לאחר שבועיים של למידה מרחוק, במשרד החינוך נעשה השבוע ניסיון להחזיר את תלמידי בתי הספר וילדי הגנים ללמידה באופן הדרגתי. עם זאת, מבנים רבים באזורי התגוננות הם ללא מרחב מוגן תקני, ולכן יצאה הנחיה של המנהל הפדגוגי באגף הגיל הרך במשרד החינוך לאחד גן ללא מרחב מוגן עם גן שבו מרחב מוגן תקני מאותה רשות מקומית כדי לאפשר פעילות ורציפות חינוכית. במתכונת הנוכחית מדובר על יום פעילות אחד בשבוע, באזורים במדרג תכלת. ההנחיה לגבי מעונות יום ללא מרחב מוגן הוא לעבור למבנה חליפי בעל מרחב מוגן, תקני ומספק לכלל הצוות והילדים, בהתאם לעמידה בתקנים וכללי בטיחות.
אך גם בחלק מהאזורים מהמדרג הירוק, שבהם מתקיימת למידה פיזית, עדיין לא הוסר איום מטחי הרקטות, וכדי שההורים ירגישו בטוחים לשלוח את ילדיהם לגן או לבית הספר, הם דורשים שילדיהם ישהו במרחב מוגן.
בתה של קרן מתל אביב משויכת לגן טרום חובה שאינו ממוגן בשכונת נווה שרת. השבוע, על פי מודל החזרה הדרגתית, התארחו ילדי הגן באשכול גנים עם ממ"ד במשמרות. עם ההודעה האחרונה של פיקוד העורף, על כך שתל אביב עברה למדרג הירוק והלמידה בתחומה יכולה להתקיים כרגיל, המודל ישתנה, וזאת אף שבימים האחרונים היו אזעקות ויירוטים. "מבחינת פיקוד העורף אפשר להתנהל כרגיל ולחזור לגנים, אבל מדובר כאן בגן רעוע שספק אם הקירות שלו מבטון. במקרה של אזעקה 50 ילדים אמורים להצטופף במסדרון, זה לא הגיוני. גם הגננת לא מרגישה בנוח עם ההחלטה הזו. אני באופן אישי לא רואה את עצמי שולחת את הילדה שלי לגן בסיטואציה הזו", אומרת קרן.
קרן טוענת כי בשכונה שבה הם מתגוררים קיימים לא מעט מבנים מוגנים העומדים ריקים, כמו מתנ"ס שאינו פעיל, וניתן להמירו לפחות באופן זמני למרחב בטוח עבור ילדי הגן. "עד שהילדים יכולים לחזור לשגרה שכל כך חיכו לה, רבים לא יגיעו לגן כי ההורים חוששים, ובצדק. עושים כאן איפה ואיפה, מחלקים את ילדי תל אביב לילדים שמגיעה להם הגנה וילדים שלא. יש סיכוי גדול שייפול כאן טיל או רסיס, המלחמה עדיין לא הסתיימה ולא ברור מי יישא באחריות אם יקרה משהו. בינתיים נראה שמינהל החינוך של עיריית תל אביב זורק את האחריות על פיקוד העורף".
הורים ואנשי צוות חינוך רבים זועמים על הפער בין ההנחיות שהוציא פיקוד העורף לבין המציאות שבה פועל המעון, הגן או בית הספר. בדף הפייסבוק של פיקוד העורף כתבה חנה אנבל גליק: "מחר אני פותחת גן ל-26 תינוקות בקומת גג ואין לי מרחב מוגן, הכול מלא חלונות בנייה קלה, איפה בדיוק לשהות 10 דקות?.."
פיקוד העורף בתגובה מנחה את הגננת: "אם לא ניתן להיכנס למרחב מוגן בזמן ההתגוננות, יש לצאת מהמבנה, לשכב על הקרקע ולהגן על הראש באמצעות הידיים".
