לא להשגיח על הילדים כשאתם מחוץ למים

לדברי אורי סלע, בעלים ומנהל מקצועי של רשת מרכזי עולם המים, מומחה להידרותרפיה ומאמן של נבחרת ישראל במים פתוחים, זהו הכלל החשוב ביותר, שיכול להציל חיים. בתוך הסביבה המימית יש לנו מספיק הסחות דעת, אך כשאנו נמצאים מחוץ לבריכה או לים, הסחות הדעת מוכפלות, בעיקר כאשר יש לנו טלפון ביד או ילד נוסף להשגיח עליו.

"כמו שזה מסוכן בכביש זו סכנת מוות בבריכה כי ההורים לא רואים כלום, רגע אחד הם משגיחים ורגע אחר הם בטלפון. אסור להשגיח מבחוץ כי זה סכנות המוות אורבות לנו גם במים רדודים 'מתחת לאף שלנו'".  

לא להוריד את המצופים

כשילדים מגיעים לבריכה הם יוצאים ונכנסים ממנה כל הזמן, ולא תמיד הם זוכרים לשים מחדש את המצופים לפני שהם נכנסים למים. לכן, עדיף לקבוע שמרגע שמגיעים לבריכה ועד שעוזבים אותה הילדים לא מורידים את המצופים.

אסור שהקפיצה תיעשה בריצה

כאשר מדובר בפעוט אמיץ במיוחד שאינו פוחד לקפוץ למים, אל תתנו לו לקפוץ אלא רק כאשר הבהונות של הילד בקצה הבריכה וההורה נמצא בתוך המים, וזאת על מנת למנוע החלקה של הילד לפני הבריכה.

אל תלמדו אותם לשחות, שחקו איתם

לדברי סלע, גם אם ההורה מדריך שחייה מקצועי, רצוי מאוד שלא ילמד את הילד שלו לשחות, כל מה שעליו לעשות עם הילד במים זה לשחק. "יש משחקים ותרגילים שמייצרים חוויה נעימה והתקדמות יותר טובה בשחייה וחבל לבזבז את הזמן עם הוראות. זהו זמן איכות עם הילד, ללא מסכים וטלפונים".

החוויה שלנו במים עוברת גם לילדים

ילדים מגלים את ההנאה או את הפחד מהמים כבר מינקותם. כאשר החוויות המימיות באמבטיה נתפסות כמשהו נעים, יש סיכוי שתחושה זו תלווה אותם גם בהמשך, אך כמו הרבה דברים אחרים, התפיסה שלנו את הסביבה המימית, תעבור גם לילדינו.

"יש הורים שלא אוהבים או פוחדים ממים, ברגע שהם רואים את הילד שלהם מתקרב לבריכה הם נכנסים לפאניקה, הפחד הזה יעבור גם לילד", אומר איתן אורבך, בעלים של רשת בתי ספר לשחייה, "בסופו של דבר זה פונקציה של שהייה במים, ככל שההורה יהיה יותר עם הילד במים, הילד יהיה מוכן לשחייה בגיל צעיר יותר ויקלוט מהר יותר, כאשר הם מורגלים למים, הביטחון שלהם יעלה".

בריכת שחייה (צילום: Shutterstock)
בלי ריצה|צילום: Shutterstock

משחקי מים להורים וילדים

אורי סלע ממליץ על מספר משחקים מהנים שתוכלו לשחק בבריכה כשאתם עם הקטנים.

כאשר מדובר בילד שאינו פוחד להכניס ראש למים, אפשר לזרוק לו כל מיני חפצים שהוא אוהב לקרקעית הרדודה, או לתת לו לצלול מתחת לרגליים של ההורה ולתפוס חישוקים, להרכיב פאזל מגנט עם משקולת. "משחק זה מפתח מאוד את הנשימה, והשיפור בשחייה יכול להיות מטאורי, כדאי למשוך את הילד להיות כמה שיותר זמן מתחת למים ושיחווה הצלחה", אומר אורי סלע.

אם הילד אינו צולל עדיין, אפשר להביא צעצועים צפים מהבית לזרוק אותם על פני המים (בסביבה רדודה מאוד), ולתת לילד לתפוס אותם, כך נוצרת התקדמות בשחייה תוך כדי משחק והנאה. "החוויה צריכה להיות טובה, ורצוי לתת פידבקים חיוביים. ברגע שהילד תופס את הצעצוע על ידי התקדמות או צלילה, הדבר מחזק את חגורת הכתפיים, מקדם את השחייה ומפתח את הנשימה. לימוד שחייה הוא תהליך לימודי אחר לגמרי".