא עובד".

"לשמוע מבן אדם 'שינית לי את החיים' - שווה יותר מכסף"

כיום "סייבר סקול" מלמדת כבר בתוך בתי ספר שונים ברחבי הארץ, בתוכנית שמתאימה לילדים ולא מצריכה רקע במחשבים. החל מהשנה הבאה הם יגיעו לעוד בתי ספר ברשויות שונות שמבינות את החשיבות של לימודי הסייבר מגיל קטן. בשנת הלימודים הבאה יחל משרד החינוך, בשיתוף משרד המדע, בתוכנית להנגשת מקצועות ההיי-טק, כמו מדעי המחשב, פיזיקה, ומתמטיקה – כבר בשלבי גני הילדים, כחלק מתוכניות הלימודים השוטפות בגנים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. "סייבר סקול", המפעילה תכנית המותאמת לילדים ונוער כבר פועלת במספר ערים ואף מפעילה תכניות אונליין. ברמת השרון לדוגמה, כיתות ז'-ט' לומדות סייבר כחלק מתוכנית הלימודים. בצפת מתחילים בכיתות א'-ב' ללמוד סייבר, ומשנה הבאה גם בגבעתיים.

כשאני שואלת את סגרון אם אפשר להתפרנס מלימוד ילדים התשובה מפתיעה. "אני חושב שמי שעוסק בתחום הכשרות הסייבר, לא עושה זאת בשביל הכסף", הוא אומר, "הכסף הגדול נמצא בייעוץ, במיוחד שזה אצל ילדים. זה צריך להיות היקף גדול מאוד כדי להרוויח. לעומת הכשרה של ילדים, אצל מבוגרים, בתוך פחות משנה - הם מקבלים הכשרה מקצועית ברמה גבוהה ולאחר מכן הם יכולים לצאת לשוק העבודה, למצוא עבודה בסייבר והמשכורת שלהם גדלה פי שלושה, זה מדהים. לשמוע מבן אדם 'שינית לי את החיים' - שווה יותר מכסף. אצל ילדים, מדובר בחינוך וזה יותר משמעותי. מצד אחד זה פחות ריווחי, אך מצד שני ההשפעה שלך היא יותר גדולה". 

במה זה מתבטא?

"זה מתבטא בכך שיש ילדים שלא חשבו שהם ילכו לעולם הסייבר ולבסוף הם מתמיינים לסייבר בצבא. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז שהרבה פעמים התפיסה של מערכת החינוך והסביבה הקרובה אליהם היא שהם לא 'תלמידים טובים'. אנחנו נמצאים שם עבורם, מאמינים בהם וגורמים להם להרגיש את תחושת ההצלחה. אנחנו גורמים לילד להיות מוצלח בתחום שנחשב 'אליטיסטי'. לפעמים מדובר בילדים שלא אוהבים ללמוד אבל מצליחים לשבת ארבע שעות ברצף ולא לעזוב את המחשב. זה מחזק אותם וגם פותח להם את האפשרות לקריירה מבטיחה".

 

נצח טופז (צילום: ולד לימר)
צילום: ולד לימר

נצח טופז (30), מנכ"ל החברה היום, גם הוא יליד קריית שמונה שעשה את שנת השירות שלו לפני הצבא בעירו והקדיש אותה לחינוך. אחרי שהצליח בעולם היזמות וסחר באמזון, ואחרי שפיתח תוכנה למסחר ברשת הענק, החליט גם הוא לחזור הביתה לקריית שמונה.

"גדלתי בבית דתי ליברלי", הוא מספר, "מהר מאוד נחשפתי לעולם המחשבים, משהו שלא היה נהוג באותה תקופה ובטח שלא בקריית שמונה. אחד הדברים שעזרו לי לצמוח ולהתפתח הוא הלמידה העצמית וזה גם מה שהצמיח את 'סייבר סקול'. הידיעה שאנחנו מבטלים את הפריפריה ויכולים לתת לכל אחד בכל מקום את הכלים שהוא צריך ובנוסף לבנות קהילה סביב הסייבר, זה לא פחות ממדהים".

איך זה קורה בפועל?

"עם תחילת הקורונה נאלצנו לחשב מסלול מחדש, הקמנו מערך של לימודי אונליין בזום. להכשיר מדריכים ללמד ילדים זה גם ככה לא דבר פשוט, את הילדים זה לא מעניין אם המדריך הוא גאון בתחומו או יוצא יחידה מובחרת, אם הוא לא מצליח להחזיק את השיעור נכשלנו. פה היה האתגר הגדול, כי לצד הלימודים אנחנו כל הזמן שואפים להתחדש ומשקיעים הרבה בהכשרת הצוות".

