אחרי שהגעת לדציבלים לא אנושיים של צרחות בלידה, חווית כאב שגבר לא יבין לעולם, נבחת על כל הצוות הרפואי ולבסוף חיבקת בזרועותייך את היצור הקטן והמופלא ביותר שנברא - חשבת שזהו, זה השיא. אין רגע שיכול להתעלות על הפגישה הראשונה עם ילד הבכור. אז זהו, שלא. כל אמא מנוסה תגיד לך: עם תינוק חדש בבית, הההפתעות לא נגמרות. כל יום הוא מגלה יכולת חדשה שגורמת לך להתמוגג; כל יומיים הוא עושה משהו שמריץ לבדוק בגוגל האם זה נורמלי; כל חודש הוא הופך, בבייבי סטפס כמובן, לאיש קטן ועצמאי. לא שאנחנו רוצים לקלקל לך את החוויה, אבל אם את כבר קוראת את הכתבה הזאת, הנה כמה ספוילרים שיכינו אותך לקראת החודשים הבאים, לפחות עד שהקטן יחגוג חצי שנה.
חודש ראשון: ישנוניות מוגזמת
למה זה קורה? להתרגל אל העולם זה עסק מעייף, במיוחד אחרי תשעה חודשים חמימים ושלווים ברחם. הסביבה המוארת ומלאת הגירויים שבחוץ מאתגרת את התינוק עד כדי כך שהדרך היחידה שגופו הקטן יכול להתמודד איתה בשלב זה, היא לישון. והרבה. "בשלושת החודשים הראשונים לחייו, התינוק אמור לישון 18-20 שעות בממוצע ביממה", מרגיעה רעות טולקובסקי, מלווה התפתחותית לתינוקות בשיטת צעד ראשון, ואמא לשניים. "זו התנהגות נורמלית לחלוטין, והיא תופסת חלק חיוני בתהליך הגדילה". כמו כן, מוסיפה טולקובסקי, כשמדובר בתינוק שנולד טרם זמנו, יש לצפות שהוא יישן אפילו יותר, כפיצוי על זמן ההבשלה שנגזל ממנו ברחם.
מה הלאה? אל תיבהלי כשהמלאך הישנוני שלך יהפוך פתאום לפקעת צווחות. עם הזמן תלמדי להבין מתי התינוק רעב, מתי הוא עייף ומתי כואב לו. בהתחלה, כמו כל האמהות, זה יקרה באמצעות ניסוי וטעייה: אם התינוק נרגע מיד אחרי שמאכילים אותו, סימן שהבכי שזה עתה שמעת היה הקול שילדך משמיע כשהוא רעב. לאט לאט תלמדי להבדיל בין הבכי המסויים הזה, לקול שהוא משמיע כשהוא עייף, כועס, רטוב וכן הלאה.
חודש שני: החיוך המסתורי
למה זה קורה? החיוך החברתי מעיד על כך שהתינוק מפתח הבנה לגבי האינטראקציה שהוא יוצר. סביר להניח שתזהי את החיוך החברתי מיד, כיוון שהתינוק בדרך כלל משתמש בו כתגובה לגירוי (בדרך כלל חיוך של אמא ואבא). הוא לומד לחקות אתכם, ומבין את המשמעות של תחושה טובה או מצחיקה.
מה הלאה? החיוך החברתי הוא תופעה מקסימה וחיובית, והיא תתפתח מאליה לחיוך ברור וגדול. בינתיים, המשיכי לנסות לגרות ולהצחיק את התינוק שלך, כדי לגרום לו להשתמש לעיתים קרובות יותר בחיוך החדש והמלבב שלו.
חודש שלישי-רביעי: התהפכות במיטה ובכי רטוב
למה זה קורה: תינוקות רכים נוטים להתהפך לראשונה בעריסה, מתוך שינה, ולא כשמאיצים בהם לעשות זאת כשהם ערים. הסיבה לכך היא שבעריסה יש הרבה יותר מקום להתנסות בתנועות, וחוץ מזה, סביר להניח שהתינוק שלך לא באמת התכוון להתהפך - הוא פשוט ניסה לעשות תנועה כלשהי ומצא את עצמו על הצד. בהמשך הוא ילמד לחזור על הפעולה הזאת, עד שישלוט בה באופן רצוני.
