באופן טבעי, בתור הורים אתם המודל לחיקוי הראשון והעיקרי של ילדיכם, מה שהופך אתכם לחלק חשוב בפיתוח הכישורים החברתיים והרגשיים שלהם. אחד מאלו הוא אמפתיה - היכולת להבין את נקודת המבט של אחרים, להתחבר לחוויות שלהם ולהפגין דאגה כלפי הרגשות שלהם.
ישנם שני סוגים עיקריים של אמפתיה: אמפתיה רגשית היא היכולת לחוש את הרגשות של אדם אחר, לחוות מצוקה בתגובה לקשיים שלו ולהגיב בחמלה - למשל, לכעוס בשם בני הזוג שלכם כשפוגעים בהם. אמפתיה קוגניטיבית היא היכולת לזהות רגשות של אחרים ולהבין מדוע הם מרגישים כך - למשל, לשים לב לפנים הזועפות של חבר ולהבין שהוא כנראה כועס או עצוב.
אנחנו מתוכנתים ביולוגית ליצור קשרים חברתיים ולטפל באחרים, ולכן בני אדם נולדים עם יכולת טבעית לחוש אמפתיה. אבל המיומנות הזאת לא מפותחת במלואה, ולכן לעיתים קרובות ילדים בגילאי 3-5 מפגינים דאגה מעטה כלפי אחרים. תרגול אמפתיה חשוב לא רק לבניית מערכות יחסים עם אחרים, אלא גם לרווחה ולבריאות הנפשית הכלליות - וההדרכה שלכם יכולה לעזור לילדיכם לטפח את המיומנות החשובה הזו. אז איך עושים את זה? הנה 6 טיפים שיעזרו לכם לתרגל אמפתיה עם הילדים.
דברו איתם על הרגשות שלכם ושל אחרים
כשמעניקים לרגשות שמות, זה עוזר לילדים ללמוד לזהות רגשות שונים בעצמם ולפתח את המודעות העצמית שדרושה כדי לתרגל אמפתיה עם אחרים, מסבירה פסיכולוגית הילדים ד"ר לין מארק. בתור הורים, אתם יכולים לעודד את הלמידה שלהם בכך שתתנו שמות לרגשות שלכם ותתארו להם כיצד אתם מרגישים במצבים שונים. לדוגמה, כשאתם תקועים ביחד בפקק, אתם יכולים להגיד - "כל המכוניות האלה מתסכלות אותי. אני רוצה לחזור הביתה".
ילדים לומדים מהמבוגרים שבחייהם איך להתנהג, מוסיף המומחה ההתנהגותי ד"ר מו גלברט - ואתם יכול לעזור להם לפתח אמפתיה גם בכך שתצביעו על רגשותיהם של אחרים. לדוגמה, אם אתם מבחינים בגינה בילדה בוכה, תוכלו לתת לרגש שלה שם - "דנה בכתה בגינה, אולי היא הייתה עצובה כי היא הייתה צריכה ללכת".העניקו תוקף לרגשות של ילדיכם
אחת הדרכים הכי טובות לטפח את המיומנות של אמפתיה אצל ילדיכם היא לתת להם דוגמה בעצמכם, אומרת ד"ר מארק. תוכלו לעשות את זה בכך שתיתנו לרגשות שלהם שם, ותפגינו כלפיהם כבוד, בלי שיפוט.
לדוגמה, אם נפלה לילד שלכם הגלידה והוא מתחיל לבכות, תנו תוקף לרגשות שלו: "אני רואה שאתה עצוב עכשיו. ממש רצית לאכול את זה". כשהילדה שלכם מקבלת צעצוע חדש ומחייכת חיוך רחב, תוכלו להגיד: "החיוך שלך אומר לי שאת שמחה ומתרגשת לשחק בזה". כשהילד שלכם רוקע ברגליים כי ילד אחר נדחף לפניו בתור, תוכלו להגיד: "זה נראה שאתה כועס כי הוא עקף אותך. זה בטח מרגיש ממש לא הוגן".
תיקוף הרגשות של הילדים יעזור להם להרגיש בטוחים לבטא אותם בפניכם, מסבירה הפסיכולוגית ד"ר סנדרה פיזאנו. להעניק לילדיכם את המרחב והביטחון להרגיש בנוח עם הרגשות שלהם זה שלב חשוב בהתפתחות היכולת שלהם להתייחס לרגשות של אחרים.
