ב-1 באוקטובר 2021 נועם "נומי" כהן, מוסיקאי שהיה מוכר בסצנת הראפ וההיפ הופ בארץ, נהרג בתאונת דרכים סמוך לגבעת שמואל בגיל 29. "זה היה בערב שישי, הוא היה בדרך לאולפן הקלטות בראשון לציון, על האופנוע. הייתה אמורה להיות לו הופעה ראשונה אחרי הקורונה בכולי עלמא בתל אביב, לצערנו ה'הופעה האחרונה' שלו הייתה כאן בבאר שבע ביום הלוויה שלו", מספרת צופיה אביטן (51) אימו של נועם.
צופיה מספרת שתמיד הייתה בחרדה סביב הבחירה של נועם לרכב על אופנוע. "הוא לא היה מהחבר'ה שרוכבים לפאן, זה היה מבחינתו כלי. הוא התגורר ברמת גן ואמר שהוא חייב אופנוע במרכז, והוא רכב 13 שנה על אופנוע מגיל 16.5. כדי לעשות מוסיקה הוא היה צריך כסף, ועבד בשליחויות על קטנוע וכשרצה להוציא רישיון על אופנוע כבד, לא הסכמתי, אז הוא ביקש מהמעסיק מקדמה וכשחזרתי מחו"ל אמר "תגידי לי מזל טוב יש לי אופנוע כבד", הוא דבק במטרה והלך עם החלומות שלו. מגיל 8 הוא כתב ומגיל 15 ידע שהוא רוצה להיות ראפר. כל דבר שרצה עשה והצליח, הספיק לטייל בעולם, לעשות רישיון שייט, ולהוציא אלבום שנקרא "אני רוקסטאר כפרה".
"ההלוויה הייתה ההופעה האחרונה שלו"
צופיה מספרת שבאותו ערב שישי, בשעת בין הערביים האהובה עליה במיוחד, היא ראתה לפתע הודעה באתר חדשות על רוכב אופנוע כבן 30 שנהרג בתאונת אופנוע בכביש 4, ומשהו אמר לה שזה נועם. "הצלבתי מיקום וגיל, והתחלתי לחפש אותו. התקשרתי ולא ענה לי, והרגשתי כאב בבטן. שלחתי לו הודעה: "שבת שלום נשמה שלי, מה שלומך?" הוא תמיד היה מתעצבן כשהייתי מחפשת אותו ברגע ששמעתי על תאונות דרכים שמעורב בהן רוכב אופנוע. אבל הפעם משהו כאב מאוד בבטן, התחלתי לחפור ולחפש באתרי חדשות, בתחילה העלו אילוסטרציה של אופנוע, וכעבור דקות העלו סרטון של האופנוע מהמקום ואמרתי לבן שלי: "תראה זה האופנוע של נועם". חייגתי לחברים שלו, אשתו של החבר הכי טוב שלו צעקה לי בטלפון: "למה אני צריכה לספר לך?". כולם כבר ידעו רק לא ידעו איך להעביר לי את הבשורה. הסתבר שחבר שלו נהג לפניו כשיצאו מהעבודה, וכשקרתה התאונה חשב שמדובר ברוכב אופנוע אחר, אבל פתאום ראה את הנעליים של נועם. נועם עף מהאופנוע ונהרג במקום. התקשרתי למשטרה, ואמרתי להם שאני אימא של נועם שנהרג בכביש 4 ואני רוצה שיספרו מה היה. כעבור שעתיים הגיע קצין נפגעים ואישש את הבשורה הנוראית ומאז חיינו השתנו".