בנוגע להופעת הדמעות, הסיבה היא בעיקר פיזיולוגית: תעלת הדמעות מגבירה את ייצור הנוזלים בערך בתקופת החודש הרביעי, ולכן התינוק מתחיל לדמוע. גם לעובדה ש"סגנון" הבכי משתנה יש הסבר מרגיע. לדברי טולקובסקי, "בחודשים הראשונים לחיי התינוק, הוא עסוק בעיקר ברפלקסים הישרדותיים. בהמשך, כאמור, הוא מפתח כישורים התנהגותיים ומוטוריים, ומטבע הדברים עם גם הבכי שלו משתנה. צריך לזכור שבכי הוא הדרך היחידה של התינוק הצעיר לתקשר, וככל שהוא גדל התקשורת שלו משתכללת. זה מתחיל בסוגי בכי שונים, ומהר מאוד ממשיך לחיוך, צחוק וחיקוי הבעות פנים".
מה הלאה? כדי לגרות את התינוק להתהפך, אפשר להניח לצידו צעצוע ולעודד אותו להגיע אליו. גם את הבכי הרטוב לא כדאי להזניח: הקפידי לנגב את פני התינוק הרטובים, כדי שהקטן לא יסבול מגירויים מיותרים.
חודש חמישי: התוספת שתופסת
אחרי חמישה חודשים זה כבר הופך להרגל: את מושיטה לכף ידו של תינוקך הפיקח צעצוע מרשרש, הוא פותח לרווחה את אצבעותיו השמנמנות, והצעצוע נשמט ארצה. זה קורה שוב, ושוב, ושוב, עד שיום אחד - "מותק, בוא מהר! תראה מה הקטן עושה!" - הפלא ופלא, הוא אוחז בצעצוע ביד איתנה. ישר לאולימפיאדה.
למה זה קורה? מומחים מסבירים שהיכולת לתפוס חפצים אינה נובעת מפיתוח מיומנות חדשה, אלא דווקא מאיבוד אינסטינקט תינוקי. ברגע שהתינוק מאבד את אינסטינקט פריסת האצבעות ברגע שמושיטים לו חפץ, הוא מסוגל לחפון ולהחזיק אותו. טולקובסקי מוסיפה מניסיונה: "בסביבות החודש החמישי מפתחים התינוקות קשת עצבית של קשר עין-יד-פה. פירוש הדבר שהם לומדים לראות משהו בעין, לשלוח אליו יד ולהכניס אותו לפה. זהו שלב חשוב בהתפתחות פעוטות, משום שהוא מעיד על ההיפתחות שלהם לעולם".
מה הלאה? "אם בגיל חמישה חודשים התינוק עדיין לא מצליח לתפוס חפצים, כדאי לנסות להקיש או לגרות את גב כף היד שלו. כתוצאה מזה היד הקפוצה שלו תיפתח, הוא ייגע בחפץ שמגישים לו, ויבין שמצפים ממנו להחזיק בו. עוד שיטה טובה לפתח את יכולת התפיסה אצל תינוקות היא לקחת להם את היד ולהצמיד אותה לפנים של אמא. זה גם משפר את הבונדינג".
גיל חצי שנה: למי קראתם דרמה קווין?
למה זה קורה? התינוק לומד לחקות את ההתנהגויות של המבוגרים, ומפתח מודעות סביבתית גוברת. הוא מתחיל לזהות את הקולות שגורמים לדברים להתרחש בעולם, ושם לב ששיעול, לדוגמה, מעורר תשומת לב חיובית (דאגה, טפיחה על הגב, ברכת לבריאות) מהסביבה.
מה הלאה? "תינוקות קולטים את הטמפרנט של ההורה", אומרת טולקובסקי. "אם מבינים שאם יחזרו על קול מסוים הם ייעוררו תגובה אצל ההורה, ולכן חשוב לשים לב איך אנחנו מגיבים להתנהגויות של התינוק". בקיצור, אל תתפלאו אם הקטנצ'יק ממשיך לתת לכם אגרופים קטנים לאף גם אחרי שאמרתם לו להפסיק. אם לא הצלחתם להחניק את הצחוק תוך כדי נזיפה - כנראה שזאת בדיוק התגובה שהוא רוצה לעורר אצלכם.