"מוסכם ומוצהר כי בן הזוג אינו רשאי לצפות בסרטי פורנו ככלל, כל שכן, במסגרת המרחב הדירה המשותפת בפרט. כמו כן, בן הזוג מתחייב להעמיד את מכשיר הטלפון שלו ואת המחשב האישי שלו לבדיקת טכנאי, בכל עת, על מנת לוודא עמידתו בתנאי זה". המשפט האמור, לקוח מתוך סעיף בהסכם שלום בית שנחתם לאחרונה בין בני זוג מגבעתיים, לאחר שהאישה גילתה כי בן הזוג התמכר לפורנו ובהמשך, קיים מערכות יחסים אינטימיות עם נשים, על מנת להגשים את הפנטזיות המיניות שגיבש תוך כדי צפיה בסרטים. בת הזוג, שכרה שירותים של חוקר פרטי, שהביא ראיות לכך שבן הזוג בוגד בה, אך זו בחרה, בשלב זה, שלא להתגרש, אלא לחתום על הסכם 'שלום בית', שכולל גם את האיסור האמור.

הסכם שלום בית ולחלופין גירושין

המקרה הזה, רחוק מלהיות מקרה פרטי. הוא דוגמה אחת מיני רבות לזוגות שנקלעו למשבר חריף בנישואים עקב בגידה והחליטו לא להתגרש, אלא לחתום על הסכם שלום בית, במסגרתו נכלל לא רק סט של הנחיות מפורטות כיצד יתנהל הליך שיקום הנישואים, אלא גם  סעיפים שמגדירים את האיסורים שמוטלים על הצד הבוגדני.

בפועל, שמו המלא של ההסכם הינו "הסכם שלום בית ולחלופין גירושין", שמטרת הראשונית הייתה לעגן את האפשרות לשלום בית (רגע לפני הפרידה הסופית), ומצד שני לקבוע את הבסיס לגירושין, ככל ששלום הבית לא יצלח. עד לפני מספר שנים, מרבית ההסכמים שנחתמו כללו סעיפים הקשורים לאורח החיים המשפחתי, לרבות, חלוקת משימות, אחריות, ייעוץ זוגי, נושאים בנוגע לילדים וכדומה. אולם כאמור, בשנים האחרונות, קיימת תופעה בה לא מעטים מהזוגות שנקלעו למשבר בשל בגידה, מוסיפים להסכם סעיפים שונים, שמטרתם "למסגר" את הצד השורר ולאסור עליו לבצע פעולות שיגדילו את הסיכוי כי יבגוד פעם נוספת. לרוב, האיסור, קשור באופן ישיר לנסיבות בהן התרחשה הבגידה.

התנאי להמשך הנישואים: מכשיר מעקב שיוצמד לבת הזוג

מאיה (29) מצפון הארץ, נתפסה לפני כשנה בוגדת בבעלה עם בחור אותו הכירה בפייסבוק. במהלך החקירה שניהל בן הזוג, התחוור לו כי אין זה המקרה הראשון, בו היא שוכבת עם גבר שהתחיל איתה. "זה תמיד עבד באותה השיטה – היא הייתה מעלה פוסט, איזה בחור היה מגיב לה, ובהמשך, היה פונה אליה בהודעה פרטית", אומר בן הזוג. לפני כשנה, ברגע של חוסר תשומת לב, הוא לקח את מכשיר הטלפון שלה, נכנס לפייסבוק, ועיניו חשכו – עשרות שיחות עם בחורים, שעם חלקם אף נפגשה. "עזבתי את הבית באופן מידי והלכתי לישון אצל חבר. חזרתי רק כעבור שבוע והיא התחננה שלא נתגרש. הסבירה שהכול קרה בגלל שאני משרת בקבע, ורוב הזמן אני לא נמצא בבית והיא בודדה". השניים הלכו לטיפול זוגי, ובהמשך, גם חתמו על הסכם 'שלום בית', בו נאסר עליה להחזיק חשבון פרטי ברשת החברתית, אלא רק בחשבון משותף, כשלבעלה יש גישה ישירה אליו. זה המקום לציין כי בנוסף לדוגמאות מעלה, גם התקנת מערכת איתור, שמנטרת באופן מתמשך ויום יומי את מיקומו של בן הזוג שבגד, מופיעה לעיתים כסעיף בהסכמי "שלום בית".