נצח מוסיף ומחזק שהיום הילדים שלנו צופים בנו, וגם אנחנו למעשה רוב שעות היום עם פלאפון ביד. "הילדים שלנו גדלים למציאות הזאת, הכישורים שלהם הרבה יותר חדים ובאים להם בקלות, יותר מאשר לבני הדור שלנו שהיו צריכים ללמוד את הכול. כשאתה נותן לילד שלך אפילו לשחק במשחק מחשב והוא יוצר אינטראקציה עם אנשים מסביב לעולם, הוא חייב לדעת ממה להיזהר ואיך לנהוג בצורה נכונה".

"הבנתי שהנפש של הילד היא עדינה אך מתמסרת"

גם אסתי רובינשטיין (27), מדריכה מובילה ב"סייבר סקול" שגרה היום בקיבוץ הגושרים, מכירה את הנושא מקרוב. "גדלתי בבית חרדי שמשתייך לחסידות גדולה", היא מספרת, "נחשפתי למחשב לראשונה בגיל 18, אבל כבר אז ידעתי שאני אעבוד בתחום ואני מרגישה שליחות ללמד ילדים. היום אני מגדירה את עצמי סיפור הצלחה".

אסתי, עשתה את הדרך הקשה, עברה לימודי השלמה ולאחר מכן למדה עשרות קורסים במכללות. בסוף, בזכות מודעה אחת שנתנה לה פתח להצליח, היא הגיעה למה שהיא היום. "דרך מודעה בלימודים הזמינו אותי לריאיון באחת החברות המובילות במשק", היא נזכרת, "היום אני עובדת בחברה בתחום הסייבר ובמקביל מלמדת ב'סייבר סקול'. השנה הזאת הייתה מרגשת מאוד עבורי, זכיתי ללוות קבוצה של ילדים חסרי ביטחון, חלקם לא יצאו בכלל מהבית בגלל הקורונה, חלקם עברו את מבצע 'שומר החומות' ובכלל הילדים השנה עברו טלטלות לא פשוטות. בין הילדים שאני מלמדת, אני גם מדריכה קבוצה של ילדים דתיים שאחרי 'אסון מירון' הייתי צריכה ללמד אותם. אז הבנתי שהנפש של הילד היא עדינה אך מתמסרת".

איך באמת מלמדים ילדים לא להשתמש בכוח שלהם לרעה?

"זאת שאלה מצוינת. לצד לימודי הסייבר הפרקטיים, אנחנו לומדים מהו פרופיל פיקטיבי לדוגמה, איך לזהות או איך לבנות אותו ולצד זה מה המשמעות של עבירה מסוג זה. ילדים שעוברים שיימינג למשל - אנחנו מדריכים אותם למי ניתן לפנות במקרים כאלה, איך לקנות באתר מאובטח ומה זה בכלל אתרים מאובטחים. הילדים יוצאים עם כלים לחיים, מעבר לאפשרות למקצוע. קחי לדוגמה אתר בגדים בינלאומי ומוביל, כזה שכל בן נוער קונה בו בגדים היום. אנחנו מנתחים אותו בצורה טכנולוגית - אני מראה להם בקשות שיצאו מהדפדפן שלי לשרת, מה קורה בדרך, איפה זה עובר, איפה גוגל מגן עליי מה זה 'חומת אש'".

אסתי רובינשטיין (צילום: באדיבות המצולמת)
אסתי רובינשטיין|צילום: באדיבות המצולמת

אסתי מספרת על תלמידה שלה, רק בת 14, שממש סרבה לפתוח מצלמה ומיקרופון בזום. "הבנתי שהיא חוששת ממשהו אבל לא הצלחתי להבין ממה", מסבירה אסתי, "עד שהתברר לי שהיא פוחדת שיצחקו עליה בגלל שהקול שלה מעט שונה. היום, אחרי תהליך של בניית אמון והפיכת קבוצת הילדים מכל רחבי הארץ לקבוצה אחת מובילה, היא הבינה שלכל אחד יש סיפור מיוחד בפני עצמו וכולם שונים באיזשהו אופן. היום המקום שלה כל כך תורם, שהיא שולחת לנו חומרים על סייבר, וזה מבחינתי סוג של הגשמת ייעוד".