מאז מותו של נועם, צופיה סגרה את העסק שהיה לה, וכיום היא עוסקת בהעלאת המודעות לסכנה הקיימת ברכיבה על אופנוע באמצעות הרצאות על סיפורה האישי. "השיר האחרון שנועם הוציא נקרא: 'הנוף משתנה', בדיוק כמו שקרה לנו. שיר שמדבר על החלום שלא משנה מה, חייבים להמשיך. והמשפט האחרון שהוא אומר שם: 'אין שום סיכוי אבל אם אמות יזכרו את השם'. כל הטקסטים היו בועטים, ונועם דיבר המון על מוות. לאחר מותו החלטתי שאני נועלת את הנעליים שלו וממשיכה בכל התחנות שלא הספיק בחייו. כאימא שמתמודדת עם שכול אני בוחרת לקום כל בוקר, מתאמצת לנשום, מבקשת מנועם הרבה כוח וממשיכה את היום", אומרת צופיה, "הוא התחיל לעבוד על אלבום שני והיום אנחנו ממשיכים אותו, אני הולכת לכל ההופעות של החברים שלו מסצנת הראפרים, וחולקת את הכבוד שהיה עושה להם. נועם היה הזמר הפותח של רביד בסיבוב ההופעות שלו, וזה נקטע ורביד הקדיש את סיבוב ההופעות לזכרו".
הקעקוע שצופיה בחרה לעשות חודשיים לאחר מותו הוא ציור פניו של נועם המבוסס על תמונה שלו, שנלקחה רגע לפני שעלה להופיע על הבמה, ומעליה המשפט: "בשבילי אתה תמיד מלך העולם". הקעקוע הזה הוא מבחינתה סגירת מעגל וגם הנצחה של נועם, שמלווה אותה כל הזמן. "שלמה ארצי היה הפייבוריט בבית שלנו, נועם גדל עליו וביום הלוויה שלו שרתי לו את 'מלך העולם' עם מיקרופון, בעוצמה, עשיתי לו קיסריה, אפילו על מודעת האבל לא כתבנו ההלוויה תיערך אלא 'ההופעה האחרונה תיערך', זו הייתה ההופעה האחרונה שלו.
"שלמה ארצי, ששמע על נועם, וגם בעבר הקדיש לו ברכה לבר המצווה, הזמין אותי להופעה שלו והקדיש לנועם את השיר. הקעקוע שלי הוא פורטרט של נועם מתקופת ההשקה של האלבום בבארבי. עשיתי אותו על יד שמאל, כי כשאני מקפלת את היד זה הכי קרוב ללב, הוא תמיד מלווה אותי והולך איתי לכל מקום, לראות את הפנים של נועם 24/7 לסביבה שלי ולפעמים גם לי זה לא פשוט, אבל רואים בקעקוע את העיניים הטובות והפנים הנעימות שהיו לו, ממש כמו השם שלו".
יש לצופיה מסר חד עבור רוכבי האופנועים. "כשרוכב אופנוע נהרג, הוא כבר לא מסכן, מי שמסכנים וצריכים להתמודד עם חיים חדשים בצל האסון זו המשפחה שלו וקהילה שלמה שהכירה אותו ולכן אני רוצה לבקש מרוכבי האופנוע: אל תגידו לי זה לא יקרה, תרדו עוד היום מהאופנועים ותרוויחו חיים! תחשבו על המשפחה שלכם שכל כך אוהבת אותכם ומחכה לכם שתחזרו הביתה בשלום".
"את האהבה שלי"
לדנה שגב (38) מעצבת פנים, נשואה ואימא לשני ילדים מנס ציונה יש 7 קעקועים על הגוף. אחד מהם הוא משפט ברוסית "את האהבה שלי" (בתרגום לעברית) בכתב ידה של אימה, שנפטרה לפני 16 שנה.
"אימא שלי נפטרה מסרטן לאחר ארבע שנות מחלה כשהייתי רק בת 22, שבועיים אחרי יום ההולדת שלי", מספרת דנה, "אני הצעירה מבין שניים, והרגשתי שהקרקע נשמטת מתחת לרגליי. יש הרבה נקודות זמן בחיים שאימא שלי מאוד חסרה בהם, ואני עושה פעולות כדי להנכיח אותה - כמו השם שבחרתי לבתי הבכורה - יולי - החודש שבו אימא שלי נולדה. תמיד רציתי להרגיש אותה עליי, קרוב אליי והדרך שנראתה לי הכי הגיונית היא דרך קעקוע".