"עד שהילדים יכולים לחזור לשגרה שכל כך חיכו לה, רבים לא יגיעו לגן כי ההורים חוששים, ובצדק. המלחמה לא הסתיימה ולא ברור מי יישא באחריות אם יקרה משהו. בינתיים נראה שמינהל החינוך של עיריית תל אביב זורק את האחריות על פיקוד העורף"
קרן, תל אביב
באזור המרכז חלה ירידה של 20 אחוז בשיעור המוסדות שנפתחו ללמידה פיזית
על פי תמונת מצב של מערכת החינוך ביום ה-19 למלחמה, 70 אחוז ממוסדות החינוך חזרו ללמידה פיזית. בעוד שבאזור הצפון, חיפה והדרום חלה עלייה בחזרה ללמידה פיזית - באזור המרכז חלה ירידה של 20 אחוז.
מנתוני חדר מצב משרד החינוך, שהתגבשו במסגרת הערכת מצב שהתקיימה אתמול (ד'), עולה כי נכון ליום 25 באוקטובר, 70 אחוז ממוסדות החינוך חזרו ללמידה פיזית ב-225 רשויות מקומיות ברחבי הארץ (86 אחוז מכלל הרשויות). עוד עולה מהנתונים כי בעוד שבמחוז צפון, חיפה והדרום חלה עלייה באחוז מסגרות החינוך שנפתחו ללמידה פיזית - באזור המרכז חלה ירידה של 20 אחוז בשיעור המוסדות שנפתחו ללמידה פיזית.
שיעור מסגרות הלימוד שנפתחו ללמידה פיזית, בפילוח גאוגרפי:
▪️אזור חיפה – 95% (אתמול נפתחו 78% מהמוסדות)
▪️ירושלים – 95% (אתמול נפתחו 91% מהמוסדות)
▪️תל אביב – 85% (אתמול נפתחו 61% מהמוסדות)
▪️אזור הצפון: 82% (אתמול נפתחו 67% מהמוסדות)
▪️אזור המרכז – 72% (אתמול נפתחו 92% מהמוסדות)
▪️אזור הדרום – 35% (אתמול נפתחו 29% מהמוסדות)
שר החינוך ציין כי אנשי החינוך עובדים במסירות גדולה בבתי הספר, בגני הילדים ובמרכזי הפינוי ותורמים באופן משמעותי לחיזוק החוסן הלאומי של החברה הישראלית ושל מדינת ישראל.
עוד נמסר מחדר המצב כי מתוך 41 מקרים של חשד להסתה מצד אנשי חינוך שעברו לבדיקה ולבירור, 22 מצויים בהליכי טיפול במשרד. השר הדגיש כי המדיניות היא אפס סובלנות כלפי כל מקרה של הסתה מצד איש חינוך.
נוסף לכך, השר הדגיש כי הוא רואה בשימור הרציפות התפקודית של מערכות החיים האזרחיות משימה לאומית, ולכן החליט לשלב נוער מתנדב בענף החקלאות באזורים המותרים לפעילות, בהתאם לנוהל שפרסם המשרד.
"כל רשות מגבשת את המודל הייחודי לה על פי אפשרויות המיגון"
אינה זלצמן, מנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, מציינת כי גם באזורים המוגדרים בצבע תכלת, שבהם קיימות מגבלות, ישנם מספיק מרחבים זמינים ומוגנים. "בימים הראשונים כאשר הבנו שאנחנו באירוע קשה, התחלנו עם למידה מרחוק. אנחנו כל הזמן מדברים על חזרה בהדרגתיות ובגמישות על פי קריטריונים של צבעים וזה קורה בכל רשות. פיקוד העורף מפרסם את הערכת המצב אחת ליומיים ועל פיה האזורים נערכים. הערכת המצב האחרונה היא שרוב הארץ ירוקה ולכן החזרה ללימודים היא חזרה פיזית. ישנם אזורים שהלמידה הפיזית רק במרחבים זמינים ומוגנים ולכן הלמידה משולבת, יש מודל שבו חלק לומדים מרחוק וחלק מגיעים פיזית, כל רשות מגבשת את המודל הייחודי לה על פי אפשרויות המיגון".
האם אכן מתקיימת למידה או כרגע הניסיון הוא "לחזור לשגרה" ולשמר מסגרת חברתית?
