בשנה הראשונה לחייהם תינוקות עוד לא יודעים לדבר, ועלינו מוטלת המשימה ללמוד לקרוא את איתותיהם, רצונותיהם וכוונותיהם ללא מילים. מדובר במשימה מורכבת ולפעמים מתסכלת, אך עכשיו מתברר שהקטנים האלה עושים כמעט את אותו הדבר איתנו. מחקר חדש מגלה שבשלב המתוק הזה לפני שהם לומדים לדבר, בו הם מלאים בנאומים חוצבי להבות של 'גוגו' ו'דהדה', תינוקות בעצם לומדים לקרוא שפתיים.
דברו עם התינוק בגובה העיניים
המחקר, שמופיע השבוע בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים, נערך באוניברסיטת אטלנטיק בפלורידה, ובמסגרתו נבחנו 180 תינוקות בגילאי 4, 6, 8, 10 ו-12 חודשים. החוקרים הציגו בפני התינוקות סרטי וידיאו של נשים מדברות באנגלית ובספרדית. כל התינוקות נולדו למשפחות דוברות אנגלית. החוקרים חבשו לתינוקות סרט ראש ועליו מכשיר שעקב אחר הנקודה במסך בה התמקדו עיניהם. כאשר דיברה האישה שבסרט אנגלית, התמקדו התינוקות הקטנים יותר בעיניה, והגדולים יותר בשפתיה. כאשר דיברה בספרדית כל התינוקות התמקדו בשפתיה של האישה. לפי החוקרים הם עשו זאת מאחר שלא הבינו את מה שהיא אומרת ורצו להשיג אינפורמציה נוספת לגבי הצלילים המשונים ששמעו.
"על מנת להבין ולחזור על מילה, על התינוק לפענח את תנועת השפתיים שאחראית לצליל", מסביר הפסיכולוג ההתפתחותי והסופר דייויד לבקוביץ', יוזם המחקר. "מדובר בתהליך מורכב. התינוקות חוקרים את ההגייה באופן עמוק, זו הסיבה שבגללה קל יותר לתינוקות ללמוד שפות מאשר ללמוד שפה נוספת בהמשך החיים. המחקר מדגיש שוב עד כמה זה משמעותי לבלות הרבה זמן בגובה הפנים של תינוקות ולתת להם לחקור את השפתיים של ההורים. זה חשוב יותר מלשים אותם מול קלטת בייבי איינשטיין כזו או אחרת".
מחקרי עבר שבחנו את התפתחות הדיבור הפנו את מירב תשומת הלב לשמיעה של התינוקות, אך עד כה לא התייחסו אל המידע הוויזואלי עליו מסתמכים התינוקות. גם ההבעה על פני המדבר, יש לה משמעות בלימוד שפה, מדגישים החוקרים, ומדובר באינפורמציה חשובה להתנהלות חברתית, שיש לה חלק גדול בדיבור. "קשה לחקור תינוקות," מוסיף לבקוביץ', "ומדובר במידע מעניין ומשמעותי שמעלה שאלות נוספות למחקר, למשל כיצד עובד התהליך אצל ילדים עם קשיים התפתחותיים, אצל ילדים אוטיסטיים, ומתי מתחילים התינוקות להתקשות בלמידת שפה זרה".
"אני מתייחסת ללמידת השפה כאל חיקוי ויזואלי ולא רק שמיעתי", מאשרת קלינאית התקשורת עירית רונן. "דוגמה טובה לכך אפשר למצוא בילדים שגילו שהם חרשים רק בגיל חמש או בגיל בית ספר, כי הם הצליחו להסתיר משום שהצליחו לקלוט תנועות שפתיים ולמדו כך לדבר רגיל. שפה נלמדת באופן סטטיסטי. ילדים לומדים כיצד להפריד נכון את המשפטים למילים, המשפט 'בואילפה', למשל, יופרד לשתי מילים: 'בואי לפה' גם בעזרת המראה של השפתיים הנעות. חשוב שהורים יקפידו לשחק עם ילדיהם בגובה העיניים, ולשבת לפניהם ולא מאחור. חשוב גם להתאים את סגנון הדיבור לרמת הילד, לא גבוה מדי ולא מהר מדי".