שנות ה-50, ה-60 וה-70, תקופת הצנע והתקופות הכי קשות של המדינה מבחינה כלכלית באופן פרדוקסלי היו התקופות הכי טובות של כפרי הנוער והפנימיות. הם הוקמו הם תוקצבו, והיה מי שדאג. ואז זה נגמר. הגרעון בתקציב הולך ומחמיר, ואם זה ימשיך ככה יש לא מעט כפרי נוער שעומדים בסכנה אמיתית של סגירה למרות ההבטחות.
בשורה קשה, ובעיקר מאכזבת, הגיעה בימים אלה למנהלי 46 כפרי הנוער והפנימיות בישראל ול-12,000 הנערים והנערות שמתגוררים שם. בעודם מתמודדים עם מציאות כלכלית קשה גם כך, נוכח פער תקציבי מתמשך מזה שנים רבות של 56 מיליון שקלים מדי שנה, משרד החינוך הודיע להם כי "מגבלת התקנה" תתעדכן ל-68.7% ולמעשה הם יצטרכו להשלים בעצמם 35% מהתקציב הריאלי לו הם זקוקים כדי להתקיים בכבוד. השינוי מתוכנן בשל העובדה כי עלייה של 1.7% בתקציב "תקנת המודרכות", היא למעשה קיצוץ של 3.3% בגלל עליית המדדים השנה (ב-5%). מדובר בהתעלמות מוחלטת מהעליות החדות במדדים וביוקר המחייה באופן כללי.
"מדובר במינימום הבסיסי כדי להחזיק את הילדים, לא אקסטרות"
"המדינה הקימה כמה סוגים של פנימיות; חלק יושבות תחת משרד הרווחה, הרוב נמצא תחת משרד החינוך"' אומר משה (קינלי) טור-פז, חבר הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד, סגן יו"ר הכנסת, חבר ועדת חינוך ויו"ר משותף של שדולת כפרי הנוער והפנימיות בישראל, יחד עם ח"כ דן אילוז (הליכוד) ומיכאל ביטון (המחנה הממלכתי). "המדינה קבעה כמה סוגי תקציב לילדים האלה. יש נתון האומר שלגדל ילד במדינת ישראל מיום היוולדו עד עצמאותו עולה בממוצע מיליון וחצי שקל, ובאין הורים המדינה נכנסת לנעליהם ומתקצבת את הפנימיה שתגדל את הילד במקום ההורים.
לדבריו של טור-פז, ילד כזה מתוקצב שלוש פעמים: פעם כמו כל ילד רגיל כתלמיד בית ספר, 25,000 שקל לשנה בממוצע, תקציב שני הוא סל לדור, תקציב הפנימיה שהוא למעשה סל בסיסי שנקבע בשנות ה-70 ולא עודכן מאז, מלבד הצמדה חלקית. בשנות ה-90 המדינה הוסיפה סל שלישי שכולל את כל מה שילד צריך מעבר לבסיס כמו חוגים, כריך לאחר הצוהריים, מורה פרטי וכדומה. גם הסל הזה לא עודכן. מי שלמעשה מנהל את כפרי הנוער והפנימיות הן העמותות, המדינה היא המתקצב והבירוקרטור.
"כמעט כל כפרי הנוער והפנימיות נאלצות לגייס משאבים כדי להשלים את מה שהמדינה לא נותנת. זה קורה בשתי דרכים: תרומות וייצור הכנסה כמו לדוגמה - השכרת המבנה בחופשים. צריך להבין שהגופים האלה נמצאים בגירעון של 30% מהתקציב שלהם. המדינה כל שנה חוסכת 56 מיליון שקל בכספים השוטפים של הילדים האלה. מדובר במינימום הבסיס כדי להחזיק את הילדים האלה, אלה לא 'אקסטרות'. שנים אני נאבק לקבל תקציב גם לבינוי ושיפוץ. הפעם האחרונה שקיבלנו תקציב עבור זה היה בתקופה ששי פירון היה שר החינוך. ואז ניתן סכום חד פעמי של 30 מיליון שקל לשיפוץ פנימיות, קק"ל העמידה תקציב דומה, והגענו ל-60 מיליון. אבל זאת הייתה הפעם האחרונה. יש לומר שמאיר כהן כשר רווחה פתח תקנה לשיפוץ פנימיות אבל רק של הרווחה. הנושא הזה נמצא בפער גם בבינוי, שיפוץ וגם השוטף", הוא מסביר.
