הראשון בספטמבר האחרון היה יום שאותו ליאור פוזדייב, נער צעיר מבאר שבע, יזכור ככל הנראה עוד הרבה שנים. הסיבה לכך די פשוטה – אחרי שלוש שנים שבהן בילה בבית, השנה הוא זכה לחזור לספסל הלימודים לצד חבריו, אחרי שלוש שנים בהן נעדר מבית הספר.
הדרך של ליאור בחזרה לבית הספר הייתה רצופה בחששות כבדים מצד אימו, ילנה, שעשתה כל מה שהיא יכולה על מנת להבטיח שבנה יוכל ללמוד בסביבה בטוחה ומוגנת, בשל האלרגיה החריפה ממנה הוא סובל. ליאור, שחגג השנה בר מצווה, רגיש מאוד ללא מעט סוגי אלרגנים, כגון: מוצרי מזון מסוימים בהם חלב, ביצים, טונה או אפילו חיות מחמד. חשיפה לאחד מהם עלולה לסכן את חייו. בשפה הרפואית קוראים לזה – שוק אנפילקטי. מצב בו הגוף מגיב בקיצוניות לחשיפה לאלרגן כלשהו ומסכן את חייו של בן האדם. "אפילו ריח בישול של דגים יכול לגרום לו לבעיות", אומרת אימו של ליאור. כשישה אחוזים בלבד מכלל הילדים סובלים מתופעות אלרגיות דומות בישראל.
"תמיד מרגישה צורך לדאוג לו"
עד שמלאו לו תשע, ליאור זכה לסיוע של מלווה שנחכה בכל שעות הלימודים והייתה צמודה אליו כשהיא דואגת לשמור עליו ולהרחיק ממנו סכנות הקשורות לתופעה הרפואית. לפני כשלוש שנים נפלה החלטה כי בשל גילו, ליאור אינו זכאי יותר למימון סייעת מצד משרד החינוך ובלית ברירה, ובעיקר בשל הסיכון הרב לבריאותו שכרוך בהגעה למסגרת החינוכית, אימו החליטה להשאיר את ליאור בבית. הקורונה שהתפרצה לחיינו לפני קצת יותר משנתיים לא ממש תרמה לאפשרות שליאור ישוב ללמוד, כשבתי הספר נותרו סגורים במשך תקופות ארוכות. גם כשהשגרה שבה לעולם, ליאור נותר בביתו בשל החשש של אימו.
לפני מספר שבועות הסיפור המרגש של ליאור קיבל טוויסט בעלילה. החזרה שלו לספסל הלימודים התאפשרה בזכותן של ניבי אפרת לוי, מנהלת מרפאת מאוחדת בנווה זאב ומנהלת הסיעוד במרפאה, סבטה מינקוב שנרתמו לעזרתו וערכו פעילות חינוכית מיוחדת בבית ספרו.
על פי בקשת בית הספר, שעברה דרך ילנה, אימו של ליאור, מניקוב הגיעה לכיתתו של ליאור כדי להעביר הדרכה מפורטת ומעמיקה לחבריו לספסל הלימודים ולצוות המורים על האלרגנים ומזונות שעלולים לסכן את בריאותו של חברם. מינקוב התמקדה בנושא גורמי הסיכון השונים שעלולים להזיק לליאור ודרכי הפעולה במידת הצורך כמו תליית שילוט מיוחד, רשימת אלרגנים שהוכנה מראש וזהירות יתר לאחר ארוחות בבית הספר. כמו כן, צוות בית הספר התנסה בשימוש מזרק ה"אפיפן" והגשת עזרה ראשונה בעת חירום.
"כל הרופאים והאחיות במרפאת 'מאוחדת' בנווה זאב מכירים את ליאור מגיל אפס ומטפלים בו בכל מה שהוא צריך", מספרת ילנה, "ממש באותו יום בו ביקשתי מהם לבוא לבית הספר, סבטה הגיעה למקיף רגר להדרכה".
כאמור, במרפאת מאוחדת בה מטופל ליאור מזה 15 שנים, מיד נרתמו למשימה והגיעו בחפץ לב להעביר את ההדרכה מצילת החיים. "ברגע ששמענו על כך שבית הספר מעוניין בעזרה שלנו, נעננו לבקשה", סיפרה סבטה מינקוב על המקרה, "הילדים והצוות החינוכי שמעו והבינו את המצב בו נמצא ליאור. הם הבינו את הקשיים שאיתם הוא מתמודד ביומיום וכולנו מקווים כי מעתה ליאור יוכל להמשיך ללמוד כמו כל הילדים בגילו".
באופן טבעי, גם היום אימו של ליאור חוששת בכל פעם שבנה חוצה את מפתן הדלת בדירתם בנווה זאב. "ליאור חזר מבסוט מאוד מבית הספר", אומרת אימו. "הוא מרגיש מצוין. ליאור הוא ילד שאוהב מאוד להיות ולשחק בשמש. הוא אוהב את החברים שלו והם אותו. עם זאת, אני מרגישה תמיד צורך לדאוג לו".