"ברור לנו שהתלמידים צריכים ללמוד ולחזור ללימודים, השגרה טובה ואנחנו מבינים שצריך ליווי רגשי. מבחינתנו, המחנכות, הגננות והיועצות הן מעטפת טובה לתלמידים, אבל שלא כמו בקורונה, ששמנו דגש על הפן הרגשי חברתי כי היו מנותקי קשר, במשבר הנוכחי שנכפה עלינו זה סוג של טראומה, כתוצאה מכך שהיינו באירוע קשה מבלי שהייתה לנו יכולת השפעה, לכן במצבים כאלה מודל החזרה לשגרה שאנחנו מציעים מעבר לליווי הרגשי והתמיכה הוא מודל של החזרת השליטה, להרגיש בעלי ערך וחיוניים. אנו מעודדים את התלמידים לנקוט פעולות שיגרמו להם לתפקד: כתיבת מכתבים לחיילים, תרומה לקהילה וכו'. מי שחווה טראומה, לא משנה באיזה מעגל, לא תמיד כולם יכולים להביע את הרגשות, חוץ מלהכיל אותו נותנים לו להיות אחראי, שותף ויוזם".
"התאמנו תכנים באזרחות והיסטוריה לנושאים שיכולים להיות אקטואליים לתלמידים, אנחנו מעניקים כלים כיצד לדבר עם הילדים, מה עושים במקרה של הצפת סרטונים קשים, ואיך לא להישאב לזה"
אינה זלצמן, מנהלת המינהל הפדגוגי
בימים הראשונים של המלחמה, כאשר הבנו שאנו עומדים בפני מערכה ממושכת, משרד החינוך הודיע על דחיית הבגרויות בחודש. האם לאור המצב ייערכו שינויים בחומרי הלימוד?
"אני נפגשת יום יום עם מועצת התלמידים, והם רוצים שתהיה יותר אקטואליה. התאמנו תכנים באזרחות והיסטוריה לנושאים שיכולים להיות אקטואליים לתלמידים, כך שניתן לייצר שיח דרך תוכנית הלימודים, אנחנו מפיצים חומרים ומעניקים כלים על פי הצורך כיצד לדבר עם הילדים כשיש ילד שנפגע במעגל כזה או אחר, מה עושים במקרים של הצפת סרטונים קשים, ואיך לא להישאב לזה. אנחנו מקיימים בכל ערב הרצאות בזום להורים בשלל שפות כדי לתת להם את הכלים להיות הורים בזמן מלחמה".
זלצמן מציינת כי מעבר לתמיכה במסגרת הכיתתית, כבר בשבת בבוקר נפתח קו רגשי המאויש 24/7 (552* שלוחה 5 ) שייעודו לתמוך בהורים, תלמידים ואנשי צוות. "זה הקו הראשון שנפתח בארץ, הבנו שמשהו קורה בלי לדעת, וכבר בעשר התחלנו לקבל פניות של הורים וילדים מהעוטף וליווינו אותם כשהם בתוך הממ"ד. בשגרה הקו עובד בשעות מוגבלות וכעת הוא מאויש מסביב לשעון, ומאות יועצים מעניקים תמיכה למי שמרגיש צורך".
ממה שנראה בשטח, עד כמה ההורים מרגישים ביטחון לשלוח את הילדים למסגרות החינוך?
"אם בהתחלה ראינו תלמידים והורים שחוששים לחזור לבית הספר, בימים האחרונים רואים יותר ויותר תלמידים שמגיעים. חשוב לציין שבכל מקום יש מאבטח, ובמקומות שבהם מאבטחים נקראו בצו שמונה יש נוהל מתנדבים או רכז ביטחון שאחראי על הביטחון. בכל מוסד חינוכי ערכנו רענון של המקומות המוגנים ואיך ניתן להגיע אליהם, כדי שגם ילדים בכיתה א' יוכלו להתמצא בקלות ולהגיע למרחב מוגן אם יעלה צורך".
משרד החינוך התמודד עם חוסר בכוח אדם גם לפני המלחמה, כעת, כשחלק מהמורים גויסו, איך תפתרו את האתגר הזה?
"מעבר למודל של חזרה גמישה והדרגתית, במקומות שבהם אין כוח אדם החזרה מתעכבת, ואז עובדים בלמידה משולבת: פיזית ולמידה מרחוק. בחלק מהמקומות, כמו באילת, לומדים במשמרות כי הגיעו לשם הרבה תלמידים שפונו, כך שבבוקר לומדים תושבי אילת ואחר הצהריים ילדים משדרות. קיימים מודלים שונים שכל רשות מחליטה לאמץ על פי הצרכים, המבנים וכוח האדם".