תנו להם סביבה בטוחה להביע רגש|צילום: Shutterstock השתמשו בסיפורים כדי לעורר דיון
כשאתם מקריאים לילדים סיפור או צופים יחד בסרט, עצרו כדי לשאול אותם מה הם חושבים שדמות מסוימת מרגישה - במיוחד כשהיא מתמודדת עם כישלון או דילמה גדולה. אתם יכולים לדון בהבעות הפנים השונות שלה והמשמעות שלהן, או איך מכשול מסוים עשוי לגרום לה להרגיש.
השיחה על רגשותיה של דמות מסוימת ואיך הם משתנים בתגובה לאירועים שונים תוכל לעזור לילדים להשתמש באותן מיומנויות עם אנשים אמיתיים בחייהם. לדוגמה, אם אחת הדמויות מתחילה לבכות כי היא נכשלה במבחן, שיחה קצרה על הרגשות שלה תוכל לעזור לילדים להזדהות עם חבר לכיתה שעובר דבר דומה. לדברי ד"ר מארק, השימוש בסיפורים גם הופך את שפת הרגשות לחלק מהשפה היומיומית שלהם ומנרמל את הזיהוי והביטוי של רגשות.השתתפו בפעילויות צדקה
ילדים שמים לב לצורה שבה ההורים שלהם מתייחסים לאנשים אחרים, ותוכלו להדגים להם את החשיבות של אכפתיות כלפי אחרים באמצעות המעשים שלכם, אומרת פסיכולוגית הילדים ד"ר תמי יאנג-סיילמה. נתינה למען אנשים נזקקים היא דרך טובה להראות להם שאתם נותנים ערך לרגשותיהם של אחרים.
אתם יכולים לקנות ביחד מצרכי מזון ולתרומה, למיין עם הילדים את הצעצועים שלהם באופן קבוע ולתרום את אלו שהם כבר לא משחקים בהם, או למיין את הבגדים שקטנים עליהם ולדבר איתם על ארגונים שונים שאפשר לתרום להם בגדים משומשים.
לדברי ד"ר גלברט, חשוב שיהיה ברור לילדים ככל הניתן למי אתם עוזרים ואיך הסיוע או התרומה עשויים לגרום להם להרגיש. לדוגמה, תוכלו לומר: "אנחנו תומכים בעמותה הזאת כדי שמשפחות שאין להן מספיק אוכל יקבלו את מה שהן צריכות". הפכו את מעשי הצדקה לערכים משפחתיים, וממשו אותם באמצעות המעשים שלכם.
תזכרו, לא תמיד זה יעבוד|צילום: Anna Kuzmenko, shutterstock שבחו את הילדים כשאתם מבחינים שהם מתנהגים באמפתיה
מחקרים מראים שלהכיר בפעולות החיוביות של ילדיכם ולשבח אותם עליהן יכול לעזור לחזק את אותן התנהגויות ולהגביר את הסבירות שהילדים יפעלו בדרך דומה בעתיד. לכן, השתדלו להחמיא לילדכם כשאתם מבחינים שהם מפגינים אמפתיה, ואמרו להם שהמעשים שלהם גורמים לכם לגאווה, לדוגמה: "אהבתי ששמת לב שדנה הייתה עצובה ושיחקת איתה כדי לעזור לה להרגיש טוב יותר".שמרו על הסבלנות
לפתח אמפתיה לוקח זמן, וככל שמתרגלים אותה היא משתפרת, אומרת פסיכולוגית הילדים ד"ר קוטני סינקו. היא מסבירה שילדים קטנים עוד לא פיתחו את ההבנה שהחוויות של אנשים אחרים שונות משלהם, ולכן זה טבעי שפעוטות וילדים בגילאי גן מפגינים מעט דאגה כלפי רגשותיהם של אחרים. לדוגמה, ילדים קטנים מתקשים לעתים קרובות לחלוק ועשויים לנסות לקחת צעצוע שהם רוצים מילד אחר שמשחק איתו. לדבריה, עם הזמן, ילדים יכולים ללמוד להיות אמפתיים יותר כשהמוח שלהם מתפתח והם רואים כיצד מבוגרים בחייהם מפגינים דאגה לאחרים. זכרו שאמפתיה היא מיומנות מורכבת, שתמשיך להתפתח לאורך חייהם.