דני גילדין, מנהל כפר הנוער כפר גלים ויו"ר תא מנהלי כפרי הנוער וד"ר אילנה טישלר מנהלת כפר הנוער בן שמן, חוששים מאד, והעתיד מדיר שינה מעיניהם. בכפר גלים, הנמצא למרגלות הר הכרמל, לומדים 1,750 תלמידים ובמקום פועלת גם פנימייה המונה 310 ילדים בגילאים 13-18 שכולם לומדים בבית הספר. 80% מהילדים בפנימיית כפר גלים הם ילדי עליה שהגיעו מברית המועצות, לבדם או עם המשפחה, ו-20% הם ממשפחות ישראליות במצב סוציו-אקונומי קשה. "רוב הילדים מגיעים אחרי חווית עלייה קשה שלהם או של ההורים שלהם", הוא אומר.
"כאלה שנולדו בארץ, אבל תהליך העלייה גרם לקשיים בתוך המשפחה. רובם מרקע סוציו-אקונומי חלש או שאינם יודעים את השפה (בעיה מאוד קשה בימינו). בישראל אין מספיק כיתות אולפן, וילד יכול לשבת בכיתה ובמשך שנים לא לרכוש את השפה. מה שמייחד את כפרי הנוער בניגוד לפנימיות, זה שהילדים מגיעים מרצונם ומרצון המשפחה ולא בצו בתי משפט. אנחנו עוזרים לילדים להגיע למסלול של התמדה, הצלחה והשמת גבולות. המערכת הפורמלית והבלתי פורמלית עובדות ביחד. ילד קם בבוקר ופוגש מדריך שעוזר לו להתארגן, להתלבש, לקחת את החפצים, לאכול ולהגיע לבית ספר. בסוף יום הלימודים, המדריך מקבל מהמורה דיווח ועוזר לתלמיד בקשיים", מוסיף.
כמה מדריכים יש?
"פה מתחילות הבעיות. כשנחשפתי לכפרי הנוער, חשבתי לעצמי שזה הדובדבן שבקצפת שהמציאה מערכת החינוך הישראלית. אין מודל כזה בעולם. בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי. הבעיה מתחילה כשהמדינה לא מתקצבת את המודל הזה כמו שצריך. שני מדריכים מתחלקים במשמרות במשך 24 שעות, על קבוצה של 35 תלמידים עם קשיים. בלילה שולחים 310 ילדים לישון עם שומר אחד ער. זה לא נתפס. סטטיסטית לפחות חמישה ילדים יתעוררו בלילה עם איזושהי מצוקה שדורשת תשומת לב של מבוגר - ויש רק אחד. אנחנו האמא והאבא שלהם, וזה לא הגיוני. יש אינספור דברים שנשחקו. דמי הכיס למשל שכבר עשר שנים עומדים על אותו סכום של 70 שקל בחודש. ילדי הפנימיה לומדים בתוך בית ספר של 1,700 תלמידים שהולכים פעם או פעמיים בשבוע לקפיטריה, וילדי הפנימיה צריכים להסתכל עליהם בקנאה".
למרבה הצער, בכפר הנוער בן שמן המצב דומה: 400 חניכים בפנימייה בגילאי 6-18 ועוד כ-12 בוגרים המוגדרים כ"חיילים בודדים" עד תום שירותם הצבאי. ד"ר אילנה טישלר, מנהלת את כפר הנוער כבר 15 שנה, והיא מודאגת. "כשנכנסתי לתפקיד, מגבלת התקנה הייתה 92%. מדינת ישראל למעשה אמרה אנחנו יודעים שמגיע לכם 100 אגורות על כל שקל אבל אנחנו ניתן לכם 92 אגורות, את השאר תגייסו", היא אומרת, "היום מגבלת התקנה עומדת על 67%, על כל שקל שהמדינה אמורה לתת לי אני מקבלת 67%, עם זה אני אמורה לדאוג לילדים לקוטג', למים חמים למקלחת לבגדים ולהכל".
אז איך מסתדרים?
