אין ספק שכולנו נולדנו לעולם ולתקופת חיים מאוד דינמית. הציביליזציה מתפתחת בקצב מסחרר, רעשים וגירויים והרשימה עוד ארוכה. גם אם אנו מאותם אנשים אשר אוהבים רעש ואקשן סביבנו, הטבע האמיתי שלנו כנראה שלא. מחקר חדש בחן את השפעת הטבע על יכולות הקשב, ובדק אם חשיפה לדשא, לעצים ולמים משפיעה על יכולות הקשב.
מה היא בעצם הפרעת קשב? זוהי הפרעה מולדת, נוירו-התפתחותית, המאופיינת במבנה מוחי אחר, עם פחות דופמין, שאחראי בין היתר על ריכוז ותפקידים ניהוליים. אלה, אחראיים על היכולת לוויסות התנהגותי, שליטה עצמית, ארגון ותכנון ועוד. דחיינות ואימפולסיביות, כמו גם שכחה, אובדן חפצים, טעויות של חוסר תשומת לב, נגרמים בהפרעת קשב ישירות בשל מחסור בדופמין.
המחקר, שנערך בפולין, כלל 652 ילדים, מתוכם 195 מאובחנים עם הפרעת קשב, ו-457 ללא הפרעת קשב. צוות חוקרים בינלאומי, בראשות ד"ר איאנה מרקביץ', בחן כיצד מרחבים טבעיים משפיעים על יכולות הקשב של ילדים בגילי 10-13. על פי החוקרים עצים וגנים משפרים את יכולות הקשב: ילדי הקשב שחיו בסביבה עתירת עצים הראו שיפור משמעותי ביכולת הריכוז וזמני התגובה, כמו כן מצאו החוקרים כי נוכחות גינה ומרחבי מים בסביבת המגורים משפרת תפקודי קשב, עם זאת חשיפה לדשא לא נמצאה כמשפרת יכולות אצל ילדי הקשב.
אם כך, זמן בטבע יכול להיות טיפול משלים יקר ערך. הליכה בפארק, משחק בגינה או אפילו ישיבה בסביבה ירוקה - כל אלה יכולים לסייע לילדים. "התוצאות מצד אחד לא מפתיעות, אך מצד שני מפתיעות מאוד", אומרת ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בכירה בהפרעת קשב, חוקרת, מאבחנת ומרצה, "שהרי תמיד ידענו עד כמה הטבע משפיע על הרוגע שלנו, בין אם קיימת אבחנה של הפרעת קשב או לא. מלבד היכולת למיקוד וקשב, המחקר חשף גם שיפור אצל ילדי הקשב ביכולת ההתמצאות, כמו גם בזמן התגובה, והיתה לו השפעה על דחיית משימות. גם אצל ילדים ללא הפרעת קשב נמצא שיפור בתפקודים מסוימים. הנתון המפתיע הוא שחשיפה לרמות גבוהות של סביבה עם דשא דווקא גרם לילדי הקשב לזמן תגובה ארוך יותר, ירידה במיקוד ותגובות סיכוניות - זאת בניגוד לעצים ומים, שהשפיעו לטובה".