דנה מספרת שלקח לה לא מעט זמן לקבל את ההחלטה הזו כי לא ידעה בדיוק איך הקעקוע ייראה עד שיום אחד מצאה ברכת יום הולדת שאימה כתבה לה לפני שנים ונותרה כמזכרת. "עלינו בשנות ה-90 מרוסיה, אז הברכה כתובה ברוסית, כי זו הייתה השפה העיקרית שבה דיברנו. אחד המשפטים בברכה היה: 'את האהבה שלי', והחלטתי לקחת את המשפט הזה ולקעקע בדיוק לפי כתב היד שלה, אחד לאחד. המשפט הזה הוא מה שהיא הייתה - אדם מלא אהבה, ומה שהכי חסר לי ממנה זה המגע והמילים הטובות והחמות, כך שהקעקוע הזה בדיוק הרגיש לי כל כך נכון, ומיקמתי אותו היכן שאוכל לראות אותו בכל פעם שקשה לי ואני צריכה חיזוק, בחרתי שהקעקוע יהיה על יד שמאל, כי היא קרובה ללב".
העלה שנשר מסמל את העובר שמת
לגל גטיה (30) משרתת בצבא קבע, נשואה ואימא לשני ילדים ממושב אליקים, יש מספר קעקועים, אבל רק לאחד מהם יש משמעות עבורה. "ב-2020 הייתי בהריון ראשון עם תאומים. בשבוע 22 עלו ממצאים חריגים, ולאחר בדיקות מעמיקות בשבוע 26 המליצו לנו לעשות הפסקת הריון רק לאחד מהעוברים. לאחר התלבטויות, בסוף היינו צריכים לקבל החלטה, וזה היה יותר קל כשכל הרופאים היו בדעה אחת. הפסקת ההיריון הייתה ב-18.6 - שאבו לי מי שפיר והזריקו חומר ללב של העובר. זה לא היה פשוט לשאת אותם לאחר מכן. בדיוק חודש לאחר מכן – ב-18.7 יואב נולד".
גל מספרת כי יואב יצא ראשון, ובגלל שנולד בשבוע מוקדם, נלקח מייד לטיפול נמרץ בפגייה ולא הניחו אותו עליה, גם את התאום המת לא ראתה. "החלטנו לא להיפרד ממנו, לא הכינו אותי לזה, באותו רגע שאלו אותי אם אני רוצה לראות אותו, ידעתי שהוא לא תינוק רגיל, ושלא היה מוזן במשך חודש וזה לא הדבר שהכי נעים לראות. לצערי לא פרשו בפניי אופציות של טביעת כף יד או רגל, אלו דברים שעושים בלידה שקטה, והמיילדת התעקשה שנצלם אותו, כך שראינו אותו לאחר מכן, אבל הייתי מעדיפה שייקחו את טביעת כף הרגל שלו".
רק לאחר לידת בנה השני גל הרגישה צורך לעשות קעקוע שינציח את העובר המת. "אחרי הלידה הראשונה היינו מאוד עסוקים ביואב שהיה בפגייה, תמיד ריחפה הידיעה שהיה אמור להיות כאן מישהו לצידו אבל התרכזתי בחיים ופחות במוות. כשליאם נולד ופתאום יש כאן עוד מישהו ולא התאום של יואב ואני רואה כמה שיואב אוהב ורגיש ומחבק את אחיו הקטן, זה הדגיש לנו את העובדה שיואב היה בבטן עם עוד מישהו".
גל קעקעה על קרסולה פיל בתוך פרח כשבצד ימין יש את כף הרגל של יואב, משמאל את כף הרגל של ליאם, ומתחת לזה עלה שנשר המסמל את התאום שמת. "הפיל מסמל התמודדות עם מכשולים ויציבות וזו חיה מאוד יפה בעיניי, המשמעות היא שעברנו לא מעט מכשולים בהריון הזה ואנחנו עדיין יציבים עם הראש למעלה והמשכנו קדימה".
בפעם ה-6 בישראל, ייערך יריד הקעקועים הבינלאומי בימים שישי ושבת, בין התאריכים 19-20.5 בגני התערוכה, ת"א