"התרגלנו לחיות בתוך הצמצום הלא סביר הזה, והמצאנו פטנטים", מסביר גילדין, "למשל חלק מהחוגים מופעלים על ידי הילדים הגדולים. אני חושב שלכל ילד בישראל מגיע לפחות חוג אחד, שיופעל על ידי מישהו מקצועי שיוביל אותו למצוינות, אבל התקציב לא מספיק. אין תקציב אפילו לסיורים. יש פה ילדים עולים שלא ראו אפילו את הכותל. לפני 20 שנה הקפיאו את התקציבים והתאהבו בשיטה. התקציב הולך וקטן ואין שום מנגנוני הצמדה. השנה הקפיצה במדדים גרמה לזה להיות הרבה יותר קיצוני. אם לא היינו מקבלים תרומות בכלל - היינו סוגרים. 70% אחוז מהזמן אנחנו עסוקים בגיוס משאבים וזה הופך ליותר ויותר קשה. יש פה מבנים שמוכרחים לשפץ אותם, כולל את תשתית החשמל והצינורות של הביוב. אני לא אומר שאנחנו צריכים לשבת רגל על רגל ולחכות למימון של המדינה, אבל אנחנו צריכים לגייס כסף לחידוש ולא לקיום היומיומי. המדינה צריכה לדאוג למדריכים, לטיולים, לדמי הכיס, לחוגים, לשומר הלילה. היום אנחנו עושים גם וגם. אחת השיטות להביא עוד כסף היא השכרת המבנים לחודשי הקיץ. זאת פעולה בעייתית שמצד אחד לא מאפשרת לנו לתת מענה לילדי הכפר בקיץ, ושוחקת את המבנים אף יותר. הפער אצלי מוגדר כמיליון וחצי שקל לשנה. אני טוען שזה יותר משני מיליון שקל לשנה. כי יש הרבה פרמטרים שלא נבדקו כבר 30 שנה. תקנים שונים שנשארו אותו דבר לאורך שנים כמו למשל שומר אחד ל-310 ילדים. לא הוגדרו פרמטרים כמו איך צריכה להראות ארוחה? האם ממשיכים לתת שניצל מעובד או שהגיע הזמן לאוכל בריא ומזין יותר? האם 250 שקל לשנה לביגוד לילד מספיק?"
"אנשים בדרך כלל נותנים תרומות או בכסף או בטובין", מצטרפת ד"ר טישלר, "לפורים לדוגמה קיבלנו אוזני המן, או מוצרים של דוקטור פישר. אנחנו מגייסים שקל לשקל כדי לתת לילדים בפנימייה את מה שהם צריכים. בחמש השנים האחרונות המצב מאד החמיר. יש תקציב - אין תקציב, שום דבר לא מעודכן. לא מחירי המים, לא מחירי החשמל ולא מחירי המזון. את אף אחד זה לא מעניין. אנחנו לא כוח אלקטורלי. יש לי פה ילדים שאני צריכה לדאוג להם והיו פה אין סוף שרים שהבטיחו הבטחות ולא קיימו. מי שצריך לשים את זה בסדרי העדיפויות זה משרד החינוך. האוצר אומר להם: 'יש לכם את התקציב הכי גדול במדינה, עשו סדרי עדיפויות'. וכנראה שאנחנו לא בסדר העדיפויות. אנחנו עומדים כמו ילדים יתומים באמצע.
"הלכו לחברת BDO שהיא חברת רואי החשבון הכי אמינה במדינת ישראל והיא לקחה את הנתונים של כפרי הנוער והראתה למדינה שב-2022 המדינה בפער של 56 מיליון שקל. אז אין חילוקי דעות על הפערים. המדינה אומרת חכו לתקציב, אבל בחלוקת התקציב צריך מישהו שיגיד 'שחשובים לו כפרי נוער. היום אני משלמת לספקים שלי על חודש מאי 22. הם לא עוצרים את האספקה כי אלה ילדי, מזל שיש אנשים טובים. במקרה בבן שמן יש גם פנימיית רווחה וגם פנימיית משרד החינוך, והאמת היא שהעובדה שיש לנו פנימיית רווחה מצילה אותנו. משרד הרווחה דואג לפנימיות שלו וזה מחזיק לי שליש מהכפר. הבוקר קיבלתי 10,000 שקל לשדרג את בית הכנסת בכפר. לזה יש תקציב".
הפער בתקציב ישפיע על העתיד שלהם?
"בשביל הילדים האלה אנחנו הפתרון האחרון במערכת החינוך", מסכם גילדין, "הם מגיעים עם פער מאד גדול וצריך להשקיע בכל ילד הרבה מאד שעות מחוץ לכיתה ואחר הצוהריים. בלי התרומות ומה שאנחנו עושים, אי אפשר היה לעשות את זה. אלה ילדים שמגיעים עם 5-6 נכשלים בכיתה ז' והיום ממוצע הזכאות לבגרות בכפרי הנוער הוא 80%, בכפר גלים הוא אפילו 90%. הילדים והצרכים שלהם תמיד יהיו בעדיפות ראשונה, אבל אם לא נשקיע במתקנים העסק יקרוס. הפחד הכי גדול זה לקום בבוקר ולשמוע שקרס גג במטבח או נשרף ארון חשמל. כבר שנים אנחנו לא ישנים בלילה".
"זה סיפור הזוי. אלה האוכלוסיות הכי מוחלשות בישראל ולא דואגים להן כי הן לא מגזר והן לא כוח אלקטורלי", מסכם משה (קינלי) טור-פז, "הוגדלו תקציבים לכל כך הרבה דברים והדבר הבסיסי הזה של לתת לילד פנימייה את המינימום - לא עושים. אנחנו בשנה של 5% אינפלציה ואפילו את זה לא הוסיפו".