אם הייתם יודעים שבעוד שנה מעכשיו תאבדו את מאור עיניכם, מה הייתם רוצים להספיק לראות? זוג הורים ניו זילנדיים נאלצו לחשוב היטב על השאלה הזאת לאחרונה, אך בהקשר קשה עוד יותר: בנם בן ה-12 לואי, שבעוד שנה יתעוור לחלוטין. זוג ההורים החליטו לעשות את השנה הזו בלתי נשכחת, ולחרוט בזכרונו של בנם כמה שיותר חוויות מופלאות, שיספיקו לו לכמה שיותר זמן.

ללואי קורבט הצעיר יש מחלת עיניים ניוונית של הרשתית בשם רטיניטיס פיגמנטוזה אשר מכלה את ראייתו באופן הדרגתי ומהיר למדי. עד כה ירדה יכולת הראייה של לואי ב-50 אחוז, ואת האחוזים הנותרים הוא צפוי לאבד בשנה הקרובה. "הראייה של לואי מידרדרת, ואנחנו צריכים למהר להראות לו את העולם," אומרת אמו קתרין. "המשימה שלנו היא למלא את בנק הזיכרונות הוויזואליים של לואי בדברים יפים, שיישארו איתו לעד. הוא לא יוכל עוד לראות את פנינו, ולא לצפות במשחק בטלוויזיה או לראות את הגשם יורד, לכן יצרנו יחד רשימה של דברים שחשוב לו לראות. הגרנד קניון, מפלי הניאגרה, אמפייר סטייט בילדינג, משרדי גוגל בקליפורניה, וכמובן את הבוסטון סלטיקס. הוא משוגע על כדורסל אמריקני".

התחנה החשובה ביותר ללואי, אם כן, היא בוסטון, שם משחקת קבוצת הכדורסל הנערצת עליו, הסלטיקס, אשר קיבלה אותו באהבה וכבוד רב. לואי קיבל כרטיסים על המגרש, וזכה לפגוש את השחקנים האהובים עליו. לואי הנרגש התקבל באיצטדיון הכדורסל בתרועות, קריאות במערכת הכריזה, וכל הקהל אחז בניירות שכאשר הונפו באויר, נכתבו המילים: "ברוך הבא לואי". ללא ספק מחזה שקשה יהיה ללואי לשכוח.

עוד בערוץ בית ומשפחה:

"הרבה אנשים טובים עזרו לנו"

הטיול המרגש של הילד המתעוור (תמונת AVI: mako)
"למלא את בנק הזיכרונות הוויזואליים של לואי בדברים יפים, שיישארו איתו לעד"|תמונת AVI: mako
מדובר בסיפור מתוק-חמוץ ומחמם לב, אך מעבר לעצב על אובדן הראייה הצפוי, הטיולים הללו עולים למשפחה הניו זילנדית הזו המון כסף. "יש לנו חמישה ילדים", אומרת קתרין, "וההוצאות הן עצומות. כל זה לא היה מתאפשר ללא תרומות שאנו מקבלים מאנשים נדיבים וטובי לב שמסייעים לנו לממן את זה. השכן שלנו באוקלנד הוא מנכ"ל חברת הייטק גדולה מבוסטון, והחברה החליטה שהיא רוצה לממן לנו את הטיול לשם. הם גייסו לשם כך 25 אלף דולר. צירוף מקרים משמח נוסף התרחש כשאשתו של בעלי הסלטיקס, קורין גרוזבק, שמעה על המקרה של לואי ברשתות החברתיות, יצרה קשר, ודאגה לכרטיסים ולאירוח של לואי".

גרוזבק היא גם מנהלת עמותה התומכת בבית ספר לעוורים בבוסטון, ובמשחק בו צפה לואי, הילדים העיוורים היו אלה ששרו, כמיטב המסורת, את המנון ארה"ב. "אני חושבת שעבור ילד כמו לואי, זה חשוב מאוד שניתנה לו ההזדמנות לראות את הילדים העיוורים שרים על הבמה," אומרת גרוזבק, שארגנה את המחווה בעצמה. "חשוב שיראה שילדים עיוורים יכולים להגיע להישגים גדולים, ולשיר מול כל העולם. אני רוצה להאמין שגם מזה ישאר לו זיכרון חזק ומתמשך, שיקל על המשך דרכו".

>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?