כך למשל, הוחלט במקרה של שלומי (43) מאזור הדרום, שתפס את אשתו בוגדת: זו סיפרה לו כי היא נמצאת במקום עבודתה ביהוד, אולם לימים, כאשר בדק את היסטוריית המיקומים שלה בגוגל, נחרד לגלות כי היא כלל שהתה בצפון הארץ. "נדלקה חתיכת נורה אדומה והחלטתי להצמיד לה חוקר פרטי. מה שהוא גילה, אלוהים ישמור - רומן סוער עם האקס". לפני כשלושה חודשים חתמו השניים על הסכם שלום בית שכולל סעיף בו "חלה חובה על בת הזוג, לפתוח את הפונקציה find my iPhone, במכשיר הטלפון שלה, על מנת שיתאפשר לבן הזוג להתחקות באופן מתמשך אחר מיקומה".

עו
עו"ד רונן דליהו|צילום: יח"צ

לצד האיסורים שנכללים לעיתים באותם הסכמים, המציאות מלמדת כי לרבים מהם, מוכנס סעיף נוסף שמסדיר את הסנקציה שתוטל הצד שהפר את ההסכם. "בלא מעט מקרים, הסנקציה היא סכום כסף קבוע מראש, אותו מתחייב הצד שהפר את ההסכם לשלם, או גם חלוקה לא שוויונית של הממון והרכוש שנצברו במהלך הנישואים", מציין עו"ד דליהו. כך לדוגמא, התרחש בסיפור של ארנון, בחור בן 47 מירושלים, שנתפס בוגד באשתו עם הבייביסיטר, מה שהוביל את הזוג לחתום על הסכם בו הוא מתחייב על מה שהיה אמור להיות מובן מאליו - לשכב רק עם אשתו. בשולי המסמך, נקבע כי במקרה והדבר יישנה, הם יתגרשו, וחלוקת הרכוש בין השניים תיעשה באופן שמכליל גם נכסים שלא מגיעים לה, היות  והוא צבר אותם, טרום הנישואים. הבחור אכן התאפק במשך כשלוש שנים אולם לפני כשנה, האישה החלה לחשוד כי הוא חזר לסורו, והצמידה לו מעקב. החוקר גילה כי הוא שוכב עם נשים אחרות ואף הכניס אחת מהן להריון. בהתאם לכך, לפני מספר שבועות פתחה אשתו תיק גירושים בבית המשפט. במסגרת ההליך, היא צפויה לבקש מבית המשפט כי יכבד את ההסכם שנחתם וישית על הבעל את החובות שנקבעו בו.

לצד כל זאת, על בני הזוג לדעת כי אומנם, כל עוד ההסכם לא כולל החלטות שנוגעות לענייני ממון וחלוקת נכסים, אין צורך לקבל את אישור בית המשפט לתקפותו, אולם אם בני הזוג יכללו בו סעיפים שמנוגדים לחוק או סותרים את תקנות הציבור, סביר להניח כי במידה ותוגש לבית המשפט תביעה לאכוף את הסנקציה – בית המשפט לא ייענה לבקשה. כך למשל ארע במקרה של אבנר, בחור בן 46 מאשקלון, שתפס את אשתו בוגדת, והכניס לסעיף התחייבות שלה שלא לבגוד ובנוסף, לקיים עימו יחסי מין בתכיפות שלא תקטן מארבע פעמים בשבוע. "לימים, האישה נתפסה בוגדת שוב אך בית המשפט סירב בתוקף לאשר את הסנקציה בהסכם, בה נכתב כי האישה מוותרת על מזונות הילדים", מוסיף עו"ד דליהו.

ועכשיו נותרה השאלה המתבקשת, האם חתימה על הסכם שכולל סעיף האוסר על בן הזוג לבצע פעולה כלשהיא, אכן מונעת הישנות של מקרה בגידה? אין סטטיסטיקה מסודרת בנוגע לאפקטיביות של העניין, אולם מניסיוני, ומשיחות רבות שקיימתי עם קולגות, לאורך הזמן, "הוא לא מחזיק מים" ולא מונע מהצד הבוגדני לחזור לסורו.

הכותב עו"ד רונן דליהו הוא מומחה לדיני משפחה.