מרגע הלידה, או ליתר דיוק, מרגע תיכנון ההיריון, נרקמים חלומות ומתחילה התרגשות וציפייה. לצד אלו מתחילה דאגה מהעתיד לבוא – מה עלול לקרות ולהשתבש - ואיך לא אשמה (הורות ואשמה הן חברות טובות). אלו עוד ילוו את ההורות שנים רבות, כמובן שלצידן יהיו גם רגעי נחת, שמחה, אושר והתרחבות הלב מהחוויות המשמעותיות שהורות מזמנת (כאמא לארבעה אני בהחלט יכולה להעיד גם על רגעים אלו).
אחד הפחדים הגדולים ביותר, אולי הסיוט הגדול של כל הורה הוא פגיעה מינית. הנתונים לא מרגיעים - פגיעה מינית היא מגיפה חברתית: חמישית מילדי ישראל נפגעים מינית, 87% מהפגיעות מבוצעות על ידי אדם מוכר לנפגע.
"לי זה לא יקרה"
26 שנים של טיפול בנפגעים.ות ובני משפחותיהם לימדו אותי, יותר מכל תואר באקדמיה, שלא ניתן למנוע באופן הרמטי פגיעה מינית. אולם, כחברה וכפרטים עלינו לעשות הכל כדי לפעול לצמצומה ולמניעתה – זו נקודות האור – יש מה לעשות.
בימים אלה מושק בישראל פודקאסט חדש של רשת "עושים היסטוריה" בנושא אלימות במשפחה תחת השם "לי זה לא יקרה". הוא נועד להפריך בדיוק את שם הפודקאסט. את החשיבה המוטעית, הנאיבית שאנחנו חסינים. לצערי, ואני באמת מבכה על כך, לכל אחד זה יכול לקרות. בפודקאסט מוצגים סיפורים אמתיים בנושא של אלימות במשפחה ולאחר מכן אנשי מקצוע חוקרים לאחור את הסימנים המקדימים במטרה ללמד את המאזין כיצד לזהות את תמרורי האזהרה ואת הכלים לצאת ממעגל האלימות, וזה כולל גם אלימות מינית. במאמר זה אנסה כאמור לקחת עוד צעד אחד לאחור ולהעניק לכם את הכלים לצמצום הסיכוי שפגיעה כזו תקרה.
פגיעה מינית היא אלימות לשמה, היא הדרך של האחד לשלוט, להשפיל ולפגוע באחר. הפוגע אינו רואה את צרכיו ורצונותיו של הנפגע. פגיעה מתקיימת תמיד (ואני לא אישה של תמיד) ביחסי כוחות לא שוויוניים. חשוב לציין כי פגיעה מינית אינה קשורה למקום שבו אנחנו מסתובבות.ים, אינה קשורה למה או מה לא נלבש – אלו הבניות המועברות אלינו ויש בהם כדי לספק תחושה כלשהיא של שליטה, שהרי אם לא נתלבש בצורה מסוימת ולא נלך בסמטה חשוכה לא יקרה לנו כלום. צר לי זו לא המציאות של פגיעה מינית – זו מתרחשת בכל מקום, בכל מעמד סוציואקונומי, בכל תרבות, בכל מגדר, בכל גיל וללא קשר למה אנחנו לובשות.ים ו/או או איך אנחנו מתנהגות.ים.
מניעה של פגיעה מינית קשורה לחינוך – חינוך לשיוויון, חינוך לקשר, ליחסים, לכבוד, לפרטיות, למוגנות, למיניות בריאה. קצרה היריעה מלהכיל התייחסות רחבה לכל אחד מנושאים אלו, אתייחס אליהם בקצרה:
- מגיל צעיר קיימת חשיבות, בבית ובמסגרות החינוך, להעביר מסר ברור באשר לזכות הילד על גופו "הגוף שלך הוא רק שלך, לאף אחד אסור לגעת בו, בוודאי שלא באיברים הפרטיים" (חשוב להבהיר את היוצא מן הכלל - אבא/אמא/רופא.ה לצרכי טיפול וכמובן שכאשר הילד יכול כבר להתנהל באופן עצמאי – לאפשר זאת ולהימנע ממגע). אציין שיש כאן משהו מורכב יותר, שהרי גם אבא או אמא עלולים לפגוע ומכאן הבלבול והקושי במניעה מוחלטת.
- כבדו את בקשת של הילד.ה לא לתת חיבוק/נשיקה לקרוב משפחה - אל תלחצו או תשתמשו באשמה כדי לגרום לילד לנשק כל אדם – כולל אתכם. חשוב שיבינו שה"לא" שלהם, לא רק לגיטימי אלא גם מחייב. יתרה מזאת, חשוב להביע הערכה על כך שהילד.ה עמד.ה על שלו.ה ובחר – "כל הכבוד שאת.ה יודע.ת מה מתאים/לא מתאים לך".
- לצד הסעיף הקודם, קיימת חשיבות על הקפדה על גבולות וכבוד לפרטיות בתוך הבית ומחוצה לו – סגירת דלתות בנוחיות, מקלחת וחדרי שינה וככל שניתן הקפידו לחנך גם הילדים לסגירת הדלת כשהם במקלחת או בנוחיות. גם כשהילדים מבקשים שנעזור להם בשירותים או במקלחת, מומלץ להבהיר שהגוף שלהם הוא שלהם, ושאנחנו לא צריכים לגעת באיברים הפרטיים שלהם וגם לא לראות (כמובן שלציין את היוצאים מן הכלל).שימו לב, הם לא צריכים להתבייש חלילה, אלא לשמור על פרטיותם.
- חינוך ליחסים, לקשר ולשוויון מגדרי – בני נוער וילדים חשופים למסרים חברתיים באשר לגבריות ונשיות הנלמדים דרך רשתות חברתיות ומדיה ולא עוברים תיווך נכון ומותאם על ידי מבוגרים. דוגמא שכיחה הינה חשיפה לתכנים פורנוגרפיים המלמדים שמין =אלימות, שאישה היא אובייקט ושלגבר יש תפקידים מאוד ברורים והם אלו שנותנים לו מעמד. תיווך נכון, שמירה מפני חשיפה מוקדמת, חינוך לראיית האחר, לקשר, להקשבה למה נכון ומתאים לי ובו זמנית הקשבה למה נכון לאחר, הבנה שלפני מין יש יחסים (יחסי מין – קודם יחסים ואחר כך מין) ועוד.
- פוגעים יודעים במי לבחור – אני מודעת לקושי שאמירה זו מעוררת, אבל זו המציאות. הם בוחרים את הילד הדחוי, הילד שמחפש אהבה וקשר. ילדים שמורים רגשית ופיזית יהיו בסיכון נמוך יותר להיפגע.
לסיכום חשוב לי להזכיר שאין דבר כזה מניעה מוחלטת, אבל הלוואי וכתבה זו תסייע ולו במעט לצמצם את המגיפה הקשה והמטלטלת הזו.
הכותבת היא עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית, מקימה ומנהלת את "מאור", מרכז טיפולי לילדים ובני נוער נפגעי תקיפה מינית, עמותת יחדיו, משרד הרווחה והביטחון החברתי, מנכ"לית "בשביל התקווה", בית להכשרה בטיפול רגיש טראומה. להאזנה לפודקאסט לחצו כאן.